שבוע מחוץ לבית
גיל לבנוני מסכם שבוע מחוץ לחיפה וגם: כמה מילים על ההפגנה נגד המלחמה, על יוסי ביילין ועל איראן
הזדהות. 2,000 איש הפגינו אמש נגד ישראל. איפה? בישראל. נשמע סהרורי, אבל יהודים תמיד יחפשו את האשם בעצמם. ליבו של היהודי הגלותי, שעוד בימי הפרעות בגולה הבין ללב הפורעים, ממשיך להלום בעוצמה בחזהו ועל ראשם של בני עמו. אורי אבנרי (ידידו הקרוב של הרוצח ערפאת), מוחמד ברכה, שולמית אלוני (זקנתה מביישת וכו') - איש מהם לא אמר מילה רעה על החיזבאללה. החטיפות, הירי חסר האבחנה לריכוזי אוכלוסיה, ההתעללות שעברו משפחות סואעד, אביטן ואברהם לפני שקיבלו שביב מידע על מצב בניהם, אגירת נשק ואי פירוק הארגון בניגוד להחלטות האומות המאוחדות, המימון וההכוונה האיראנית- מבחינת השמאל הקיצוני - הכל בסדר מעבר לגבול.
ואני שואל: למה אתם מזדהים בקטן? לכו על זה עד הסוף - עיברו לצור, צידון, ביירות, דמשק, טהרן. שם תחוו דמוקרטיה, כיבוד זכויות אדם. לכו על זה, אם אתם כבר עם הצד השני- תעברו אליו. זו הזדהות אמיתית.
מבין בטעויות. יוסי ביילין אמר בשבוע שעבר ש"ישראל עושה טעות כי...", ו"ישראל עושה טעות כש..." האמת? צריך להקשיב לביילין. הוא הרי מצוין בטעויות. כמה משלו הביאו אותנו לקטסטרופות.
צה"ל של פעם. סיפור שסיפר לי חבר: "כשהיינו בגדוד 17 של גולני מרדנו, ברחנו לכמה ימים. כשחזרנו, הודיעו לנו שכולנו נישפט. עוד לפני המשפט כלאו אותנו במכולה למשך יומיים".
- ואיך זה השפיע עליכם?
"חישל אותנו".
לכשיתפזרו תמרות האש והעשן, צריך לחזור לצה"ל של פעם. מספיק עם החיילים המרושלים, הלא מגולחים, נועלי הסנדלים ונעלי התעמלות, המבזים את מדיהם. די לאמהות שמתקשרות למפקדים כשמטרטרים את הילד שלהם, עיצרו את ימי ההורים. יש לנו חיילים מפונקים, לא עמידים, לא ממושמעים, כאלה שרצים לאמא כשקשה להם, או שעושים מה שבראש שלהם.
לא לחכות ליום הדין
לא לצה"ל הזה התפללנו. הנה עוד סיפור, על מעורבות האמהות ועל אחד שאיש מכם לא היה רוצה אותו כחבר. עופר שרון שמו, צנחן שהתחבא בשעה שחבריו המסתערים נתקלו במארב בלבנון בפברואר 1999. כך סיפר שרון בעצמו ל"הארץ": "דוד גרנית ששכב מאחורי קם מהמחסה, צעק 'איתן איתן' וזינק לתוך הנקיק ישר אל האש. בשלב הזה הוא נלחם לבדו ואז התחיל לקרוא לי, 'עופר בוא למטה', אבל אני לא העזתי לרדת. התרוצצו לי בראש
מחשבות. ידעתי שמי שיורד למטה, לא חוזר. ידעתי שלהסתער עכשיו זה למות במלחמה דבילית. 'אני מנהל אש מפה', עניתי לדוד, והוא אמר לי: 'בסדר'. ניסיתי לשכנע את עצמי שגם מלמעלה אפשר לעשות דברים חשובים, שיש דרכים אחרות לנטרל את המחבלים, אבל בעובדה לא קמתי".
דוד גרנית ז"ל נהרג כשיצא להציל את מפקדו איתן בלחסן ז"ל. שרון התחבא. אמא של שרון הייתה פעילה בארבע אמהות.
איראן. יושבת מדינה ומצפצפת על העולם. מכחישה שואה, מפתחת אטום, משמיעה לכל אוזן שישראל חייבת להימחק, מפזרת כספים וטרור ברחבי הגלובוס, והעולם שותק, מתגמש, מבין ומציע מקל וגזר.
"הקם להורגך- השכם להורגו". אם מה שיש לנו מחיזבאללה זה קדימון למה שמכינה איראן, ונשאלת השאלה: למי אנחנו מחכים? לאישור מאירופה? על אדמתה קם פס ייצור של השמדה המונית של יהודים.
מכה קשה לאיראן, כזו שתהמם את העולם, היא הכרחית להישרדותנו כאן. אסור לחכות שיום הדין יגיע, צריך להזכיר לערבים את כוחנו, וחובה שהתזכורת תהיה לא פרופורציונית. שהתגובה תהיה "היהודים השתגעו, אסור להתעסק איתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
