לוחמת הקשת בענן
ניו-זילנד, 1985: מרגלים צרפתים מטביעים את ספינת הדגל של ארגון גרינפיס, פעיל אחד נהרג. הנה סיפורה המדהים של הספינה שהפכה לסמל והבטחתם של חברי הארגון: נמשיך למחות כנגד הטכנולוגיה הגרעינית
עשרים ואחת שנה חלפו ובארגון גרינפיס ממשיכים במחויבות של מחאה כנגד הטכנולוגיה הגרעינית באשר היא. מאבק, כך הם אומרים, שנהיה יותר ויותר רלבנטי, לאור ההתדרדרות בביטחון העולמי, אשר מקרבת אותנו באופן מפחיד למלחמה גרעינית נוספת.
"החודש הקרוב הוא חודש זכרון. אנחנו זוכרים את פרננדו פרירה, פעיל גרינפיס שנהרג בפיגוע של ממשלת צרפת על ספינת גרינפיס. בעוד חודש, ה-6 לאוגוסט, תגיע לישראל מחליפתה – Rainbow Warrior 2 – ונציין יחד עם כל העולם את מאות אלפי קורבנות הפצצה הגרעינית בהירושימה", אומר דובר האירגון בישראל, עידו גדעון, "תפקיד הזיכרון הזה הוא להזכיר לעולם את גודל הסכנה הטמונה בטכנולוגיה הגרעינית, ואת הדחיפות הרבה שביצירת עולם נקי מטכנולוגיה גרעינית".
וכדי שלא נשכח, הנה סיפורה של הספינה שהפכה לסמל, ה-Rainbow Warrior.
קיץ 1985 מצא את ספינת הדגל של אירגון גרינפיס, ה-Rainbow Warrior במיטבה. את החודשים האחרונים בילה צוות הספינה בשייט מאומץ ברחבי האוקיינוס הפסיפי, במבצע העתקת מקום מושבם של תושבי "רונגלפ" שהאי עליו התגוררו זוהם מקרינה רדיואקטיבית שמקורה בניסויים גרעיניים שערכה ארה"ב.
כעת, ביולי 1985, מכוסה בשכבת צבע חדשה ומצוידת במערכות קשר ורדאר שהותקנו לאחרונה, עגנה ה-Rainbow Warrior בנמל אוקלנד, ניו זילנד, צוותה עסוק בהכנות האחרונות לקראת הפלגה נוספת - הפעם לאי האלמוגים הפולינזי "מורורואה" שם התכוונו למחות כנגד הניסויים הגרעיניים הלא חוקיים שעורכת ממשלת צרפת באזור.
פרדריק בונלאו, מתנדבת צרפתיה בארגון, היתה עסוקה במיוחד. תפקידה כלל שליחת מכתבים, הדפסת הודעות ועזרה כללית בתיפעול משרדי גרינפיס בעיר. אבל זה לא הכל. בונלאו, או בשמה האמיתי כריסטין קאבון, היתה סוכנת כפולה בשירות סוכנות הביון הצרפתית שנשלחה במטרה לעקוב אחר הפעילים, לאסוף מידע ולהניח את התשתית למבצע סודי שמטרתו הטבעת הספינה.
לצורפתים היו סיבות טובות להיות מודאגים. מעבר לעובדה שהעדיפו לשמור את עובדת קיום הניסויים הלא חוקיים בסוד הם גם היו מודאגים מאוד מכוונת גרינפיס לשתף את התושבים המקומיים במאבק. אחרי הכל, פולינזיה נמצאת תחת שלטון צרפתי והדבר האחרון בו מולדת ה"שוויון, אחווה, חירות" מעוניינת בו הוא הפגנה של עצמאות פולינזית.
ביום רביעי, ה-10 ליולי, בשעה 11:38 בלילה נשמע הפיצוץ הראשון. חברי הצוות ששהו באותה שעה במטבח הספינה הועפו מכיסותיהם. דיווי אדוארדס, אחד הפעילים, רץ לחדר המכונות שם גילה כי מים רבים מציפים את הספינה דרך חור בגודל מכונית קטנה שנפער בדופן. ההוראה "לנטוש את הספינה" ניתנה וכל חברי הצוות מיהרו לברוח אל הרציף,
ניו-זילנד נדהמה למשמע מעשה הטרור הראשון שבוצע אי פעם על אדמתה. תוך זמן קצר עצרה המשטרה זוג סוכנים צרפתים בשם פריור ומאפרט כחשודים בפיצוץ. ניסיונותיה של ממשלת צרפת להכחיש את מעורבותה בפיגוע הפכו, לאור הראיות המוצקות, למגוחכים ולבסוף נאלץ ראש הממשלה הצרפתי, לורן פאביוס, להתייצב מוך מצלמות הטלויזיה ולהודות כי "סוכני השירות החשאי הטביעו את הספינה, בהוראתנו".
שני הסוכנים הצרפתים הועמדו למשפט והודו מייד באשמת הריגה וגרימת נזק על מנת למנוע חקירה ארוכה ואפשרות שמידע נוסף יתגלה ויביך את ממשלתם. הם נשפטו ל-17 שנות מאסר, אולם בעקבות עיסקה שנחתמה בין ניו-זילנד לצרפת (בתיווך האו"ם) הם שוחררו תוך שנתיים. ממשלת צרפת שילמה לממשלת ניו-זילנד פיצויים בסך 13 מיליון דולרים ניו-זילנדים ו-8 מיליון דולרים נוספים שולמו לאירגון גרינפיס למימון בניית ספינה חדשה - Rainbow Warrior 2.
אולם הסיפור אינו חתום. רוב העדויות הצביעו כי שני הסוכנים שנשפטו, אלן מאפרט ודומיניק פריור, שימשו כצוות תמיכה טכני בלבד וכי שלושה צרפתים ששהו באזור על סיפון יאכטה פרטית היו המפגעים האמיתיים. אולם הם נעלמו על סיפון ספינתם ועל פי החשד הטביעו אותה ונאספו ע"י צוללת צרפתית.
למרות הההודאה ותשלום הפיצויים צרפת מעולם לא חשפה את מלוא האמת בנוגע למבצע וחמור לא פחות, לא התנצלה על מעשיה בפני משפחתו של הצלם פרירה. הספינה עצמה שוכנת כיום בקרקעית הים מול חופי ניו-זילנד שם היא משמשת כריף מלאכותי ואתר צלילה. ה-Rainbow Warrior הפכה לחלק מהטבע עליו ניסתה להגן.