תכירו: חברי ועדת אדמוני
nrg מעריב מציג: פרופיל חברי ועדת הבדיקה לאירועי מלחמת לבנון השנייה, אותה הקים רה"מ
יו"ר הוועדה, נחום אדמוני, בן 77, כיהן כראש המוסד בשנים 1982-1989. אדמוני נולד בירושלים לעולים מפולין, לחם במלחמת העצמאות במסגרת שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", ומאוחר יותר שירת גם בחיל המודיעין. לאחר המלחמה, יצא אדמוני לחו"ל ולמד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי שבארצות הברית, עד שנת 1954. בשובו, הצטרף שוב לקהילת המודיעין, ועלה בסולם הדרגות עד לתפקיד ראש המוסד.
בתפקידו כראש המוסד, היה אחראי אדמוני להחזרתו ארצה של מרדכי ואנונו, לאחר שזה העביר מידע סודי לעיתון "סאנדיי טיימס". בתום שירותו במוסד, פנה אדמוני לעסקים פרטיים. כיום הוא מכהן כדירקטור בכמה חברות, ונחשב מקורב למשפחת אריסון.
בנוסף, שימש אדמוני כחבר בוועדת הבדיקה הפנימית של שירות הביטחון הכללי לבדיקת תפקוד השב"כ בפרשת רצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין.
האלוף במיל', ידידיה יערי, בן 59, נולד בישראל וגדל בקיבוץ מרחביה. התגייס לצה"ל בשנת 1965 לחיל הים, וכיהן בכמה תפקידים ביחידת הקומנדו הימי, בהם סגן מפקד היחידה משנת 1980, ומפקד הקומנדו הימי בשנים 1983-1986.
יערי הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, ובעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הארוורד בארה"ב. כמו כן,
ב-1970 נפצע יערי בקרב ושוחרר מצה"ל, אך חזר לשרת שלוש שנים מאוחר יותר. בשנת 1990 קודם לדרגת אלוף משנה, ומונה למפקד מספן מודיעין בחיל הים.
ארבע שנים לאחר מכן, מונה יערי למפקד בסיס חיל הים בחיפה. בשנת 2000 מונה למפקד חיל הים, לאחר שכיהן בתפקיד סגן המפקד במשך שלוש שנים לפני כן.
פרופ' רות גביזון, בת 61, היא פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשפטנית בולטת בישראל. גביזון נולדה בירושלים, גדלה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי, ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל. למדה באוניברסיטה העברית משפטים, כלכלה ופילוסופיה, וסיימה בהצטיינות יתרה לימודי מוסמך למשפטים. בשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה של המשפט, מאוניברסיטת אוקספורד.
גביזון משמשת כיום כמרצה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, וכן כפרופסור אורח בבתי הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, ואוניברסיטת UCC, ופרופסור בקתדרה על-שם חיים כהן.
גביזון הייתה חברה באגודה לזכויות האזרח בישראל משנות ה-70'. היא שימשה בתפקיד יו"ר האגודה בשנות ה-80', והייתה נשיאת האגודה בשנים 1996-1999. זמן לא רב לאחר מכן נמתחה נגדה ביקורת על כך שהתרחקה ממחויבות לזכויות האזרח, זאת על סמך עמדות שונות בהן נקטה החל מסוף שנות ה-90', כגון התנגדותה לפסק הדין בעניין קעדאן וטענתה שיש לאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד, תמיכתה בהגבלות על התאזרחות בישראל, שהוטלו באופן ספציפי על פלשתינים שנישאו לאזרחי ישראל והתנגדותה לשוויון זכויות לקהילה ההומו-לסבית בנושאי זוגיות ואימוץ.
במסגרת פעילותה הציבורית, לקחה גביזון חלק בוועדות ציבוריות וממלכתיות שונות, בהן ועדת כהן להגנת הפרטיות, ועדת קלוגמן לפרטיות במאגרי מידע ציבוריים, ועדת שמגר בסוגיית היועץ המשפטי לממשלה, ועדת צדוק לחוקי עיתונות, וועדת דברת, ממנה התפטרה בטענה שמסקנותיה נקבעו מראש. בשנת 2004 התבקשה על ידי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דאז, מיכאל איתן, לסייע בהכנת פרק עקרונות היסוד של החוקה.
החל משנת 2004 עלה שמה של גביזון כמועמדת לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. למינוי זה התנגד בתוקף רב נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. נושא מינויה של גביזון הפך במידה רבה לנושא של מחלוקת ציבורית, ובשנת 2005 גם למאבק אישי בין שרת המשפטים ציפי לבני שהטילה את כל כובד משקלה בעד גביזון.
פרופ' יחזקאל דרור, בן 86, נולד בווינה. במלחמת העצמאות היה דרור קצין תכנון כוח אדם במטה הכללי, ובסיומה החל ללמוד באוניברסיטה העברית, בפקולטה למדעי החברה ובפקולטה למשפטים בו-זמנית. את לימודיו סיים בהצטיינות, התמחה במשרד המשפטים אצל חיים כהן ומרים בן-פורת וקיבל רישיון לעריכת דין.
זמן קצר לאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטת הרווארד בארצות-הברית, שם התמחה בתכנון ובמשפט פומבי, וכתב עבודת דוקטור על השימוש במשפט ככלי מדיניות. עם סיום הלימודים הוצעו לו משרות כעורך-דין, אך הוא החליט לבחור במחקר ובהוראה, וקיבל מינוי במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית.
בזכות המוניטין שרכש, הוזמן דרור לשמש חבר במועדון רומא, והוא החוקר הישראלי הראשון, והיחיד עד כה, שהוזמן לכתוב דוח עבור המועדון. כמו כן, פעל דרור בתאגיד "ראנד" בארצות-הברית, שם היה לעובד הסגל הבכיר הראשון שאינו אמריקני, וכן היה יועץ להקמת בתי-הספר למדיניות ציבורית בהרווארד ובברקלי ומרצה מרכזי בכנסים מדעיים ומקצועיים בעולם.
בישראל עסק דרור רבות בשיפור הממשל והמנהל הציבורי. בין תפקידי הייעוץ הבכירים שלו בממשל הישראלי הוא שימש בין השנים 1977-1975 כיועץ בכיר לתכנון ולניתוח מדיניות בלשכת שר הביטחון. כמו כן היה ממלא-מקום יו"ר הוועדה לרפורמה של שירות המדינה (ועדת קוברסקי) וחבר בוועדות ממשלתיות רבות.
מאז שנת 2002 מכהן דרור כנשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי - גוף מקצועי בלתי-תלוי שהקימה הסוכנות היהודית, כדי לעזור לעם היהודי להתמודד אסטרטגית עם בעיות יסוד ארוכות-טווח. פעמים לא מעטות הוצע לו לעבור למסלול פוליטי, אך הוא העדיף להתמסר למחקר מדעי ולייעוץ מקצועי.
היום בבוקר נודע שהחבר החמישי בוועדת הבדיקה עליה הרריז אולמרט, יהיה האלוף במילואים דוד עברי, שכיהן בעברו כמפקד חיל האוויר, כסגן הרמטכ"ל, כמנכ"ל משרד הביטחון, כראש המועצה לביטחון לאומי וכשגריר ישראל בוושינגטון.
בתקופת כהונתו כמפקד חיל האוויר, פונו בסיסי החיל בסיני והועברו לנגב. בנוסף, הוא ניהל את פעולת חיל האוויר במבצע ליטני בלבנון, בשנת 1978. הוא גם ניהל את תקיפת הכור הגרעיני בעיראק בשנת1981. אולם, מבין תפקידיו, מה שהופך את האלוף במילואים דויד עברי למתאים ביותר לשמש בוועדת הבדיקה, הוא אולי העובדה שהוא ריכז את המאמץ האווירי במלחמת לבנון, עד דצמבר 1982.
בשנת 1983 הוא קודם לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ושנתיים לאחר מכן הוא מונה ליו"ר התעשייה האווירית. כעבור שנה הוא מונה למנכ"ל משרד הביטחון, תפקיד בו החזיק עשור שנים. בשנת 1996 מונה לעוזר בכיר לשר הביטחון לנושאים אסטרטגיים. ועדת אדמוני לא תהיה ועדת הבדיקה הראשונה בה ישמש האלוף במילואים עברי. בפברואר 1997 הוא עמד בראש הוועדה שחקרה את אסון המסוקים שאירע מעל שאר ישוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
