"איגור פעל להתגייס בצו 8"
סרן במיל' ד"ר איגור רוטשטיין נהרג בלילה שבין חמישי לשישי בהיתקלות בכפר מרכבה בלבנון
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
לפני תשע שנים עלה סרן ד"ר איגור רוטשטיין, יליד ברית-המועצות, לישראל, עם אשתו ובנו בן ה-10. שלשום הוא נהרג בתקרית בכפר מרכבה, במהלך שירות מילואים. איגור ז"ל, בן 35, סיים לימודי רפואה בשנת 1995 בעיר טומסק שברוסיה, ועלה לארץ בשנת 1997.
בין השנים 2005-2000 הוא שירת כרופא בגדוד של חיל ההנדסה הקרבית והיה מאוד גאה בשירות הצבאי. לפני כשנה וחצי, לאחר שהתגרש מאשתו המתגוררת בחולון, החל ד"ר רוטשטיין את התמחותו בכירורגיה אורטופדית בבית החולים פוריה בטבריה, והתגורר בדירה שכורה במושב נווה עובד הסמוך.
"ד"ר איגור היה חרוץ, משקיע, אנרגטי, רציני ומאוד אהוד, הן על הצוות הרפואי והן על החולים", סיפר אתמול חברו ד"ר מאג'ד גנאים, מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים פוריה. "עם תחילת הלחימה בצפון, פעל איגור להתגייס בצו 8 כדי להצטרף לכוחות הלוחמים בחזית הלבנונית. ביום שלישי שוחחתי איתו בפעם האחרונה והוא סיפר כי אצלו הכול בסדר, והוא כבר מחכה להיכנס עם הכוחות הלוחמים לתוך לבנון. מיום רביעי הקשר עימו נותק והוא לא ענה לטלפונים".
ד"ר גנאים סיפר כי איגור היה מתמחה שהצליח תוך תקופה קצרה להתחבב על חבריו הרופאים ועל החולים במחלקה. "מעבר להיותו איש מקצוע שהוכיח את עצמו, הוא היה אדם נוח לבריות שכולם אהבו", אמר. איגור רוטשטיין יובא למנוחות הערב בשעה 17:00 בבית העלמין הצבאי בבאר שבע.
מאות ליוו ביום שישי אחר הצהריים את סמ"ר דניאל שירן ז"ל, שהובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין הצבאי בחיפה. דניאל השאיר אחריו הורים, ורדה ואבינועם, רופא בכיר בבית החולים כרמל בחיפה, ושני אחים צעירים, גיא בן ה-16 ונגה בת ה-8.
אבינועם סיפר בהלוויית בנו על הפעם האחרונה שבה נפגש דניאל עם משפחתו, ביום שבת שעבר, כאשר המשפחה ביקרה את דניאל בבסיס בו שירת בצפון. דניאל התגייס לפני שנתיים
"דניאל אחי, עומדים אנו כאן חברים לנשק ומסרבים להאמין", ספד לו מפקדו, סגן אלוף אסף במהלך הלוויתו. "יצאת ללחימה על מנת לחסל את מי שקם להורגנו. יצאת חדור מוטיבציה, התגייסת לגולני והיית גאה. אהבת את גולני וגולני החזיר לך אהבה".
עמרי חיים אלמקייס-יעקובוביץ ז"ל, ביקש את חתימת אמו רינה כדי להתגייס לחטיבת גולני כלוחם. אמו ודודתו סוזי הפצירו בו שלא יעשה כן, אבל הוויכוח איתו לא צלח ולבסוף נאלצה האם לחתום על מסמך בלשכת הגיוס שמתיר לו להתגייס לקרבי למרות היותו בן יחיד.
"הוא לא נהג לספר לנו כלום", סיפרה בבכי קורע לב הדודה סוזי, שיחד עם אמו גידלה אותו מאז היה ילד, "לפני כשבוע הוא הפתיע את אמא שלו בשיחת טלפון באמצעות תחנת הרדיו גלי-צה"ל. זה עשה לה טוב על הלב כי בקושי שמענו ממנו מה קורה איתו".
רינה, אמו, לא הצליחה להירדם בלילה. היא חלמה שמשהו רע קרה לעמרי. בבוקר הגיעו אנשי קצין העיר ומחלקת נפגעים לרחוב הר מימון ברמלה והודיעו לה כי בנה היחיד נהרג בקרב ולא ישוב עוד הביתה. "הוא היה ילד אוצר", סיפרה הדודה סוזי ולא הפסיקה לבכות. "רק בשבוע שעבר היתה לו יום הולדת והוא דאג לשמח את אמא שלו בשיחת טלפון בשידור חי", סיפרה. "זו תהיה המזכרת האחרונה שלנו ממנו. לא סיפר כלום על מה שהוא עושה. לא רצה להדאיג אותנו. איזה ילד הוא היה איזו אהבה דאג להרעיף על כל בני המשפחה שלו. היה כל כך צנוע".
סוזי הוסיפה כי בני המשפחה לא רצו שיילך לגולני - "אבל הוא התעקש", אמרה. "אסון גדול נפל עלינו. אנחנו לא יודעים איך להביט קדימה. איך נמשיך בלי הילד שהיה עבורנו יהלום".
התקרית הקשה, בה נהרגו השלושה, התרחשה במהלך פעילות של גדוד 13 של חטיבת גולני בכפר מרכבה בלילה שבין חמישי לשישי. סמוך לשעה 1:00 נכנס הכוח לכפר, ובמהלך פשיטה על בית נתקלו החיילים באנשי חיזבאללה, שירו לעברם מספר טילי נ"ט.
לאחר ההיתקלות קיבלו החיילים הוראה לסגת לאחור ולנתק מגע עם האויב. לאחר שעשו זאת, ירו חיילי שריון פגזים על הבית בו הסתתרו המחבלים והרגו חמישה מהם. חילופי האש הכבדים נמשכו עד שעות הבוקר, ורק בסביבות השעה 11 בבוקר השתלט צה"ל על הכפרים מרכבה וחולה.
נא להמתין לטעינת התגובות
