4 מאסרי עולם לרוצח פלשתינים
ביהמ"ש גזר את העונש על אשר וייסגן שהורשע ברציחתם של 4 פועלים פלשתינים שהסיע
השופטים בעניינו של וייסגן, כתבו בגזר הדין, כי גזרו על הנאשם ארבעה מאסרי עולם מצטברים ועוד 12 שנה, כיוון שהכריעו על פי המבחן המוסרי. "כאשר מדובר, כמו בעניינינו, בעבירות של רצח וניסיון לרצח, שהסבו קורבנות רבים, המבחן המהותי-המוסרי הוא המבחן המכריע", נכתב בגזר הדין.
"מבחן זה מצדיק הטלת עונשים מצטברים על מנת לתת ביטוי הולם לערך היסוד של קדושת החיים, לבטא את שאט הנפש אל מול רצח הרבים ולבטא מדיניות הרתעה ראוייה. לכל אחד מהקורבנות יש זהות ושם. אלה הם הקורבנות המיידים של מעשי הנאשם ויש לענוש אותו על רציחתו של כל אחד ואחד מהם. הטלתו של מאסר עולם אחד על הנאשם כמוהה כשליחת מסר אל עבר רוצחים בכוח כרצח הרבים וכרצח האחד ולא היא", ציינו.
השופטים גם הטילו על וייסגן לשלם פיצויים למשפחות הנרצחים בסכום של 228 אלף שקלים לכל אחת מהן. ועוד 100 אלף שקלים לפלשתיני החמישי שנפצע. "אין צורך בדמיון רב כדי לשער את גודל הפגיעה שפגע הנאשם במשפחות קורבנותיו", כתבו השופטים "בקביעת הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק למשפחות יש כדי לרפא, אף כי במידה קטנה את כאבם".
ב-17 באוגוסט 2005, רצח וייסגן, בן 39, את הארבעה ופצע שניים נוספים, לאחר שפתח לעברם באש ביישוב שילה שבשומרון. וייסגן, אב לשניים, אשר התגורר בהתנחלות שבות-רחל הסמוכה, עבד באותה עת כנהג הסעות, ובמסגרת עבודתו הסיע פועלים פלשתינים רבים.
וייסגן הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כשנה. במהלך חקירתו במשטרה, שיתף וייסגן את החוקרים במעשה ובתכנון
הוא סיפר בבית המשפט כי הרגיש תחושת אסון מתקרב, חלם חלומות על ההתנתקות והיה נתון בלחץ של מחשבות וקולות פנימיים. בעדותו סיפר כי הקולות "חזרו וקראו לו שלא לחשוב רק על עצמו ועל משפחתו, אלא על העם כולו, ולעשות מעשה של הקרבה עצמית כדי למנוע את האסון לכל עם ישראל".
בהרשעתו, דחו השופטים את טענותיו של וייסגן לאי-שפיות זמנית, שבאה לידי ביטוי, לטענתו, בקולות פנימיים שקראו לו לבצע את הרצח. "נראה כי הנאשם סבר שהמחיר של הקרבת חיי פועלים ערבים חפים מפשע, אינו גבוה מדי", כתבו השופטים. "מדובר במעשה רצח מתוכנן".
השופטים הוסיפו כי "הנאשם החזיק בדעה שתוכנית ההתנתקות היא תוכנית גרועה ובלתי צודקת, בגדר גחמה של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. הנאשם ביקש באופן זה גם לנקום את מותם של קורבנות האינתיפאדה, שאת אחדים מהם הכיר באופן אישי".
בנוסף, קבעו השופטים כי מדובר במעשה רצח מתוכנן שתכליתו נקמה בערבים. "נראה כי הנאשם סבר כי המחיר של הקרבת חיי פועלים ערבים חפים מפשע, חבריו לעבודה, אינו גבוה מדי", אמרו. "הוא אמר לא אחת כי הוא מקווה שעלה בידו להורגם וכי הוא אינו מתחרט על המעשה. הנאשם היה מוכן להופיע בטלוויזיה בשידור חי ולומר את דברו. הוא גם קיווה כי אנשים נוספים ילכו בדרכו".