זכרונות מרים מהקרב בג'נין
יום הלחימה הקשה בלבנון מזכיר בתוצאותיו את הקרב הקטלני בג'נין במהלכו נהרגו 13 חיילי מילואים
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב- nrg מעריב
- 8 חיילים נהרגו בקרב המר בבינת-ג'בל
- גדוד 51 שספג היום אבידות היה הראשון להתפנות מהרצועה
ב-9 באפריל 2002 נכנסה קבוצה של חיילי מילואים, בהובלת מפקד הפלוגה, רס"ן עודד גולומב, לתוך מחנה הפליטים ג'נין כדי לבצע פעילות במרכז המחנה, במסגרת הלחץ על עשרות המחבלים שהמשיכו להתבצר בשטח מצומצם, שגודלו נאמד בלא יותר מ-70 על 100 מטר מרובע.
כמה דקות לפני השעה 8 בבוקר, הגיעו החיילים לשטח שעוד קודם לכן נסרק על ידי הכוחות הסדירים, ואשר לא סומן מראש כמועד לפורענות. החיילים רצו בין הסמטאות, כשהם נעים בתוך החצרות והבתים הצפופים. כאשר הגיעו לחצר קטנה, המוקפת מכל צדדיה בבתים, המתין להם המארב הקטלני.
המחבלים הניחו למרבית הכוח להיכנס לחצר - ואז הגיח לעבר החיילים מחבל מתאבד, שהתפוצץ בתוך הכוח. בתזמון מדויק הופעלו גם עשרות מטענים שחוברו בשרשרת, שפיצוצם גרם לקריסת חלק מקירות הבתים הסמוכים. במקביל, נפתחה לעבר הכוח אש מדויקת וקטלנית מחלונות הבתים הסמוכים.
כל החיילים שהיו בחצר נפגעו. מרביתם נהרגו במקום, כמה מהם נפצעו. הכוח מיהר להזעיק עזרה, וסגן מפקד הפלוגה זינק למקום עם חיילים נוספים. במרחק של מטרים בודדים מהחצר, מאחורי מבנה סמוך, המתינו גם להם המחבלים. במשך כמה דקות הומטרה על כוח החילוץ אש תופת. החיילים, שחלקם נפגעו, השיבו באש, והצליחו להניס את המחבלים. רק אז הם הגיעו לחצר, כדי לגלות את התוצאות הקטלניות של המארב.
בצה"ל העריכו כי לא פחות מ-20 מחבלים, שלמדו היטב את שיטות הפעולה של הכוח, השתתפו בהתקפה. כל האירוע, מרגע הפיצוץ, צולם על ידי מזל"ט של הצבא וקצין שצפה בתמונות תיאר את המחזה כמחריד. "ראינו את הבזקי הפיצוצים, ואז אנשים שוכבים על הרצפה. לא היה צריך להוסיף מילים, כי כולנו ידענו מיד מה קרה".
תחת חילופי אש שנמשכו כל הזמן, החל כוח החילוץ בפינוי ההרוגים והפצועים. הפצועים הוצאו על גבי נגמ"שים למחסום סאלם, ומשם באמבולנסים לבית החולים העמק בעפולה. במקביל נאספו הגופות. תשעה חיילים הרוגים נמצאו בחצר, ואחרי סריקות נמצאה גופה עשירית. ההרוגים
מספירה מהירה שנערכה בחפ"ק של מפקד החטיבה, התברר שחסרים שלושה לוחמים. דיווח מהתצפיות העלה שהמחבלים נראו כשהם גוררים גופה מהמקום. בצה"ל לא ידעו גם אם שני החיילים האחרים נהרגו, או שהם נחטפו בחיים.
בלחץ האירועים הוכרז בצה"ל נוהל חטיפה. יחידות מובחרות יצאו בדהרה לכיוון ג'נין. הלוחמים הגיעו לסאלם, והחלו להתארגן לכניסה. עברה עוד יותר משעה עד שהתברר שככל הנראה כל החיילים הרוגים. גם אז, לאיש לא היה מושג אם הגופות בידי המחבלים, או שהן עדיין מוטלות בשטח.
בצה"ל הוחלט לשוב ולסרוק את השטח. החיפושים היו איטיים, מחשש למארבים נוספים. בערך באחת בצהריים נמצאה אחת הגופות, במרחק של כמה מטרים מהחצר. כעבור שלוש שעות נמצאו גם שתי הגופות האחרות, כמה עשרות מטרים משם. התברר שהמחבלים גררו את החיילים מהמקום, ככל הנראה כדי לנהל מו"מ להחזרתם.
רק לאחר השעה ארבע, שמונה שעות מרגע שהתפוצץ המתאבד, ידעו בצה"ל שהאירוע הסתיים. בדיוק באותן דקות היה בחפ"ק בהיאחזות נח"ל גינת שר הביטחון דאז, בנימין בן-אליעזר, ועימו סגן הרמטכ"ל באותם ימים, האלוף (משה) בוגי יעלון, שהשמועות המטורפות סיפרו שנהרג בעצמו. יעלון שמע את התיאורים בפנים חתומות, שלא הסגירו את מחשבותיו; כבר בשבוע שעבר הוא סבר שההיערכות לקרב בג'נין היתה שגויה, ולאחר ביקור שערך במקום הנחה לתגבר את סדרי הכוחות במחנה הפליטים בעוד יחידות סדירות. כך סברו גם החיילים שנלחמו בג'נין.
בימים האחרונים הם זעמו על דברי הרהב של קצינים בכירים כי "מחנה הפליטים עומד בפני שבירה וכיבוש", וסברו שהמציאות מורכבת בהרבה. הם דרשו שמטוסי קרב יפציצו את כיסי ההתנגדות האחרונים - ונענו בשלילה.
"מתברר שחייהם של כמה אזרחים פלשתינים שאולי נותרו במקום היו יותר יקרים מהחיים שלנו", אמר לאחר הקרב אחד החיילים. גם לאחר הקרב הקשה, סירבו בצה"ל להשתמש במטוסי קרב או בארטילריה. במקום זאת התייצבה בסאלם שיירה של טרקטורים כבדים מסוג די 9, כדי להרוס את הבתים על המחבלים שהסתתרו בתוכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
