הפיליפינים
מיקום: אסיה
בירה: מנילה
שטח: 299,000 קמ"ר
אוכלוסיה: 84.6 מליון נפש
מטבע: פסו
דת: % 82 קאתולים, % 9 פרוטסטנטים, % 5 מוסלמים, % 3 בודהיסטים
שפות: פיליפינית (מכונה גם טאגאלוג) ואנגלית
מזג אוויר: בפיליפינים חם ולח לכל אורך השנה, והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 25 מעלות. המחזור האקלימי בארכיפלאג מסובך למדי, אך אפשר לחלקו באופן כללי לעונה יבשה (ספטמבר עד מאי) ולעונה גשומה (יוני עד ספטמבר). הזמן הטוב ביותר לבקר בפיליפינים הוא בין דצמבר למאי, אבל במנילה לא כדאי להסתובב במאי, כשהטמפרטורות עולות עד 40 מעלות.
קידומת: 63
מגלה הארצות פרננדו מגלאן הגיע לארכיפלאג ב-1521 והכריז בו על ריבונות ספרדית. מגלאן נהרג בידי המנהיגים המקומיים, שלא התלהבו מהרעיון של שלטון זר. רוי לופס דה וילאלובוס, שבא לכאן בעקבות מגלאן ב-1543, קרא לאיזור פיליפינאס על שם פליפה השני מלך ספרד. השלטון הספרדי היציב בארכיפלאג החל בשנת 1565, וב-1571 כבר היתה המדינה כולה - מלבד ארכיפלאג סולו שהיה נתון לשלטון מוסלמי - תחת שלטון ספרדי.
תנועת העצמאות הפיליפינית החלה לפעול במאה ה-19, ותושבי הפיליפינים נלחמו לצידם של האמריקנים במהלך מלחמת ארה"ב-ספרד ב-1898. לאחר תבוסת הספרדים, הכריז הגנרל אגינלדו על עצמאות הפיליפינים, אבל לאמריקנים היו תוכניות אחרות והם רכשו את הפיליפינים מהספרדים תמורת 20 מיליון דולר.
בסופו של דבר הכירו האמריקנים בעצמאות הפיליפינים, ובשנת 1935 הושבע כנשיא האיחוד הפיליפיני מנואל ל. קואסון, כשלב מעבר לקראת עצמאות מלאה. ב-1942 פלשו היפנים לפיליפינים ועצרו בברוטליות את תהליך העצמאות. השלטון היפני נמשך שנתיים, עד שהאמריקנים כבשו מחדש את הארכיפלאג. הפיליפינים זכו בעצמאות מלאה בשנת 1946. פרדיננד מרקוס נבחר לנשיא בשנת 1965, הכריז על משטר צבאי ב-1972 ושלט כעריץ עד 1986.
רציחתו של מנהיג האופוזיציה
אקינו החזירה על כנה את הדמוקרטיה במדינה, אבל לא הצליחה לפתור את הבעיות הכלכליות ולכפות את שלטונה על הצבא ועל עשירי הפיליפינים רבי הכוח. בשש שנות שלטונה סיכלה אקינו שבעה נסיונות הפיכה והעבירה את הנשיאות ב-1992 לשר ההגנה שלה, פידל ראמוס.
ב-1998 הוחלף ראמוס על ידי השחקן בדימוס ג'וזף אסטרדה. אסטרדה, שחקן קולנוע לשעבר שנבחר בזכות הפופולריות של דמותו הקולנועית יותר מאשר בזכות איזשהו נסיון פוליטי שהיה לו, הבטיח שיפורים כלכליים מרחיקי לכת, ועמד בהבטחתו, לפחות בכל הקשור לכיסו הפרטי. אסטרדה הודח והועמד למשפט בסוף שנת 2000, באשמת לקיחת שוחד מחברות הימורים. נטען כי את הכסף הוציא על בניית ארמונו פאר לפילגשיו.
אסטרדה איבד את כהונתו בסופו של דבר ב-2001, וביום המחרת הושבעה סגניתו, גלוריה ארויו, לנשיאה החדשה של הפיליפינים. מאז ועד היום הועמדה נשיאותה של ארויו במבחנים קשים מאוד. ביוני 2004 ניצחה ארויו בבחירות וזכתה בכהונה נוספת.
הפיליפינים כוללים 7107 איים הנמצאים במערב האוקיאנוס השקט, מתוכם רק 2000 מיושבים. לוזון ומינדאנאו הם האיים הגדולים ביותר, ושטחם מהווה כשני שלישים משטח המדינה כולה. רק כ-1000 איים גדולים יותר מקילומטר רבוע אחד, ול-2500 איים אין אפילו שמות. המדינות השכנות הקרובות ביותר לפיליפינים הן טייוואן מצפון, מזרח מלזיה וברוניי מדרום-מערב, ואינדונזיה מדרום.
שטח הפנים של הארכיפלאג עוצב על ידי פעילות וולקנית, ועדיין מתקיימת בו פעילות סייסמית לעתים קרובות. בפיליפינים יש 37 הרי געש, וההר הגבוה ביותר הוא הר אפו (גובה 2954 מ') במינדאנאו. בערך מחצית משטח המדינה הן אדמות מעובדות, וכשליש נותר מיוער, למרות כריתת העצים ובירוא שטחים באמצעות שריפות. באיים חיים יותר מאלף מינים של ציפורים ושל חיות בר, בהם תאואי בר גמדיים, איילונים, תנינים ונחשי פיתון.
בפיליפינים התפתחה תרבות המשלבת מרכיבים מקומיים עם השפעות זרות; רק תרבותם של מספר שבטים מבודדים נותרה כיום חפה מהשפעות זרות: תחילה מוסלמיות, ואחר כך ספרדיות ואמריקניות.
התיאטרון, הספרות ושירי האהבה (הנקראים קונדימאנים) המסורתיים המבוצעים בשפת המקום זכו לתחייה בתקופת פעילותה של תנועת 'כוח העם' בראשות קורי אקינו, אך למבקרים בפיליפינים יש יותר סיכויים לחזות בתחרויות יופי, באופרות סבון מחרידות, בסרטים אלימים ורגשניים מתוצרת מקומית ובלהקות מקומיות המחקות שירי פופ מערביים.
רק % 10 מאוכלוסיית הפיליפינים (המכונים מיעוטים תרבותיים או שבטיים) משמרים את תרבותם המסורתית, ובכללם כ-60 קבוצות אתניות שונות, בהן הבאדאג'ו החיים בארכיפלאג סולו, שהם יורדי ים נודדים, והקאלינגה - ציידי אדם לשעבר, בצפון בונטוק.
הפיליפינים היא המדינה הנוצרית היחידה באסיה: מעל % 90 אחוז מהאוכלוסייה מגדירים עצמם כנוצרים, ואילו המיעוט הדתי הגדול ביותר הם המוסלמים, המרוכזים בעיקר במינדאנאו ובארכיפלאג סולו. קבוצות מיעוט נוספות הן כנסיית העצמאות הפיליפינית, בודהיסטים ומספר קטן של אנימיסטים.
בפיליפינים כ- 80 שפות וניבים. הרעיון של שפה לאומית אחת החל להתפתח אחרי מלחמת ארה"ב-ספרד ב-1898, וטאגאלוג הוכרזה כשפה הלאומית בשנת 1936. פשרה שהושגה ב-1973 ביססה את מעמדה של הפיליפינו כשפה לאומית. השפה מבוססת ברובה על טאגאלוג וכוללת בתוכה מרכיבים לשוניים משפות פיליפיניות אחרות. למרות כל זה, משמשת עדיין האנגלית כשפת המסחר והפוליטיקה בפיליפינים.
המטבח הפיליפיני משלב השפעות מסין, ממלזיה ומספרד. החטיפים הנפוצים שאוכלים בבוקר ואחה"צ נקראים מריאנדה, וטאפאס, מתאבנים הנקראים כאן פולוטאן, מוגשים לצד משקאות אלכוהוליים. נתחי בשר מאורכים בגריל ופירות ים הם חטיפים פופולריים לשעות הערב. עם המנות הרגילות, המוגשות תמיד בלוויית אורז, נמנות בשר וירקות המבושלים בחומץ ובשום, דג דקר בגריל, צלי בשר, ומבחר ענק של מרקים - אורז, אטריות, בקר, עוף, כבד, רגל, שיירים וירקות חמוצים. עם התוספות נמנות נתחי פאפאיה בוסר, ממרח מדגים, שרימפסים מוחמצים וצ'יפס מעור חזיר. האלו-האלו הוא קינוח בנוסח ברד, העשוי מקרח מרוסק, שימורי פירות, תירס מתוק, קוקוס צעיר ומיני מתיקה טרופיים, כשמעל לכל מתנוססים גוש של רפרפת קרמל וכדור גלידה.
ראש השנה האזרחית נחוג בהתלהבות רבה ועם הרבה זיקוקים. תהלוכת ישו השחור, ב-9 בינואר בקיאפו במנילה, היא התהלוכה הגדולה ביותר במדינה, ונישא בה פסל בגודל טבעי של ישו המגולף בעץ שחור; התהלוכה צועדת שנית במהלך השבוע שלאחר יום א' של הדקלים בחג הפסחא. הגרסה הפיליפינית של קרנבל המארדי-גרה הוא אטי-אטיהאן, הנחוג במשך שלושה ימים בקאליבו שבאי פאנאי, בשבוע השלישי של ינואר. ביום שישי הטוב (שלפני חג הפסחא) מתקיימים ברחבי המדינה טקסי הלקאה עצמית, שהפכו למוקדי עניין לתיירים - בעיקר אלה הנערכים בסן פרננדו (פאמפאנגה), בקרבת מנילה. יום העצמאות נחוג ב-12 ביוני במצעדים צבאיים. במהלך השבוע שלפני ה-1 בנובמבר (יום כל הקדושים) מטפחים את בתי הקברות הנוצריים בכל רחבי הארכיפלג וצובעים אותם מחדש בלבן; אם תזדמנו למנילה ביום כל הקדושים, אל תחמיצו את המסיבה הענקית בבית הקברות הסיני. ברחבי הפיליפינים מתקיימים פסטיבלים מקומיים כמעט מדי שבוע.
ב-25 במרץ מתקיים בסן פרננדו אירוע ייסוריו של ישו, בו לאחר גרירת צלבי עץ כבדים לאורך של כארבעה קילומטרים ממסמרים את ידיהם ואת רגליהם של כמה חוזרים בתשובה לצלבים ומניפים אותם אל על. אומרים שייסוריהם האמיתיים נבלעים בטראנס שאליו הם נכנסים.
מנילה - כרך הומה אדם ובו רבי קומות שסוגרים על הדוגמאות המעטות של אדריכלות קולוניאלית, ששרדו את ההפצצות על העיר במהלך מלחמת העולם השנייה. אנשים רבים רואה בעיר רק בסיס להמשך הטיול, אך מי שיתעקש יגלה את קסמה וחביבותה. אם תתעלמו מחסרונותיה, תמצאו במנילה מוקדי עניין לא מעטים - החל בשווקים שוקקים ובניינים היסטוריים וכלה במוזיאונים המוקדשים לכל היבט והיבט של התרבות הייחודית לפיליפינים.
ויגאן - העיירה ויגאן שבצפון לוזון נכללת ברשימת נכסי העולם של אונסק"ו, ויש בה שרידים למורשת האדריכלית המרשימה של הספרדים. המבנים שהשתמרו במצב טוב יוצרים כאן אווירה ייחודית של אירופה במאה ה-17, ויש בעיירה גם מספר מוזיאונים, בזכות היותה מקום הולדתם של כמה גיבורים לאומיים.
ויריאטו - עיירה זו, באי סאמאר שבקבוצת איי ויסאיה, שוכנת לצד אחד מהכבישים שנשקף מהם הנוף המרהיב ביותר במדינה: הרים, צוקים תלולים, איים מרוחקים ומפרצים מלאים בסירות. בסביבת העיירה יש מפל מים ומספר מסלולים מוצלחים לטיול ברגל.
אגם סבו - האגם היפהפה נמצא בדרומה של רמת טירוראי שבאי מינדאנאו, בגובה של 300 מטר, ומטיילים אוהבים את האיזור, כיוון שהוא מזמן היכרות עם התרבות ואורח החיים המסורתיים. בני שבט ט'בולי המקומי חיים בבידוד כמעט מוחלט ומפורסמים באיכות הגבוהה של עבודות הפליז והאריגה שלהם.
באנאווי - טראסות האורז המרהיבות שמסביב לבאנאווי, בצפון לוזון, תוארו כפלא השמיני של העולם. הטראסות המרשימות, שנחצבו במדרונות ההרים על ידי בני שבט איפואגו לפני 2000 או 3000 שנים, נראות כמו מדרגות המובילות לשמיים, וחלקן בנויות בגובה 1500 מטר.
חופי בוראקאי - חופי החול הלבנים המפורסמים של האי בוראקאי, סמוך לקצה הצפון מערבי של פאנאי, מככבים באופן קבוע ברשימות החופים הטובים בעולם. חבל רק שהפיתוח התיירותי הבלתי מבוקר גרם כאן לזיהום ולהצטברות אשפה. מחקרים סביבתיים שנערכו ב-1997 מצאו את מי הים מסביב לבוראקאי מזוהמים ומסוכנים לשחייה, ואילו מחקרים חוזרים הכריזו שהמים אינם חורגים ממגבלות הזיהום המותר; בכל אופן, חופי בוראקאי בהחלט נראים זכים ונקיים.
טיפוס הרים - הר הגעש פינאטובו שהתפרץ בעוצמה ב-1991 ויצר נוף מדהים. אפשר ללכת בין הערוצים, לנסוע בג'יפ או לארגן טיסה לצפייה בהר אפשר גם לטפס על הר מאיון, בדרום-מזרח לוזון, שתואר פעם כחרוט הוולקני בעל הצורה המושלמת ביותר בעולם. זהו הר געש פעיל בגובה 2462 מטר, שהתפרץ ארבע פעמים מאז 1968, האחרונה שבהן ביוני 2001. הטיפוס אורך כיומיים, ותוכלו לשכור את שירותיהם של מדריכים בלגאספי. הרים אחרים שהטיפוס עליהם מומלץ הם הר טאאל, מדרום למנילה, הנחשב לאחד מהרי הגעש הקטנים והמסוכנים בעולם, והר אפו במינדאנאו, שהוא הגבוה ביותר בפיליפינים (2954 מטר).
מסלולי טרקים ונפלאים נמתחים לאורך החוף המזרחי של לוזון, בעיקר במחוז קסון. טרק דרך טראסות האורז היפהפיות בסביבות באנאווי ובטאד הוא תענוג של ממש. להרפתקנים במיוחד, המוותרים על כלי רכב ממונעים, מומלץ ללכת באי באטאן, או בלובאנג, שבהם עגלה רתומה לסוס היא עדיין אמצעי התחבורה העיקרי, ורוב התושבים מגיעים ממקום למקום על גבי אופניים או ברגל. לחובבי החיות מומלץ לבקר באי קאלאוויט, שבשמורת הטבע שלו מתרבות חיות אפריקניות בהצלחה כבר 20 שנה: תראו בה ג'ירפות, זברות וצבאים.
ים ומים: ב-7000 האיים של הפיליפינים יש אפשרויות רבות לצלילה ולשנירקול. האתרים המועדפים הם בוראקאי, חוף אלונה בבוהול, פוארטו פרינססה בפאלאוואן, והאי אפו. לשיט בקאנו תוכלו לצאת באשדים השוצפים של נהר פאגסאנג'אן, במרחק 70 ק"מ מדרום-מזרח למנילה. חובבי הטיול במערות יכולים לסייר בנהר התת קרקעי שבפאלאוואן (8 ק"מ אורכו), רשת נפתלת של מערות בפארק הלאומי התת-קרקעי פוארטו פרינססה שבסאבאנג.
יש המון מראות נפלאים ברחבי הארכיפלאג, כגון גבעות השוקולד בבוהול באיי ויסאיה; אגם טאאל הנמצא בתוך מכתש וולקני, מדרום-מערב למנילה; מערות הקבורה בסאגאדה במרחק 18 ק"מ מבונטוק; ועיר הנמל החביבה סבו סיטי, שבה פתח מגלאן את העידן הנוצרי בפיליפינים בכך שהציב שם צלב.
אסור לפספס: איים נידחים - לחוויית השהות על אי בודד בנוסח אבודים, נסו את האיים מצפון לבוהול. באיזור מפרץ גוטוב, בין האיים קוליון ובוסואנגה, מומלצים האיים דיבוטונאי, מאלטאטאיוק, והורס. איי באטאנס בצפון השתמרו באופן מפתיע ושונים מהאיים האחרים בפיליפינים בשל בידודם; תוכלו לבקר בהם בכפרים נידחים, ויש לכם אפילו סיכוי להתאכסן בבתיהם של ראשי הכפרים.
הזמן הטוב ביותר לבקר בפיליפינים הוא מחוץ לעונת הטייפונים, בין ספטמבר לאמצע מאי. הפסטיבלים הססגוניים והיפים ביותר מתקיימים בין ינואר למאי, טראסות האורז בלוזון במיטבן במרץ ובאפריל, והזמן הטוב ביותר להפליג בין האיים הוא בין אוקטובר למרץ.
הדרך הרווחת ביותר להגיע לפיליפינים היא בטיסה, ומנילה וסבו סיטי הן נקודות הכניסה העיקריות. טיסות מקשרות בין הפיליפינים לבין ערים רבות באסיה, באוסטרליה, בקנדה, באירופה, בבריטניה, בניו זילנד ובארצות הברית.
ויזה: קיים הסכם הדדיות בין ממשלת ישראל לממשלת הפיליפינים לגבי פטור מאשרת תייר. המטייל הישראלי יקבל אשרת כניסה עם הגיעו לפיליפינים, ל-21 יום או 51 יום, על פי ראות עיניו של פקיד ההגירה בשדה התעופה.
חיסונים: מלריה, טיפוס, כולרה, הפטיטיס וכלבת
שעון: מקדים את ישראל בשש שעות
חשמל: 220 וולט, 60 הרץ
אזהרות מסע: מומלץ למטיילים להימנע מביקור ברוב חלקי מינדאנאו, קבוצת איים בדרום הפיליפינים, ובמיוחד בחצי האי זאמבואנגה, בבאסילאן, בטאווי-טאווי ובארכיפלג סולו, שטינה אתנית ודתית מזינה בהם עימותים אלימים ממושכים. אבו סייאף, קבוצה מוסלמית קיצונית שנטלה על עצמה אחריות להתקפות על זרים בפיליפינים, פועלת מאזור זה.
הפיליפינים אינם נחשבים לעם אלים, אם כי קיימת אלימות במימדים סבירים. יש להקפיד לא לשוטט במקומות מפוקפקים ולא לנקר עיניים בכסף זר. זהירות מיוחדת נדרשת באזורי הבילוי, בשל מספר מקרים בהם סוממו זרים בסם הרדמה שהוחדר למשקה שלהם ונבזזו לאחר מכן.
בארכיפלג הפיליפיני משייטות המוני מעבורות, חלקן סירות קטנות ובלתי יציבות שעלולות להיות עמוסות יתר על המידה ומתוחזקות בצורה גרועה. 100 תאונות מעבורת מתרחשות בארכיפלג כל שנה, וברבות מהן מספר ההרוגים רב. המחוקקים בפיליפינים החלו לאחרונה לקרוא להחלת עונש מוות על מפעילי מעבורות רשלניים שסירות בבעלותם טבעו, אך אין הרבה סיכויים שהדבר יגרום לשיפור מצבן של רבות מהסירות. אם המעבורת שבה אתם אמורים להפליג נראית לא יציבה, דולפת או עמוסה מדי, חפשו ספינה אחרת או טיסה.
הקהילה היהודית בפיליפינים מרוכזת בעיקרה במנילה. זו קהילה קטנה המונה כ-60 משפחות. במנילה שוכן בית קהילה ובית כנסת. רב הקהילה הינו חזן, שוחט ומוהל (אין לדעת מתי תזדקקו לאחד מהם). רוב מסיבות החגים מתקיימות בבית הקהילה. בשבת יש מניין למתפללים ולאחר התפילה מתקיים קידוש.
שגרירות ישראל - פיליפינים:
23rd floor Trafalger Plaza 105 H.V. dela Costa St. Salcedo Village, Makati City, Manilla 1226
info@manila.mfa.gov.il
קבלת קהל: שני עד שישי, 09:00-12:00
טלפון: 63 -2-8925330/32
63 -2-8940441/43
פקס: 63 -2-8941027
נא להמתין לטעינת התגובות
