אישה נוספת טוענת: "קצב הטריד מינית"
ימים ספורים לאחר חשיפת פרשת ההטרדות, לכאורה, בבית הנשיא, חושף "מעריב" כי אישה נוספת מצטרפת להאשמות: "הוא ניסה לדחוף ידיים בכוח", היא מספרת. "כולם ידעו שכשאני במשרד שלו - זה זמן שבו לא מפריעים לו". בבית הנשיא דוחים הטענות: "לנשיא אין מושג מי המתלוננת. אין כל אמת בטענות.זהו סימפטום לאופנה האחרונה"
"אני לא גאה שלא קמתי בזמן אמת והתלוננתי, אבל אם תיפתח חקירה ואם יזמנו אותי, אני בטוחה שאהיה אחת מרבות וטובות שיעידו בפרשה", אמרה. לא היה קל ל-ש' (כך החלטנו בעצה אחת איתה לכנות אותה מחשש שזהותה תתגלה) לקבל החלטה לחשוף את סיפורה.
ש' היתה פקידה שעבדה לפני כמה שנים במחיצתו של מי שלימים נבחר לנשיא המדינה. את הזמן המדויק שבו עבדה עם קצב, ביקשה לשמור במערכת ולא לפרסם. מאז שנחשפה הפרשה בערוץ 2 היא לא נחה, ולבסוף החליטה כי עליה לגולל את סיפורה.
"מאז שזה נחשף אני לא רגועה, כי הטראומה שעברתי בזמנו שבה אליי, אבל הפעם אני כבר לא אותה צעירה שמפחדת. הזמן עושה את שלו, ואני חייבת לומר את אשר על לבי כדי שיהיה לי קל יותר. אני מדגישה כי מה שקרה לי איתו (עם קצב) דומה ומזכיר פרשות, אשר למיטב ידיעתי קרו לעוד כמה חברות שלי שעבדו איתו בעבר".
על השאלה מדוע הסכימה לספר על הפרשה רק כעת, השיבה: "הסיבה שהסכמתי לדבר, או לצורך העניין המניע שלי, היא מפני שלמיטב ידיעתי יש עוד בחורות שעברו את העניין הזה איתו. אלה בחורות שאני מכירה ועבדתי איתן. במהלך השנים שעברו מאז שעבדתי עם קצב, הסתבר לי מאחרות שעברנו חוויות דומות בעבודה לצדו".
לדבריה, "היינו יושבות במשרד, הבנות מלשכת השר, מלשכת המנכ"ל ואחרות, משוות חוויות. אני מודה שאני פחדנית, ופעלתי אז מתוך השיקולים והאינטרסים האישיים שלי. בהחלט חששתי, ואני עדיין חוששת מידו הארוכה. עם זאת, עכשיו, כשקמה בחורה ומשיבה לו כגמולו, אני פה כדי לתמוך בה ולומר לה לא לסגת, כי ברגע שתלך קדימה, כמות הבחורות שיעמדו לצדה - זה יהיה כמו פטריות לאחר הגשם. לי לא היה האומץ לרדוף אחרי הצדק, אבל עכשיו, כשהוא התגלגל לפתחי, אני לא מסוגלת לעמוד יותר מהצד. זה המניע שלי".
על איזו תקופה את מדברת והאם עבדת בקרבת הנשיא קצב?
"אני לא רוצה להיכנס לזמנים מדויקים, כיוון שאני לא מעונינת לחשוף את עצמי ולהזיק לעצמי. אני יכולה לומר שעבדתי לצדו במשך תקופה. הכל החל כשהוא התחיל לזמן אותי לחדרו יותר ויותר, החניף לי והחמיא לי, והחל להזמין אותי לישיבות במשרד, שהיו מעבר לתפקיד הפקידותי שמילאתי. הבחנתי כבר אז שראשי המשרד שבו עבדתי מרימים גבה על היחס המיוחד, אבל לקח לי זמן להבין שזו טקטיקה, אפילו טקטיקה נדושה של "הבחורה הרצויה". באותו רגע זו הייתי אני, שמקבלת פתאום שדרוג מידי, מוזמנת לכל האירועים הכי חשובים, זוכה
עוד מספרת ש', כי "אחרי זמן מה, של מה שאפשר לכנות תקופת חיזור שנמשכה כמה שבועות, הוא התחיל להגיד לי שהוא נמשך אליי מאוד, וקשה לו להתרכז בעבודה בגללי. הוא נהג לסגור את הדלת כשהייתי נכנסת אליו למשרד, ולא עניין אותו מי ממתין בחוץ או איזו ישיבה אמורה להתקיים באותו זמן. כולם מסביב ידעו שכשאני בפנים, זה זמן שבו לא מפריעים לו. אני חייבת לציין שבשלב הזה - של המחמאות - הרגשתי מצד אחד בשמים, אבל מן הצד האחר גם הייתי נבוכה".
מדוע נבוכה?
"כי לא הרגשתי אליו מה שהוא הרגיש כלפיי. אני ראיתי בו בוס, ולא יותר מזה, ועדיין לא הבנתי לאיזה כיוון הוא הולך. אבל אז, בשלב מסוים, הוא ביקש לגעת בי. כשהוא ראה שאני נרתעת, הוא שאל אותי אם הוא יכול לתת לי חיבוק - מה שנקרא 'חיבוק אבהי'. האמת שהייתי במבוכה כי קשה להגיב להצעה לחיבוק אבהי בצורה בוטה ובאמת הסכמתי, אבל זה לא היה הסוף".
"אחרי זה הוא רצה לגעת לי בחזה, ממש ביקש", היא ממשיכה, "ובשלב הזה כבר נרתעתי, והבעתי את זה בקול רם. ככה מצאתי את עצמי בסיטואציה לא נוחה, שבה אני הודפת אותו במשך ימים, הזמן עובר, והוא ממשיך בלי שום כוונה נראית לעין להרפות ממני. באיזשהו שלב הוא ניסה ממש בכוח לדחוף לי ידיים לחולצה ולחצאית, ואני הדפתי אותו באופן חסר פשרות, והבהרתי לו שאם זה יקרה עוד פעם זה לא יעבור לו בשקט. מאותו רגע החיים שלי במשרד השתנו ללא הכר. הוא החל להתנכל לי, וכבמטה קסם כל הסביבה הקרובה, שידעה בדיוק מה קורה, הבינה שסר חני בעיניו, ופתאום מצאתי את עצמי מוחרמת מישיבות, ממסיבות ומכל אותם אירועים שאליהם הוזמנתי ובהם השתתפתי עד אז".
מדוע לא ביקשת לעבור מקום או לעזוב את המשרד?
"כי פחדתי ממנו ומהאנשים שלו. יש לו חברים מאיימים מאוד, והיתה סביבו אווירה של 'אנחנו נדע איך לטפל במי שיעשה משהו להזיק לו'. ידעתי שלא יהיה לי אומץ להתלונן, ואם אני אנסה לצאת מהמשרד בדרך רועשת, האנשים שלו יטרפדו לי כל עבודה אחרת. מה שנותר לי אז היה לסבול בשקט. רק אחרי תקופה העניינים התגלגלו ככה שיכולתי לעזוב בשקט, בלי לעורר גל של תגובות".
אז להגיש נגדו תלונה לא היתה אופציה? הרי את טוענת שסבלת בגלל חוסר הרצון שלך לשתף איתו פעולה והוא התנכל לך.
"ידעתי שאם אתלונן יעשו לי רצח אופי. יגידו שהתמסרתי אליו מרצוני, ורק כאשר נזנחתי החלטתי להתלונן. פחדתי שיגידו שאני הטרדתי אותו. אתה צריך להבין שהכוח שלי מול הכוח שלו היה אפסי. זו היתה כמעט מלחמה אבודה מראש. תאמין לי שאני לא גאה בכך שלא התלוננתי. אבל אני באה עכשיו כדי להעביר מסר, ומתארת את מה שאני עברתי כדי שהצדק ייצא לאור. בנסיבות שנוצרו שבהן הפרשה החדשה נחשפה, החלטתי לתרום את תרומתי הצנועה. על דבר אחד אני מתחייבת: אם תיפתח חקירה נגד הנשיא ואם אני אזומן להעיד, אני מתכוונת להיות אחת מרבות וטובות שיעשו זאת ".
נא להמתין לטעינת התגובות
