מחאה מהלב
אחלמה פרץ קוראת לנו להתייצב לצד תושבי שדרות ומתעקשת: המחאה היא של כולם ולא פוליטית
היום אחר הצהריים תושבי שדרות משביתים את העיר. כל פעולת מחאה היא לגיטימית. חובתו של כל אזרח במדינת ישראל לממש את זכות המחאה שלו, במיוחד כשמדובר בנושא טעון וכואב כל כך. אני פונה לתושבי שדרות ומבקשת שנמחה ונכאב יחד, תוך שמירה על הייחודיות שלנו.
המחאה של תושבי שדרות היא לא מחאה פוליטית. היא מחאה שבאה מהלב, מתוך הכאב. שום ניסיון לצבוע את הכעס ואת התסכול של התושבים בגוון פוליטי לא יצלח. חמש שנים ברציפות חיים תושבי שדרות במציאות לא נורמלית, תחת מתקפות חוזרות ונשנות של ירי רקטות קסאם על העיר. כשרקטת קסאם נופלת בעיר והדי הפיצוץ שלה נשמעים בכל מקום, כל אמא ואבא חרדים לילדים שלהם.
עמיר ואני חיים עשרות שנים בשדרות. ילדינו גדלו ועדיין לומדים בבתי ספר בשדרות. כשרקטת קסאם נופלת בעיר, כמו כל אמא אני מתקשרת ליפתח ולמתן, כדי לוודא שהם בסדר. הלב מחסיר פעימה, וכשהם עונים לטלפון אני נושמת לרווחה.
"אי אפשר לסמוך על נסים"
דקות ספורות אחרי שחזרתי הביתה מביקור חולים בבית החולים ברזילי באשקלון, החריד פיצוץ עז את העיר שדרות, והחלונות הזדעזעו. המחשבה הראשונה שעלתה במוחי היא "היכן הילדים שלי? " ותפילה שהם ואף תושב אחר לא נפגע. ברגע המחריד הזה כל האמהות וכל האבות נושאים תפילה כזו, ומקווים שיהיה נס. אבל ברור לנו שאי אפשר לסמוך רק על נסים.
ברור לי שרק בהידברות אפשר לשים קץ למעגל הדמים הזה. הצבא הוא זרוע ביצועית של הממשלה, אבל הדרג המדיני צריך לעשות הכל כדי להידבר עם הצד האחר, כי רק כך אפשר לשים קץ לשפיכות הדמים. כאן לא מדובר
בנסים. כדי להתחיל תהליך מדיני ולהגיע לתוצאות, נדרשת מאיתנו אחריות מוסרית ועוצמה מנהיגותית.
מפעם לפעם אני שומעת קולות על נטישה של שדרות. ככל הידוע לי, התושבים לא עוזבים את העיר. מדובר בקולות הבאים מכיוונם של גורמים פוליטיים, וחבל לתת להם לקבוע את הטון. עם ישראל, זה הרגע שבו תושבי שדרות זקוקים לכם למילה טובה. לחיבוק. בואו ממרכז הארץ, שם החיים נראים כל כך אחרת, ותפגשו אנשים נפלאים, אפילו עם דיאלקט שונה. חמים, אוהבים ומקסימים. בלעדיהם תתקשה ישראל להתקיים. מדינת ישראל צריכה את שדרות חזקה ובטוחה.
הכותבת היא רעייתו של שר הביטחון, עמיר פרץ, ומתגוררת בעיר
נא להמתין לטעינת התגובות
