מלכוד לבנון – לאן ממשיכים מכאן?
המלחמה בלבנון נכנסת ליומה ה-28, ולמרות האמירות על הפסקת אש קרבה - קו הסיום לא נראה באופק. nrg מעריב כינס 4 מומחים צבאיים לדיון בשאלה: "מה יהיה"
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
nrg מעריב מביא ארבעה מומחים בתחום הצבאי והביטחוני, אשר נדרשו, כל אחד לחוד, לשאלה. כל ארבעת המומחים הציגו חזית אחידה: יש להמשיך בלחימה, ללא כל היסוס.
האלוף במיל' עמרם מצנע מציע להכריע את המלחמה בכוח ולשלוח כוח קרקעי נרחב לדרום לבנון, חבר הכנסת אפי איתם מזהיר כי אסור לקבל את ההצעה להפסקת אש, רמ"ט פיקוד הדרום לשעבר, צביקה פוגל, קורא לשינוי יעדי התפיסה המדינית ולהרחבת הלחימה, והאלוף במיל' דורון אלמוג, מפקד פיקוד הדרום לשעבר, קובע כי יש למקם את המאמץ לפיתוח מערכות נגד טילים בראש סדר העדיפויות הלאומי בשנים הקרובות.

האלוף, ששיגר מכתב התפטרות בספטמבר 82' לשר הביטחון דאז, אריאל שרון, במחאה חריפה על התנהלותו במלחמת לבנון הראשונה, רואה במלחמה היום הכרח קיומי למדינה ישראל. עמרם מצנע, ראש מועצת ירוחם, חבר כנסת לשעבר וראש עיריית חיפה לשעבר, אומר כי על הדרג המדיני והצבאי להורות מיד על הכנסת הכוחות הקרקעיים לתוך שטח דרום לבנון ועל לחימה במלא העוצמה.
"צה"ל צריך להיכנס עם כוח גדול", אומר מצנע. "חשש מריבוי נפגעים
לראיון המלא עם האלוף במיל' עמרם מצנע

לישראל אסור להסכים להפסקת האש המוצעת בשום פנים ואופן. גם הטענה כאילו איננו יכולים לומר לא לאמריקה, בת בריתנו, מתגמדת אל מול התוצאות החמורות שיהיו להפסקת האש הזו בתנאים הנוכחיים. כדאי לשים לב שאפילו לבנון וממשלת לבנון דחו את תנאי הפסקת האש, דחו את התנאים המוצעים. צריך לזכור שהמלחמה הזו, יש לה השלכות מרחיקות לכת וקיומיות על יכולתה של ישראל להמשיך ולחיות באזור שבו נרקם ציר רשע איסלאמי קיצוני רב עוצמה.
צריך להבין שלגבי הקואליציה הזו אין שום חשיבות לפשרות טריטוריאליות כלשהן, לא לחיזבאללה ולא לאיראן הנמצאת אלפי קילומטרים מכאן ואין לה כל סכסוך טריטוריאלי איתנו. כל מטרתה של הקואליציה הזאת הוא השמדתה המוחלטת של מדינת ישראל כישות יהודית ציונית עצמאית. זה גודל האיום וממנו צריכות להיגזר פעולותיה של ישראל.
למאמר המלא של ח"כ אפי איתם
מתברר בדיעבד, לאחר כמעט חודש של לחימה, שאי אפשר לנהל מלחמת קיום כשלא מגדירים את המצב כמלחמה ומסרבים להאמין שיש סכנה לקיום.
המערכה הנוכחית מתנהלת בהדרגתיות המתיימרת לכפות על חיזבאללה כניסה לתהליך בינלאומי שפוגע במהותו, מפרק את יסודות קיומו ומחסל את יכולותיו והשפעתו. ל"הפתעתנו", חיזבאללה לא משתף פעולה עם הגיון המערכה המדינית שלנו. יתר על כן, הקהילה הבינלאומית וממשלת לבנון לא נענים ל"חיזור" המדיני שלנו ולא מתרשמים מתרגילי "החימום" הצה"ליים שאנו מפעילים.
כוחות הביטחון ניסחו תוכנית ובנו סדר פעולות צבאיות המשרתות את התפיסה המדינית. הביקורת המושמעת כיום על כוחות הביטחון נשענת על מדדי יכולת ולא על מדדם של תרומת הפעילות למימוש התפיסה המדינית, ומכאן שאינה רלוונטית. מה זה חשוב מה צה"ל יודע לעשות, כשמגדירים לו בהדרגתיות שאינה מאפשרת רציפות בלחימה, הגדרות שלא מאפשרות מיצוי נכון ויעיל של הכוח?
למאמר המלא של צביקה פוגל

הנשק הרקטי המופעל בידי האויב הפך להיות אימת המדינה. בהסתכלות עתידית לטווח של 10 שנים קדימה, שכלול הנשק הרקטי, הן בטווח והן בדיוק, עלול ליצור מצב שבו כל שטח ישראל יכוסה על ידי טווח הטילים וכל בית יהיה נתון בסכנת פגיעה. החיבור בין טכנולוגיית סלולר וג'י-פי-אס עלול ליצור מאגר רקטי קטלני, המסוגל לשתק את כל מדינת ישראל ולהפכה למדינת רפאים.
זהו תרחיש בלהות, לנוכח מגבלות הכוח של ישראל לשתק את ירי הקטיושות מדרום לבנון בנקודת הזמן הזו. גם אם ניכנס כולנו להסכם על הפסקת אש בימים הקרובים, וגם אם חיזבאללה ייעקר מדרום לבנון שבין הליטני לגבול הצפון, הרי שהתפרסותו מצפון לליטני ואף מצפון לזהרני, כשהוא מצויד בטילים איראניים משוכללים יותר, עלולה להביא אותנו בסיבוב הבא למימוש התרחיש המתואר לעיל.
מה ניתן ומה צריך לעשות? בטווח השנים הקרובות, מאמצי הפיתוח של מדינת ישראל חייבים למקם בסדר עדיפות עליון את פיתוח מערכות ההגנה נגד טילים ולהביאן ליכולות מבצעיות המסוגלות ליירט את מרבית הרקטות המשוגרות לעבר ישראל.
למאמר המלא של האלוף במיל' דורון אלמוג