רב-סרן רועי קליין ייקבר ביום הולדתו
סגן עמיחי מרחביה התגייס לגולני בעקבות חברו שנהרג במבצע חומת מגן, ואילו רב"ט אסף נמר עלה במיוחד כדי להתגייס. 4 קצינים ו-5 לוחמים איבד אתמול צה"ל בבינת-ג'בל ומרון א-ראס
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב- nrg מעריב
"הדבר הבולט ביותר אצל רועי היתה עדינותו, שלוותו והחיוך שעל פניו. הוא הצטיין בכל מה שעשה ובורך בכישרונות רבים. כל מי שמכיר אותו, יודע לספר על הדחף התמידי שלו להתבונן פנימה, להשתפר ולהתקדם", סיפר על רועי.
חבריו של רועי תיארו אדם שקט ועדין המתמלא בנחישות ועוצמה בעת קרב. "אהבתו הגדולה לעמו ולארצו הם שהניעו אותו להשקיע את כל כולו בשירות הצבאי ולבסוף למסור את נפשו על הגנת העם והארץ", אמר אחד ממכריו, "כששאלו אותו על שירותו הצבאי, הוא תמיד נהג להגיד: 'אם אני לא אעשה את העבודה הזו מי יעשה אותה?'"
סביב בית משפחת רב"ט שמעון אדגה, בן 19 מקריית-גת, התגודדו עשרות בני משפחה וחברים. אדגה הוא בן למשפחה אתיופית שחיה בארץ כבר 17 שנה. הוא למד בבית הספר היסודי "רמב"ם", וסיים את לימודיו בתיכון "ימין אורט" שבצפון הארץ. במותו, השאיר שמעון אחריו הורים - ישעיהו וטגאי, חמישה אחים ששירתו ומשרתים כולם ביחידות קרביות ושתי אחיות.
בתחילת שירותו הצבאי התגייס שמעון ליחידה עורפית עקב פרופיל רפואי נמוך, אולם לאחר מאבק עיקש, הצליח להעלות את הפרופיל. הוא התנדב לחטיבת גולני. אחיו, גילי, המשרת כאיש קבע במשמר הגבול, סיפר כי שמעון עשה מאמצים מרובים כדי להתגייס לשירות קרבי. "חלום חייו היה להתגייס לקרבי", סיפר גילי. "הוא נלחם כדי לתרום את חלקו למדינה, הצליח להעלות את הפרופיל והתנדב להיות לוחם בגולני".
גילי הוסיף כי המשפחה קיבלה בצורה מכובדת את רצונו להתנדב ליחידה הקרבית, "כי אם היה לו טוב בהגשמת חלומו, אז גם למשפחה היה טוב. הוא תכנן לסיים את הצבא ולתרום כמה שיותר, ומאוחר יותר לצאת ללימודים. הוא תמיד היה מרוצה מהצבא", אמר גילי.
גילי סיפר על תחושותיו הקשות לאחר
בן כיתתו של שמעון, יעקב, אמר כי הוא זוכר אותו מאז ומתמיד כבחור שאהב להתנדב וליזום, ובעל מוטיבציה גבוהה מאוד. "זה לא ייתכן, רק ביום חמישי האחרון ראיתי אותו יורד במדרגות", סיפרה סימה עוזנה, שכנה המתגוררת מול בית המשפחה. "הוא ילד ממשפחה טובה, ילד טוב, ילד שתמיד היה נעים בחברתו. הלוואי שכל אדם במדינה יזכה לשכנים כאלה, מתחשבים. לא פעם כשהגעתי אחרי קניות בשוק, הוא היה מציע עזרה עם הסלים, או כל דבר אחר. חבל עליו".
ירון סיגוקר, חייל בשירות סדיר המתגורר בבניין בו גר שמעון, סיפר כי "אני זוכר אותו בתור בחור שקט, אצילי, מוכן תמיד להתנדב ולעזור. היינו משחקים בשכונה כדורגל, הוא לא היה אגואיסט אלא משתף את החבר'ה בכל, בקיצור בחור טוב".
סגן עמיחי מרחביה, בן 24 מהישוב עלי, היה מפקד מחלקה בגדוד 51 ששמונה מלוחמיו נהרגו בקרב בבינת ג'בל. הוא בחר להתגייס לגולני בעקבות חבר שנהרג במבצע "חומת מגן". עמיחי השאיר אחריו שני הורים - משה וטובה - ותשעה אחים. אחד מאחיו משרת כלוחם בסיירת גבעתי. הוא קיבל את ההודעה על מותו של אחיו במהלך פעולה מבצעית ברצועת עזה. אחותו, אמונה, אמורה להתחתן בעוד כשבועיים.
אביו של עמיחי, משה, הוא ממייסדי גוש אמונים והיישוב עלי. הוא עבד כמנהל אזור ירושלים במשרד השיכון. משה קיבל את ההודעה בעת שהיה בשירות מילואים, בעקבות גיוס בצו 8.
בפעם האחרונה דיבר עם עמיחי ביום ראשון. לאחר הידיעה על מותו אמר משה, כי הלחימה צריכה להימשך. "במלחמה צריך להיות מוכנים להרוג ולהיהרג, ועמיחי עמד בזה בגבורה. אני בטוח שהוא הצליח להנהיג את חייליו בקרב", אמר.
משה התנחם בעובדה שבנו, עמיחי, הספיק הרבה בחייו הקצרים. "יש כאלה שצריכים 70-80 שנה, ויש כאלה שב-24 שנים מספיקים יותר בחיים. אנחנו גאים שיש לנו בן כזה. עמיחי ידע בדיוק מה לעשות בחייו ולא היו לו לבטים", סיפר אביו של עמיחי. עמיחי הוא החייל הראשון שיובא למנוחות בבית-הקברות ביישוב עלי.
סמל אסף נמר, בן 27, שנהרג בקרב בבינת-ג'בל, עלה לארץ מאוסטרליה לפני כשנתיים, כדי להתנדב לשרות קרבי בגולני. מכריו סיפרו הערב, כי אסף אהב את הציונות ורצה להגשים את חלומו ולהיות חייל קרבי בצה"ל.
אסף נולד בישראל, ובגיל 10 עזב עם משפחתו לאוסטרליה. מאז שחזר לישראל, התגורר בבית סבתו בקריית חיים. אמו קיבלה את ההודעה באוסטרליה. אביו, שמתגורר בקריית אתא, נעתר לבקשת בנו להתנדב לשירות קרבי. ראש עיריית קריית-אתא, יעקב פרץ, הגיע לנחם את אביו של אסף וסיפר כי הוא שבור וכואב. אסף היה אמור להשתחרר מהצבא בעוד כחודש.
תושבי שכונת בורלא בעכו יזכרו היטב את המלחמה הזאת. לפני כשבועיים נהרג בלבנון תושב השכונה גדי מוסייב, ואתמול נפל שכנו, סגן אלכס שוורצמן. אלכס, סגן מפקד פלוגה, אהב מאוד את השירות הצבאי ותכנן להמשיך בקבע. את השירות החל בקורס טיס. לאחר שנשר החליט להמשיך בקרבי ועבר לגולני. מהר מאוד הוא יצא לקורס קצינים והפך לאחד הלוחמים הטובים, כך מעידים חבריו.
אלכס עלה ארצה בגיל 8 מאוקראינה, שם התייתם מאביו. הוא למד בבית הספר הטכני של חיל האויר. עבור אמו רימה וסבתו קלרה הוא היה כל עולמן ודאג להן כמו אב המשפחה. "כל פעם שהיינו יורדים למקלטים הטלפון הראשון במקלט היה שלו. ידענו שאלכס בלבנון - הוא תמיד היה פייטר", סיפרה השכנה לאריסה. אלכס הותיר אחריו אם, רימה, ואחות, דיאנה.
אוהד קלאוזנר ז"ל התקשר להוריו ביום ראשון וסיפר להם שהוא נכנס ללבנון, ושלא יוכל להתקשר. הוריו, ישראל ואורית דאגו מאוד, ואתמול כאשר התקבלו הדיווחים על פגיעה קשה בלוחמי הגדוד החרדה גברה.
רק בשעות הערב הגיעו נציגי צה"ל לבית ביישוב בית חורון הסמוך למודיעין, ובישרו להורים את מה שחששו ממנו כל היום. "כבר אתמול בלילה הרגשתי שמשהו רע קורה. בפעם האחרונה אוהד היה בבית לפני שבועיים. ביום ראשון הוא הודיע שהוא נכנס ללבנון", סיפרה אתמול אימו אורית לעשרות המנחמים.
יוסי קלאוזנר, דודו של אוהד, סיפר על רגעי החרדה שעברו על המשפחה עד שעות הערב בהן הגיעו נציגי צה"ל. "ניסינו כל היום להתקשר אליו, לחברים שלו, לבתי חולים, ואמרו לנו שלא קרה שום דבר ושהוא לא ברשימות. בבית החולים אמרו לנו שהפצועים הם מגדוד 51 של גולני וזה כבר הדאיג אותנו מאוד". אוהד ז"ל הותיר אחריו הורים ושני אחים.
זעקות השבר שעלו מדירת משפחת דהן קרעו אתמול באחת את השקט של רובע ב' באשדוד. "דיברתי איתו בשבת והיתה לי תחושה רעה שמשהו יקרה", התייפחה יפה דהן, אמו של שמעון דהן ז"ל. "הילד המושלם שלי הלך". בימים האחרונים התקשו יפה ויעקב דהן לישון בלילה. בנוסף לעובדה שבנם שמעון נלחם בגבול הצפון גויס גם בנם הבכור, מאיר, לשירות מילואים בצו 8.
מאיר , בן 23, שירת גם הוא כלוחם בחטיבת גולני. אתמול הוא קיבל את הבשורה על מות אחיו בלבנון, ושב הביתה מהיחידה. אחד מקרובי המשפחה, משה, שוחח עם שמעון ביום ראשון. זו היתה שיחתם האחרונה לפני שהוא נכנס ללבנון. "הוא אמר לי'תמסור ד"ש לכולם, אני אוהב אותם", שיחזר משה את השיחה האחרונה.
איציק כהן, אביו של עידן כהן ז"ל היה היחיד מבין בני משפחת כהן שידע על כך שעידן נמצא בלבנון. האם, גרציה, לא ידעה. אתמול, זמן קצר לאחר ששבה מעבודתה הידפקו קציני העיר על דלת המשפחה, וגרציה הבינה שהנורא מכל קרה. "עידן התקשר אלי לפני כמה ימים ואמר לי'אנחנו נכנסים ללבנון'", סיפר ערן אגיסון, חברו הטוב. "הוא התלבט אם לספר לאמא שלו, והחליט לא להדאיג אותה".
עידן היה אמור להשתחרר מצה"ל בעוד כחודשיים. "בימים האחרונים הוא לא ענה לטלפונים", סיפר אחד השכנים של המשפחה. "כששמעתי בבוקר על התקרית בלבנון, היתה לי הרגשה שעידן נפגע". עידן הותיר אחריו הורים, גרציה ואיציק, ושתי אחיות: מור וספיר.
סגן יפתח שריר, שנהרג אתמול בקרב בכפר מרון א-ראס, היה בן 21 במותו. שריר הוא בן למשפחה חיפאית ותיקה המתגוררת בכרמל ולמד בבית הספר "חוגים" בעיר. הוא היה מוכר בעיר בגלל תפקידו כמרכז שבט "הצופים" בחיפה שם הדריך עשרות בני נוער. יפתח הותיר אחריו שני אחים ואחות.
יפה שרייר, אימו של יפתח, סיפרה הבוקר על תוכניותיו. "הוא תכנן לטוס להודו או לדרום אמריקה, ולטייל מהכסף של המשכורת שהרוויח כקצין בצה"ל – הוא חסך את המשכורת בשביל שלא ייקח מהכסף שלי", סיפרה. "הוא תכנן ללמוד מנהל עסקים ותמיד חייך וחיזק את כולם".
יפה סיפרה על מה שעובר כעת על ירדן, אחיו התאום של יפתח. "ירדן אומר שהחצי השני שלו הלך. הם היו כל הזמן בקשר טלפוני, יפתח תמיד אמר איזה גבר ירדן , היה ביניהם קשר מדהים".
"אני אעבור את זה אבל כואב לי מאוד", סיפר האב עמי. "אני רוצה רק חמש דקות לחבק אותו ולנשק אותו", אמר. "אתמול כשאמרו שיש נפגעים ירדתי לבית חולים רמב"ם וחיפשתי אותו", סיפר "חזרתי הביתה ובשעה 22:30 בלילה אישתי אומרת לי שדופקים בדלת. פתחנו, היו שם חיילים, ואז החייל אמר "'הבן שלך נפל בלבנון'"
הוריו של יפתח סיפרו כי אהב מאוד את הצבא. חברים של המשפחה סיפרו כי הורי החיילים עליהם פיקד, תמיד סיפרו עד כמה דאג לכולם עד הפרט הכי קטן. חבריו של יפתח סיפרו עד כמה אהב את הצבא וראה בכך שליחות. מאז אמש מגיעים אל בית המשפחה בחיפה עשרות בני משפחה וחברים.
בהכנת הידיעה השתתפו ארז תדמור, אלי לוי, משה פריאל, דודו בזק, אפרת זמר, אלי בוהדנא ומיכל שפירא
נא להמתין לטעינת התגובות
