חברים בוועדת חו"ב: "דרושה ועדת חקירה"
הדי הקרבות טרם שככו, אבל ועדת החקירה לאירועי המלחמה כבר מציצה מעבר לפתח. רבים מחברי ועדת חוץ וביטחון הדגישו כבר היום את תמיכתם בכינונה
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב

גם יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ בני אלון, משקיף בוועדת החוץ והביטחון, תומך בהקמת ועדת חקירה. "ועדת חקירה חייבת לקום מיד בתום הלחימה - עם סמכויות נרחבות שיאפשרו לה לחקור עד דרג הרמטכ"ל, כולל הרמטכ"ל והדרגים המדיניים, עד לעומד בראש הפירמידה", אמר. "ועדת החקירה חייבת לדרוש מהדרג המדיני והצבאי לתת את הדין על המחדלים בעורף, ועל ההחלטות השגויות והרות הגורל בחזית".
לדבריו, הכשל הגדול של המלחמה טמון בטיפול הממשלה בעורף. אלון טוען כי קיימת החלטת ממשלה משנת 2001, מעין תוכנית חירום לפינוי תושבים במקרה של מלחמה, שנשארה באופן מפתיע במגירה, ולא ניתנה הוראה להוציאה אל הפועל. "בשנת 2001 הייתי שותף בממשלה שהחליטה לשריין 6,000 מקומות בבתי מלון במקרה שאזרחי ישראל יזדקקו לפינוי שכזה. למרות שהייתה תוכנית כזו, היא לא יצאה אל הפועל, והממשלה השאירה את העורף מופקר. זה משהו שחייב להיבדק", אמר.
ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד), לשעבר יו"ר הוועדה, חיזק את עמדת שני חבריו, וגרס כי יש להקים ועדת חקירה לבחינת כל המחדלים שליוו את התנהלות הדרג הצבאי והמדיני בעת המלחמה. "בהחלטתה לקבל את הסכם הפסקת האש", הוסיף שטייניץ, "הממשלה הניפה דגל לבן בתמיכתה בהסכם ללא ביטחון, ללא החזרת החיילים החטופים, אבל עם ויתור טריטוריאלי בחרמון. סיום שכזה למלחמה השלומיאלית בתולדות ישראל, מחייב את סיום כהונתה של ההנהגה החובבנית בתולדות המדינה".
הדרישה לכונן ועדת חקירה לא היתה נחלתם הבלעדית של פוליטיקאים מהימין. לדברי יו"ר מרצ, יוסי ביילין, לא יתקיים ויכוח אמיתי בארץ בשאלה האם להקים ועדת חקירה ממלכתית או לא, כיוון שאין שום אפשרות אחרת. "יש סימני שאלה הנוגעים למה שהתרחש בצה"ל, לחוסר המוכנות של העורף ותהליך קבלת ההחלטות",
ביילין מעריך, בנוסף, שגם ראש הממשלה ושרי המשלה רוצים לדעת את התשובות לשאלות הקשות. "הם יודעים שאין דרך אמינה אחרת לקבל את התשובות לשאלות הקשות הללו", אומר ביילין, ומציע שמי שיחליט על הרכב הוועדה ושיעמוד בראשה יהיה נשיא בית המשפט העליון. "המועמד הטבעי לעמוד בראש הועדה הוא אהרן ברק", קובע ביילין.

ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), אינו מצטרף לתביעה הסוחפת בימין להקמת ועדת חקירה, ומציין ש"כל עוד נמשכת הלחימה, לא נשמיע שום תביעה לשום ועדה". יחד עם זאת, הבהירו בכירים בסיעתו שלאחר תום הלחימה, ישראל ביתנו תהיה מן הדורשות הנמרצות ביותר להקמת ועדת חקירה לבדיקת תפקודי הדרגים הצבאי והמדיני גם יחד.
גם ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), לשעבר מזכ"ל מועצת יש"ע, מתייצב נגד הקמת ועדת חקירה בנושא המלחמה בלבנון, ומאשים את דורשי ועדת החקירה באינטרסים פוליטיים. שנלר אומר כי "כל אלו שעדיין אינם רואים את ההישג המדיני והניצחון הצבאי, מחדדים חרבות פוליטיות, כשחיילי צה"ל נלחמים על אדמת האויב. לוועדת חקירה נזדקק אולי כנגד חוסר יכולת האיפוק של חלק מאיתנו במאבק הפנימי, תוך תהליך המלחמה באויב החיצוני".
ח"כ אפי איתם (מפד"ל-איחוד לאומי) טוען כי אין זה הזמן לחפש אשמים. לדבריו, המלחמה לא תסתיים מחר והפסקת האש לא תיאכף על ידי חיזבאללה, לכן אסור עדיין לרפות את ידיי החיילים על ידי מלחמות הפוליטיקאים. "כל עוד הלוחמים נלחמים, אסור לנו, כפוליטיקאים, לריב. ממשלות אפשר להחליף, אבל צבא ועם יש רק אחד. מדאיג אותי שבזמן שהלוחמים יגנו על אזרחי המדינה - הפוליטיקאים יפתחו בהתכתשויות. אסור לנו לאכזב את החיילים, ועלינו להפגין מולם חזית מאוחדת".
גם ח"כ צבי הנדל טוען כי אין זו העת לדבר על ועדות חקירה. "הדבר המרכזי שאנו צריכים לעשות זה לא לתת לאף פוליטיקאי לשפד בביקורת את הקצונה של צה"ל", אמר הנדל.
לדבריו, "חשוב שמהמדינה תעשה חשבון נפש בו יצטרכו להיבדק אמיתות כמו הקיצוץ בתקציבי הביטחון. יהיה עלינו להסיק מהי הקונספציה הנכונה בעתיד. לפי שעה, אין פושע בקרבנו. הפושע היחיד בשלב הזה הוא נסראללה. את השאלות צריך לשמור לעתיד, וכרגע עלינו לתת לצה"ל ולממשלה גיבוי מוחלט, כאילו אין אופוזיציה. אפילו לרמטכ"ל - שעקר אותי מביתי - אני נותן גיבוי כל עוד יש לנו אויב חיצוני".