חלם! זה כאן
ד"ר אופירה איילון על תכנון חלם של משרד התחבורה. המשרד מקדם תכנית להקמת 2 גשרים ענק עיליים בלב המושבה בנימינה
לא שהמערכת הזו מושלמת, נטולת בעיות או נותנת תשובות לכל השאלות, אך זו מערכת קיימת ויש לדעת כיצד לנצלה לתועלת הכלכלה, הסביבה והחברה, הנה סיפור על תכנון "חלם":
המושבה בנימינה מונה כ-7,500 נפש והיא נחצית ע"י שתי דרכים ארציות (דרך אזורית 652 ודרך אזורית 653), מסילת רכבת כפולה (בה עוברת רכבת בכל 7 דקות), תחנת רכבת והרבה מכוניות שמגיעות לתחנה מהעמקים הצפוניים ומבנימינה- לאזור המרכז.
לאחר אסון מחריד, בו נהרג הנער שחר ברזילי ז"ל והתרחשות דומה של מספר אירועים אשר כמעט הסתיימו באסונות נוספים, החליטו במשרד התחבורה וברכבת ישראל לחסום לחלוטין את מעבר הכביש על פסי הרכבת ולתכנן שני גשרי ענק בתוך המושבה, מעל הפסים.
התוכניות המפלצתיות האלה אינן "תכנון", אלא תגובה רגעית וכיבוי שריפה נקודתי, שפרט לפגיעה בלתי הפיכה במושבה, יגרום לזיהום אוויר מוגבר, רעש, תאונות וכל המשמעות החברתית הנובעת מכך ששני חלקי מושבה ייחצו בגשר עילי מכוער ומנוכר. כל טענה כאילו הצורך הוא מיידי אינו מצדיק תכנון צר שאינו בוחן את כל ההשלכות התחבורתיות, סביבתיות וחברתיות של הפתרון המוצע.
מיותר לציין גם כי התוכניות אינן מבוססות על מידע עדכני באשר לעומסי התנועה הקיימים והצפויים באזור. תוכנית אב לבנימינה, הצופה את גידול המושבה, את עתיד התשתיות במושבה (כמו גם החינוך, איכות הסביבה ונושאים אחרים) לא קיימת ומטבע הדברים, גם תוכנית אב לתחבורה אין בנמצא.
כתוצאה מכך - התכנון המוצע של הגשרים הוא נקודתי ולא יפתור את הבעיה האמיתית - אלפי מכוניות חולפות מדי יום במושבה פשוט משום שכל הדרכים מובילות אל המושבה ולא מתעלות תחבורה עוברת אל מחוצה לה.
במערכת תכנון מתוקנת הפתרונות יהיו כוללניים וקשורים קשר הדוק לראיה הכוללת של התחבורה במרחב כולו. במערכת תכנון מתוקנת לא משקיעים מיליוני שקלים בפתרון הפוגע פגיעה בלתי הפיכה במרקם האנושי ובחיי מושבה ציורית.
במערכת תכנון מתוקנת היו מתחשבים באנשים ולא במכוניות, כאשר ברור כי המשך המדיניות של סלילת כבישים, גשרים ומחלפים באמתלה בטיחותית היא מתן הכשר להעמקת התלות ברכב הפרטי ועידוד השימוש בו.
במערכת תכנון מתוקנת היו עושים הכל על מנת להוציא תחבורה עוברת מתוך ישוב בו חוצים ילדים ומבוגרים כבישים. נכון כי מפגש המסילה עם הכביש הוא בעייתי ומסוכן. חייבים לצמצם מפגע בטיחותי זה, אך קיימות לכך טכנולוגיות וקיימת גם האפשרות לשקע את הכביש. כאשר הכביש ישמש רק את תושבי המושבה- לא תהיה כל בעיה תחבורתית.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הקמת הגשרים העיליים בבינימינה נועדו ליצור הפרדות מפלסיות במטרה לתת מענה הולם למסילת הברזל העוברת במקום.
משרד התחבורה בשיתוף רכבת ישראל העמיד בראש סדר העדיפויות שלו את נושא הבטיחות בדרכים. הפתרון היסודי הינו ביצוע הפרדות מפלסיות בין המסילה והכביש במטרה להביא לביטול המפגשים הקיימים עד שנת 2009.
בתוכנית מושקעים כ- 1.3 מיליארד שקלים מתקציב הרכבת והיא מונחית על ידי ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד התחבורה ומנוהלת על ידי ועדה מקומית.
בתחילת ספטמבר החלו עבודות לבניית הפרדה מפלסית במפגש מסילת הברזל בדרום בינימינה זאת לאחר שאושרו התוכניות עם סיום בדיקות מקיפות שנעשו בשיתוף הועדה המחוזית".
הכותבת מרכזת את תחום איכות הסביבה במוסד נאמן בטכניון
נא להמתין לטעינת התגובות
