עם הספר בורח מבית-ספר
ממוצע שנות הלימוד הוא מהנמוכים במדינות המתועשות - אולי בגלל צפיפות כיתות ושכר מורים נמוך
על פי המחקר, ההוצאה הממשלתית בישראל על כל תלמיד היא נמוכה: 6,500 דולר בשנה, כ-1,000 דולר פחות מבמדינות המפותחות. בשוויץ וארה"ב, לשם השוואה, משקיעים כ-12 אלף דולר לתלמיד בשנה. בניגוד לכך, מגלה המחקר שישראל משקיעה כ-8.5% מהתוצר המקומי הגולמי בכל ילד – השיעור הגבוה מכל המדינות שנבדקו.
חרף הקיצוץ הנרחב בשעות ההוראה, בתי הספר בארץ עדיין נהנים ממספר שעות ההוראה הנמנה על הגבוהים בעולם. בחטיבות הביניים מלמדים כ-800 שעות לימוד בשנה, לעומת ממוצע של 704 שעות. ישראל היא גם אחת המדינות המובילות באחוז המסיימים את מערכת החינוך: 92% מהתלמידים מסיימים 12 שנות לימוד. רק נורבגיה (100%), גרמניה (99%) וקוריאה (97%) יכולות להתגאות בנתונים מרשימים יותר.
הנקודות הכואבות: שכר מורים וצפיפות בכיתות
העובדה שמרבית התלמידים מסיימים 12 שנות לימוד, אינה מיתרגמת להשכלה גבוהה. ישראל ממוקמת במקום ה-25 בממוצע שנות הלימוד, כשהשיעור בארץ עומד על 15.9 שנות לימוד (החל מגיל 5). מהבחינה הזו, נמצאת מערכת החינוך של עם הספר הרחק אחרי בריטניה ואוסטרליה (21.3), שבדיה (21) ופינלנד (20). אחת הסיבות לכך, היא כנראה השקעה נמוכה יחסית בסטודנטים: כ-12 אלף דולר בשנה לסטודנט, לעומת 26 אלף בשוויץ ו-24 אלף בארה"ב.
חשיבות ההשכלה באה לידי ביטוי בצורה בולטת בשוק העבודה. על פי המחקר, רק כ-40% מועסקים
מתוך בני ה-25 עד 64 שלא סיימו תיכון. רק פולין (38%) והונגריה (37%) מדוגות אחרי ישראל.
נתונים עגומים נוספים על מערכת החינוך, הם צפיפות הכיתות ושכר המורים. על פי המחקר, בישראל לומדים כ-32 תלמידים בכיתה, מה שמציב את ישראל במקום ה-25 מבין 29 המדינות שנסקרו. על פי המחקר, מורה בישראל עם ותק של 15 שנה מרוויח כ-18 אלף דולר בשנה, כשרק בהונגריה, בצ'ילה ובפולין מרוויחים פחות. בלוקסמבורג מרוויחים המורים הכי הרבה – כ-85 אלף דולר בשנה, אחריהם שוויץ (כ-55 אלף) ודרום קוריאה (כ-48 אלף).
נא להמתין לטעינת התגובות
