ממש צער בעלי חיים
מאות ישראלים בשנה מנסים להבריח לארץ חיות לגידול פרטי. עובדי משרד החקלאות ופקחי רשות הטבע והגנים כבר ראו הכול: קוף זעיר בתוך פאוץ' לדרכונים, נמר בתיק עלייה למטוס ונחשים בתחתונים. לידיעת מי ששוקל לנסות ולהבריח חיה: העונש המקסימלי על עבירה זו הוא 50 אלף שקל או שלוש שנות מאסר
ד"ר רוני עוזרי, רופא ראשי במחלקת יבוא ויצוא בעלי חיים במשרד החקלאות, שופך קצת יותר אור על הסוגיה: "כל בעל חיים שאין מטבעו לחיות עם בני אדם מחייב את בעליו להחזיק ברישיון החזקה. הראשונים שבודקים זאת הם רשות הטבע והגנים הלאומיים. כל הנושא של הזנים והמינים המיוחדים מדגים ועד יונקים גדולים מוגן בחוק להגנת חיות הבר".
אז אילו חיות מיוחדות קיבלו אישור "לעלות ארצה"?
"אנשים פרטיים ייבאו בשנים האחרונות מינים של תוכים מיוחדים, איגואנות ונחשים. באמצעות אנשים פרטיים הגיעו לארץ גם יונקים כמו קואלות שנשלחו לגן-גורו ופינגווינים שנשלחו לגן החיות בקרית-מוצקין. על פי החוק הישראלי ייבוא אישי נחשב משלוח של עד שני פריטים (ציפורים וזוחלים) ובנוגע לנחשים אז רק נחש אחד. מעל הכמות הזו נחשב הייבוא מסחרי והוא אסור על אנשים פרטיים. בשנה האחרונה הגיעו ארצה יותר מ-3,000 נחשים ורובם למגדלים פרטיים".
המתכננים לעשות עלייה לכל מיני זני חיות עולמיים ראוי שיידעו כי מדובר במסלול די ארוך של ביירוקרטיה, עד להשגת אישור ההחזקה המיוחל. לאחר שהאישור התקבל אי אפשר לבנות על זה שהקוברה החדשה תשמח מיד את הילדים בבית. ד"ר עוזרי: "אחרי שהחיה מקבלת אישור, היא נמצאת בהסגר במתקנים מיוחדים של משרד החקלאות, ולאחר מכן אם קיבלה אישור וטרינרי, היא משוחררת לבעליה. תקופת ההסגר משתנה - מארבעה ימים לציפור קטנה ועד חודשיים, שלושה לקואלה או לקוף".
חגי אילן הממונה על אכיפת חוק חיות בר בשבי ברשות הטבע והגנים מוסיף: "יש חיות בר שאנחנו לא מתירים לייבא לגידול באופן פרטי, כמו נחשים ארסיים כדוגמת קוברות, ממבות, פיתונים או נחשים ארצישראליים, או טורפים כמו חתולים גדולים כדוגמת נמרים. הסיבה לכך היא שאם הם משתחררים הם סיכון לאדם. עוד חיה שאנחנו אוסרים לייבא היא קוף, כי הקופים צריכים לחיות במשפחה גדולה של פרטים, במרחבים גדולים ופתוחים ובתנאים שאין בבתים
את אריה כלב, הלוכד הראשי בישראל, כבר אי אפשר להפתיע. בוודאי לא הישראלים שמנסים להבריח לישראל חיות. הוא כבר ראה הכול: קופים, נחשים ארסיים, תנינים ואפילו נמר. החיה הכי שכיחה לטענתו שאפשר למצוא בכליהם של ישראלים היא תוכי, מכל הסוגים וכמה שהתוכי אקזוטי יותר ככה הישראלי רוצה אותם יותר.
כלב: "אחת התפיסות האחרונות הייתה של קוף מסוג לוריס שהוברח מהמזרח בתוך פאוץ' של דרכונים. זה קוף קטן מאוד וחביב בעל עיניים גדולות שנראה כמו חיית המחמד האידאלית, אך הוא בכלל חיה לילית שלא משתפת פעולה עם בני אדם".
מה עוד תפסתם?
"תנינים תפסנו הרבה פעמים. בנחל אלכסנדר מישהו זרק כמה תנינים, ועלינו על זה. תנין נוסף תפסנו בקיבוץ בדרום. מצאנו אותו במיכל שנבנה במיוחד למטרה זו בתוך חדר בקיבוץ. כשתפסנו את הבעלים הוא ניסה להסביר שהוא מתעניין מאוד בחיה הזו, שלא השתנתה מהתקופה הפרהיסטורית של הדינוזאורים.
"זכור לי גם מקרה שבתפסנו באחד המושבים בגליל העליון נחש קוברה. היה שם בחור שהסתיר במשך חמש שנים קוברה הודית שהוברחה מהולנד עם עוד כמה נחשים ארסיים כמו צפעים ועכסנים. הוא יצר מערה מיוחדת להחזקת זוחלים שהיה קשה לאתר בגלל המבנה הטופוגרפי של המושב. היה ישראלי אחד שנהג להבריח נחשים בתחתוניו. היינו תופסים אותו וכל פעם הוא חזר לסורו. אפילו לכדנו גור של נמר בנמל התעופה, והוא הוברח בתוך תיק שהעלו למטוס. תפסנו אותו בנמל התעופה בארץ".
מה העונש הקבוע בחוק על הברחת חיות לישראל?
"אדם שעובר על חוק גנים לאומיים ושמורות טבע או על חוק הגנת חיות הבר נתבע על ידי המדינה. הקנס עומד על 50 אלף שקל או שנתיים-שלוש שנות מאסר. למיטב ידיעתי, מעולם לא ישב ישראלי בכלא אחרי שהורשע בהברחה. בדרך כלל גם גובה הקנס לא מגיע למקסימום והקנס הגבוה שהוטל עד היום על מבריח ישראלי עמד על 15 אלף שקל".
ומה קורה בחו"ל? ישראלים שירצו למשל לייבא בעלי חיים לאוסטרליה, כדאי שיידעו שאם ייתפסו עלולה החיה להיות בהסגר עד יומה האחרון כי קבלת רישיון ההחזקה אורכת זמן רב מאוד. הסיבה לכך היא שהאוסטרלים נזהרים שלא להכניס ליבשת בעלי חיים וצמחים שעלולים להפר את המאזן הטבעי שלה.
ביבוא לאוסטרליה חיה ממשפחת החתוליים, יצטרך המייבא להוכיח שהיא לא חלתה בשחפת בחמש השנים האחרונות, שהיא לא חלתה בכלבת בשנה האחרונה, והיא בריאה לחלוטין. האישור צריך להיות באנגלית ובשפת המקום הרשמית שממנו היא מיובאת, וחתום על ידי וטרינר. בגוף החיה צריך להיות שבב. כל חיה עוברת חודש בהסגר בפיקוח וטרינרי, ואם היא מתה בעת ההסגר היא תנותח לאחר המוות. אם שפר מזלכם והכול הסתדר, לאחר שחרור החיה מההסגר היא תהיה נתונה לעקב וטרינרי למשך שישה חודשים נוספים. אם במהלכם התגלתה מחלה, חיש מהר תחזור החיה להסגר או במקרים קיצוניים תידון למוות.
בעלי חיים שיובאו לאוסטרליה מישראל, מיפן, מפולין או מארצות הברית מוגדרים שם בבעלי סיכון גבוה ויהיו במעקב וטרינרי למשך כל תקופת חייהן. כל ההוצאות יהיו על חשבון בעליה של החיה.
את החיות שרוצים לייבא לאנגליה מומלץ להעביר דרך נמל התעופה היתרו. נמל תעופה אחרים בממלכה הבריטית מוגבלים בסוגי בעלי החיים המורשים לעבור בהם. בעלי חיים כמו כלבים, חתולים או חמוסים יהיו בהסגר כחצי שנה לפני שחרורם הסופי. אם תרצו לייבא לאנגליה בעלי חיים מיוחדים כמו שד טזמני, שימפנזה או עכביש זאב ברזילאי, תצטרכו לפנות לקבלת אישור מיוחד.
בארצות הברית ימצאו המייבאים שלכל מדינה חוקים משלה. למשל, אלסקה. לפני שתייבאו לשם חיה כלשהי, תצטרכו לבקש אישור מהווטרינר הראשי של אלסקה. האישור תקף ל-30 יום בלבד ואם וחל עיכוב תיאלצו לעבור שוב את תהליך בקשת האישור. מעבר לכך, אם אתם ממש חייבים להביא את עז המחמד שלכם, גילה חייב להיות יותר מחצי שנה. אחרי שהיא הגיעה בשלום לאלסקה, בתקופה של בין 120-30 יום היא תעבור בדיקות וטרינריות בהן תהיה בבידוד. אם היא צלחה את כולן בשלום, היא תשוחרר לחיות עם שאר העדר שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
