בג"ץ למדינה: מדוע לא ועדה ממלכתית?
בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, הורה בג"ץ למדינה לנמק בתוך 5 ימים מדוע לא תבוטל ועדת וינוגרד, ותוקם ועדת חקירה ממלכתית. העותרים: יש להקפיא בינתיים את הבדיקה
- לקריאת ההחלטה המלאה של בג"ץ לחצו כאן
בהרכב של 3 שופטים הוציא בג"ץ צו על תנאי בהמשך לעתירת התנועה לאיכות השלטון, הנוגעת לנושא ועדת החקירה הבודקת את התנהלות המלחמה בלבנון. בצו הורה בג"ץ למדינה לנמק בתוך 5 ימים מדוע לא תבוטל ועדת וינוגרד ולא תוקם ועדה ממלכתית, כפי שאמור להיות על פי חוק ועדות חקירה.
"המשיבים מתבקשים להתייחס להיקף סמכותה של ועדת הבדיקה, על פי חוק הממשלה לחקור נושא בעל משמעות לאומית כללית המתפרש על תפקוד כלל זרועות השלטון וכוחות הביטחון", נכתב בהחלטת השופטים. בנוסף, צוין כי על המדינה לפרט את "מידת תקינותו של הליך מינוי ועדת בדיקה בידי הממשלה, מקום שגורמים הנמנים על הממשלה ושלוחותיה נכללים הם עצמם בגדר הנושאים העומדים לבדיקת הוועדה".
עוד צוין כי תשובת המדינה מתבקשת עד ליום ה -11 באוקטובר וכי על תגובת העותרים לתשובת המדינה להיות מוגשת עד 6 ימים מאוחר מכך.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי היא קוראת לוועדת וינוגרד לכבד את החלטת בג"ץ, ולהימנע מהמשך עבודתה עד מתן פסק דין סופי בעתירת התנועה.
מאז אישרה הממשלה את הקמתה של ועדת וינוגרד, נשמעת ביקורת מכל עבר. השבוע אף התאחדו גופי המחאה לאחר שכבר חודשיים שהם תובעים מהדרג המדיני ומהפיקוד הבכיר של צה"ל ליטול אחריות למחדלי מלחמת לבנון השנייה. חלקם דרשו את התפטרותם של אולמרט, פרץ וחלוץ. אחרים הסתפקו בהקמת ועדת חקירה בלתי תלויה.
בין המבקרים הגדולים היא התנועה לאיכות השלטון, שנזעקה בעיקר לאחר שנפגשו חברי הוועדה עם ראש הממשלה ועם שר הביטחון לשיחות רקע. "אני מקווה שהוועדה לא תבקש את הסכמתו של ראש הממשלה בטרם פרסום המסקנות", אמר עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון. ח"כ גלעד ארדן צירף את דאגותיו ואמר כי "הוועדה בחרה לשמוע תחילה את מי שמביע חדשות לבקרים את שביעות רצונו מתוצאות המלחמה". במטה המילואימניקים תקפו גם כן ואמרו כי "חברי הוועדה התבלבלו, הם נוהגים כאילו הם זקוקים לאמון אולמרט, ולא לאמון
עו"ד אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון, כינה את הפגישות "שערוריה" ואמר כי "מעולם לא נשמע במחוזותינו שהחוקר יילך אצל הנחקר לביקורי בית. כל מה שהזהרנו מראש לגבי אי-הלגיטימיות של הוועדה רק התחזק במהלך הימים האחרונים. העובדה שלא נרשמו פרוטוקולים היא שערורייתית בפני עצמה, והחמור מכל הוא שהוחלט שהדיונים לא יהיו פומביים והתקשורת לא נכחה בהם. אני רק מקווה שהוועדה לא תבקש את הסכמתו של ראש הממשלה בטרם פרסום המסקנות".
מלבד המילואימניקים והתנועה לאיכות השלטון, השמיע דברי ביקורת נוקבים גם ח"כ יוסי ביילין, יו"ר מרצ, שטען כי "הקמתה של ועדת החקירה הממשלתית היא ההחלטה המטופשת ביותר שיכלה ממשלת אולמרט לקבל". על ההחלטה אמר כי "מצד אחד היא כוללת את כל החסרונות לכאורה, שעליהן הצביע אולמרט כשהתנגד לוועדת חקירה אמיתית ומצד שני לעולם לא תהיה לה הסכמות שהיתה יכולה להיות לוועדת ממלכתית שנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, היתה ממנה". יו"ר מרצ הביע את ביטחונו כי בסופו של דבר תקים ועדת הביקורת של הכנסת ועדת חקירה ממלכתית.
גם בליכוד אמרו בתגובה כי הקמתה של ועדת וינוגרד היא "הוכחה נוספת לכך שהממשלה מנותקת מהציבור בישראל". בליכוד קראו להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה, שחבריה ימונו על פי חוק על ידי נשיאת בית המשפט העליון.
במקביל הודיע היום היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי ימנע את מינויו של מני בן-חיים לתפקיד מרכז ועדת הבדיקה, בשל עברו הפעיל במפלגת קדימה. "מדובר במפלגה שאת פעילותה והתנהלותה אמורה לבדוק הועדה", כותב מזוז, "ועלולה להיווצר מראית עין של ניגוד עניינים".
במכתב ששיגר היום מזוז אל השופט בדימוס אליהו וינוגרד, יו"ר הועדה לבדיקת אירועי המלחמה בלבנון, הסביר היועץ המשפטי כי בדיקת כשירותו של בן-חיים לשמש כמרכז ועדת הבדיקה נעשתה בעקבות פניות שהגיעו אליו בנושא.
"לאחר בחינת הדברים הגעתי לכלל מסקנה, כי קיימת מניעה למנות את מר בן-חיים לתפקיד זה, וזאת בשל החשש למראית עין של ניגוד עניינים ולפגיעה באמון הציבור בעבודת הועדה", כתב מזוז לוינוגרד.
מזוז הבהיר ראשית כי "ממצאי הבדיקה העלו כי המינוי נעשה משיקולים ענייניים, על דעת כל חברי הועדה, וזאת על רקע היכרות עם בן-חיים וכישוריו המקצועיים, וכי לא הייתה כל מעורבות של דרג פוליטי כזה או אחר במינוי". עם זאת, ציין, פעילותו במפלגת קדימה בתקופת הבחירות עלולה להתפרש בעיני הציבור כפגיעה באמון על רקע מרכזיותה של המפלגה בנושאי הבדיקה של הוועדה.
בהכנת הידיעה השתתפה מיה בנגל
נא להמתין לטעינת התגובות
