סוד העמק הנעלם
חקלאות שכמעט נעלמה מהעולם, בריכות מים תכולים וירקות עסיסיים - את כל אלה אפשר למצוא בוואדי פוכין, הסמוך לירושלים. רק שעל כל אלה מרחפת סכנת היעלמות לנוכח הבנייה המואצת בגבעות שמעל העמק. הארגונים הירוקים כבר נרתמו למאבק
עמדנו בצלה של תאנה ענקית. ליד הגזע היו מסודרות מחצלות ולידן כמה כיסאות פזורים. תאנים שטופות היו מסודרות במגש, מחלקן נטף עסיס זהוב. על השולחן המאולתר הונחו ענבים, כמותם אכלתי רק בילדותי עוד לפי שהנדסו גם את הענב.
ושוב הד של פיצוץ מההרים הרחוקים וענן אבק. מבט למעלה מגלה משאיות גדולות, טרקטור שנראה מפנה את הדרך ומחפר ענק. הגבעות שהיו פעם מעוגלות ונעימות מראה נראות כמו מחצבה, ומעליהן מזדקרים בתים בני חמש קומות עם מרפסות בולטות וחלונות אטומים - אלה הבתים הגבוהים של בית"ר עילית.
העבודות למעלה הן לרגל הקמתה של שכונה חדשה ביישוב. הטרקטורים עובדים במרץ, האדמה נדחפת למטה ולאט לאט מכווצת את העמק היפה, את ואדי פוכין.
אין בארץ מקום כמו ואדי פוכין. אחדים מהשכנים בצור הדסה הסמוכה מכנים אותו "גן עדן קטן". רבים מאנשי ההתנחלויות בסביבה נוהגים לטייל לכאן, להראות ולראות את צורת החקלאות שכמעט נעלמה מהעולם.
אל הוואדי הקסום זורמים תשעה (אחדים אומרים 11) מעיינות הנובעים כאן, וחמישה מהם פורצים דרך בין בתי הכפר שנקרא גם ואדי פוכין. המים שזורמים במורד היפה נאספים לנחלון, ומוצאים את דרכם בתוך תעלות בטון מיושנות שמובילות לבריכות בטון גדולות, ועל התעלות מותקנים סכרים קטנים עשויים מברזל ומדיקט.
בשעות הלילה הסכרים הקטנים נפתחים, ומים חיים ממלאים את בריכות הבטון הגדול. בשעות הבוקר המים כמעט גולשים מעבר לשפה, והחקלאים מגיעים להשקות את השדות.
הוואדי לכוד בין שתי גבעות חשופות. המערבית היתה פעם קו הגבול (הקו הירוק) - גבעה מסולעת שאנשי קק"ל שתלו בה יער צעיר לתפארת. ואדי פוכין והכפר נשארו מחוץ לתחומי הקו הירוק.
מקצה הוואדי מתגלה המראה היפה של הבריכות הגדולות המלאות במים שגונם תכול עד טורקיז. בקצה הרחוק סוגרות הגבעות את המרחק ביניהן ושם בנויים בתי הכפר, הגולשים משולי הגבעות, ובמרכזם מסגד מזדקר.
מסביב לבריכות חלקות צפופות של ירקות: חסות ענקיות מהסוג שכבר לא רואים במקומותינו, כרמים עם ענבים מתוקים שהגרעינים עדיין לא נמלטו מהם, בצלים, עגבניות שצבען אדום חי וצורתן עגולה, שדות חומוס קטנים, תאנים בשלות נוטפות עסיס, רימונים שקליפתם כמעט נבקעה מרוב גרעינים אדומים אדומים, ובשולי העמק - מטע זיתים גדול.
בצהריים מגיעים לבריכות הילדים, ילקוטי בית הספר תלויים עליהם ברישול, לעתים הם מגיעים שניים על חמור או שאחד האבות מסיע אותם בטרקטור מיושן. לכל שכבת גיל הבריכה שלה. הקטנים נאספים בסככה שהגפן מטפסת עליה, בתוך שניות מעיפים את הילקוטים והבגדים, נשארים בתחתונים ומפליאים בריצה ובקפיצות לבריכה.
הבנייה המטורפת מעל עמק המעיינות מאיימת על שפיעת המים בכפר ובוואדי. כבר עתה נסתמו כמה מעיינות, אחרים הזדהמו והמים שלהם כבר לא ראויים לשתייה. בלחץ התושבים היהודים דווקא, רוצים להציע לאו"ם להכריז על ואדי פוכין כאתר בינלאומי לשימור החקלאות העתיקה.
ברגע שהאו"ם יכריז על כך - תיפסק כאן עבודת הבנייה ופיסת גן העדן הקטנה תישאר מחוץ לתחום הדחפורים. אבל בינתיים הדחפורים הולמים בגבעות, דוחפים את האדמה כדי להכין תשתית לכביש שאמור לעבור מעל העמק היפה.
לצורך השמירה על המקום התגייסו גופים לשמירת הסביבה, בית ספר שדה גוש עציון וחלק מתושבי צור הדסה שיצרו שביל היורד מגבעות צור הדסה אל ואדי פוכין. הכוונה היא לנסות ולשמר את המקום, ולא לפגוע שוב בתושבים הערבים.
כמה תוכניות הרס מאיימות על המקום: הקמת גדר ההפרדה שתשאיר את הכפר מנותק, הצטברות ערימות של פסולת מהעיר בית"ר הסמוכה, וכביש שעל פי התכנון אמור לחתוך לאורך ולרוחב, ללא התחשבות בערכי הנוף.
כדי להגיע למקום כדאי להצטרף לסיור מסודר, בהדרכה של בית ספר שדה גוש עציון. המדריכים מכירים את האזור, מכירים את התושבים ואת החקלאים המקומיים - והמטיילים זוכים לאירוח ראוי תחת התאנים או הגפן.
מי מבין המטיילים שחשקה נפשו, יוכל לטבול במי הבריכות. דרך הטיול המוסדר גם מתארחים אצל המקומיים, מכירים את המעיינות ולומדים את שיטת ההשקייה שמובילה את המים בתעלות ובסכרים. הסיור בוואדי פוכין רגלי.
מחר יתקיים טיול מיוחד לקוראי המדור. ביום שישי הבא יינתן צ'אנס נוסף למי שהחמיצו. לתיאום ולקבלת פרטים: בית ספר שדה גוש עציון, 02-9935133. הטיול בתשלום סמלי.
איך מגיעים? נוסעים בכביש 38 משער הגיא עד צומת האלה, פונים מזרחה לכביש 375 עד צומת צור הדסה, ממשיכים מזרחה בכביש 375, חולפים על פני מחסום צה"ל ופונים ימינה בכביש קטן לעבר ואדי פוכין.
הערה חשובה: למי שאינו מכיר את המקום מומלץ להצטרף לטיול מסודר.
נא להמתין לטעינת התגובות
