הובילו התנתקות - ונבהלו מהמפלצת
דברי האלוף הפורש יפתח רון-טל נגד ההתנתקות, מזכירים שכמה מאדריכלי התוכנית הפכו לחריפים במבקריה - החל ברמטכ"ל לשעבר וכלה ברב וייס
בראיון לשבועון חרדי, אמר רון-טל שתוכנית ההתנתקות פגעה במוכנות הצבאית של צה"ל במלחמה הכושלת, כהגדרתו, בלבנון. האלוף הצטרף כבר שבועיים קודם לכן למחאת האלופים במיל', והביע את דעתו על האירועים בלבנון, בהתייחסו עד כה לסוגיות צבאיות גרידא, ולא לתקפות הפוליטית של המהלך.
לעומתו, הרב הצבאי הראשי הפורש, הרב ישראל וייס, הביע ביקורת מסוג שונה נגד ההתנתקות, לאחר שליווה את צה"ל במהלך התוכנית כולה. במסיבת פרידה לרגל פרישתו, שנערכה במכללה לפיקוד ומטה של צה"ל בגלילות, אמר הרב וייס: "כשאני מעלעל באלבום התמונות של בתי הכנסת, בתי המדרש, מוסדות החינוך - האולפנות והישיבות שהיו ואינם, לבי שותת, עיניי דומעות ואינני מוצא מנוח לכף רגלי. איני חדל מלשאול עצמי האם על החורבן העכשווי ייבנה השלום העתידי, והאם בגינו תשקוט הארץ 40 שנה".
היתה זו הפעם הראשונה שהרב וייס – שהוחרם על-ידי מגזרים מסוימים בציונות הדתית בשל תפקידו בהתנתקות – הוקיע את המהלך בפומבי. "יהיה אשר יהיה, טובת עתיד קיומנו מחייבת את שבועת הנצח שלעולם לא עוד להתנתקות אנושית, לעולם לא עוד להתכנסות אנושית", אמר.
מי שהגדיל לבקר את התוכנית היה רב-אלוף במיל' משה (בוגי) יעלון, ששירת כרמטכ"ל עד פחות מחצי שנה לפני ביצוע התוכנית. מעט לאחר היוודע פרטי התוכנית, התריע הרמטכ"ל שמדובר ב"רוח גבית לטרור". בפברואר אשתקד, כחמישה חודשים לפני ביצוע ההתנתקות, הודיע שר הביטחון דאז, שאול מופז, שלא יאריך את כהונתו של יעלון כרמטכ"ל. השנה, פרש יעלון את גרסתו לאירועים בעיתון מעריב.
"הבעתי עמדה חד-משמעית המתנגדת לכל פינוי תחת אש, בשל השלכותיו של מהלך כזה על עידוד השימוש בטרור ובאלימות על ידי הצד השני. ידעתי אז שזו גם תפישתו הבסיסית של ראש הממשלה אריאל שרון שחשב, התבטא ופעל לפיה עד אותה תקופה", כתב יעלון, והדגיש ש"אין להתעלם מכך שברקע ההחלטה היתה גם מצוקה פוליטית - ירידה בתמיכה בראש הממשלה, וייתכן שהצטרפה לכך גם מצוקה אישית, בהקשר לממצאי החקירה של חשד לשחיתות".
גם ראש השב"כ, יובל דיסקין, תקף את יעילותה של תוכנית ההתנתקות, ואת הדרך שבה היא הוצגה בידי הדרג המדיני. "ההתנתקות היא קודם כל מהלך של עקירה", אמר. "יש במדינת ישראל מכבסה של מילים. מפחדים להשתמש במונח הזה של עקירה וקוראים לזה פינוי, קוראים לזה כל מיני דברים אחרים, אבל היתה פה עקירה".
דיסקין אף הוסיף שלא ימליץ
בחודש אוגוסט השנה, דיווח ערוץ 10 שמפקד המכללות הצבאיות, האלוף גרשון הכהן, כינה את ההתנתקות שעליה פיקד "פשע". לפי הדיווח, הכהן אמר את הדברים בעת ניחום אבלים אצל משפחתו של סא"ל עמנואל מורנו, שנהרג במבצע סיירת מטכ"ל בלבנון.
לפי הדיווח, האלוף הכהן אמר: "מה שקרה בשנה שעברה היה פשע, ואני הייתי שותף לפשע נגד העם היהודי. מה שקורה כאן עכשיו, הוא העונש על מה שקרה לפני שנה". מדובר צה"ל נמסר, לעומת זו, שהדברים המיוחסים לאלוף הכהן לא נאמרו על-ידו - לא באופן גלוי ולא ברמיזה.
האלוף במיל' גיורא איילנד נמנה אף הוא על אדריכלי ההתנתקות שהתפכחו בדיעבד מההבטחה שהם זיהו בה. בתוקף תפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי, איילנד נמנה על מנסחי התוכנית והשתתף במגעים לקראתה עם הממשל האמריקני. ביוזמתו, הוקמה מינהלת סל"ע ונקבע לוח זמנים מציאותי לביצוע המהלך. הנוסח של התוכנית שהתקבל בממשלה ובכנסת הוא במידה לא מבוטלת פרי מלאכתו של איילנד – חרף הסתייגויותיו מהתוכנית אף במהלך שרטוטה.
אבל לאחר ביצועה, הביע איילנד דברים נגד התוכנית. "ההתנתקות מרצועת עזה היתה החמצה היסטורית אדירה", אמר איילנד בראיון פרישה לעיתון "הארץ". איילנד הזהיר גם שהתוכנית לא תביא יציבות למזרח התיכון. איילנד מתח ביקורת גם על היעדר תהליך תכנון מסודר לפני ההתנתקות.
לדבריו, פתרון של שתי מדינות אינו ניתן ליישום בין הירדן לים, ויש לשאוף להסדר בשיתוף ירדן ומצרים. ההתכנסות, לשיטתו, תביא להתרסקות החברה הישראלית ולאיומים כגון ירי רקטות על ירושלים ורכבת אווירית מאיראן לשטחים.
דוברת מועצת יש"ע, אמילי עמרוסי, אמרה ל-nrg מעריב בתגובה על אסופת הביקורת על ההתנתקות מצד מתכנני המהלך, שתקוותה היא שבעתיד, המדינאים יזהו את הכשלים בזמן, ולא באיחור של שנה וחצי. "הדברים מדברים בעד עצמם", אמרה. "כל מי שעיניו בראשו, רואה את הדברים נכוחה. מדובר בתמרור אזהרה גדול לקראת תוכנית ההתכנסות. אנו מקווים שאם נעמוד בניסיון כזה שנית, יקומו אנשי הצבא בהגינות, באומץ וביושר מקצועי, ויתריעו על הסכנות מספיק זמן מראש - לא שנה וחצי
מאוחר מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
