גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


ירושלים של בטון

האם תתפרס ירושלים על ההרים שממערב לה, תהפוך למטרופולין הגדול בארץ, ותבלע את היישובים הפסטורליים שסביבה, או שתמשיך להיות עיר עתיקה ולא אטרקטיבית לתושביה? מה באמת עומד מאחורי תוכנית ספדיה, שתידון מחר בוועדה הארצית לתכנון ובנייה

גילי איזיקוביץ , המגזין | 16/10/2006 14:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האדריכל משה ספדיה, ישראלי בעל שם עולמי המתגורר במרבית הזמן בקנדה, רשם כבר כמה פרויקטים חשובים בחייו. הוא בנה את מוזיאון "יד ושם" החדש, הוזעק לתכנן את הקבר של יצחק רבין, וגם על טרמינל 3 בנתב"ג 2000 הוא חתום.

כאשר גויס ספדיה לתכנן את התוכנית שאמורה לשנות את כל פניה של ירושלים בדורות הבאים,לא היתה לו התנגדות עקרונית. ההפך, מבחינתו הוא בכלל מציל את העיר, ובעוד כמה עשרות שנים, הוא מאמין שייזכר בדפי ההיסטוריה כאחד מחשובי בוניה.

אבל יש גם לא מעט אנשים המאיימים להכליל את ספדיה ואת עיריית ירושלים, שנתנה לו את אחד הפרויקטים החשובים בתולדותיה, דווקא ברשימת מחרבי העיר. כך למשל כרמי גילון, ראש עיריית מבשרת ציון או עמרי שרון, לשעבר חבר כנסת.

וגם יש 16 אלף תושבים שהגישו את התנגדותם לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, ועוד 50 חברי כנסת, אנשי ציבור, רוח ואקדמיה, וארגונים ירוקים למיניהם שמצטרפים אליהם.

מחר, ולאחר יותר מעשור של עיכובים, דחיות ומאבקים, תתכנס המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדון בשאלת עתידה של תוכנית ספדיה לבניית 20 אלף יחידות דיור בשטחים הפתוחים שממערב לירושלים.

במסגרת התוכנית, ששמה הפך שם נרדף לאחד המאבקים הסביבתיים הגדולים בתולדות המדינה, יהפכו חלקים נכבדים מההרים ומשמורות הטבע שסביב ירושלים לאתרי בנייה אדירי ממדים.
קק''ל
מאבק על הנוף קק''ל
"נובו ירושלים"

שטחה הכולל של התוכנית עומד על 24 אלף דונם, ועלותה מוערכת בכמה מיליארדי דולרים שיושקעו בבנייה מסיבית במורדות הר אורה, במצפה נפתוח וברכס לבן. כדי לחבר את השכונות החדשות לירושלים צפויה גם סלילה מסיבית של רשת כבישים ותשתיות, ובהם כביש טבעת רב מחלפים.

בסופו של דבר אמורה ירושלים להתפתח מערבה, ולבלוע לתוכה את מבשרת ציון את בית זית ואת רוב המושבים שסביב לה, ולהוסיף לתחום המוניציפלי שלה עוד 18 עד 20 אלף יחידות דיור, ובכך להפוך אותה למטרופולין הגדול בארץ. תומכיה של התוכנית בטוחים שהיא חיונית להצלת ירושלים, אשר בכל שנה מאבדת אלפי תושבים שמהגרים ממנה למרכז או לפריפריה שסביבה. המתנגדים דווקא חושבים ההפך.

"כירושלמי אני חושב שהתוכנית תהרוס את מרקם החיים בירושלים", טוען כרמי גילון, ראש מועצת מבשרת ציון, "ירושלים היא בירת הנצח, לא רכס לבן. זו תוכנית שתחליש מאוד את העיר, ותוציא את הכוחות שקיימים בה לפרברים".

אברהם שקד, רכז שמירת

הטבע בהרי ירושלים, משוכנע: "יש שאלות של חיזוקה של ירושלים ופתרון צרותיה. יכול להיות שהשאלה הזו חשובה כך שהסביבה צריכה להתקפל בפניה, אבל אנחנו סבורים שיש דרכים אחרות, אלא שמתעלמים מהן ונתלים בתוכנית, שמשמעותה החרפת מצוקותיה של העיר והפיכתה לגרוטאה אורבנית.

'התוצאה של יישום התוכנית היא נזק שאף אחד לא מודע לעוצמתו. המשמעות האורבנית של הקמת השכונות היא בנייתה של'נובו ירושלים'.

שם בהרים, במרחק ניכר ממרכז העיר, וגם אם זה יצליח זו עיר חדשה עם הגב לעיר הקיימת. אילו הוכח מעבר לכל ספק שאין דרך אחרת, אולי היה מוצדק לבלוע את הצפרדע, אבל יש חלופות שלא טרחו להתייחס אליהן בתוך העיר.

אנחנו מצאנו שבתוך העיר יש הרבה עתודות בנייה, יותר ממה שהעירייה העריכה, ואלו נתונים שלא הוצגו בפני הוועדה הארצית. מעבר לזה, גילינו שהנתונים שהובאו בפני הוועדה הארצית כשהופקדה התוכנית, היו נתונים שקריים ומוטים, ובפועל יש הרבה יותר ממה שהוצג בזמנו".

פלאש 90
בנייה מאסיבית בירושלים פלאש 90
אוויר ערים צלול?

"אלו טענות דמגוגיות", טוען עזרי לוי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) העומדת מאחורי קידום הפרויקט, "הדוחות שהירוקים הגישו לא שווים את הנייר המהודר שעליו הם הודפסו.

הם סופרים קרקעות לא זמינות, ומגרשים שאין אפשרות לפתח אותם ולבנות בהם. מעבר לזה, צריך לזכור שחתמנו על הסכמה עם הגופים הירוקים הגדולים אחרי שינויים מפליגים שעשינו. התוכנית שהופקדה לא יכולה להיות גרועה כל כך, אם הם חתמו.

כל אדם רציני שלמד את הנושא הזה קיבל אותה, אפילו החוקר שמונה לבדוק את ההתנגדויות לתוכנית, איש קק"ל, המליץ בסוף לקבל אותה. מרכז ירושלים - לא רק שלא ייהרס אלא גם ייצא נשכר.

גם כיום במערב העיר אין מוקדים של מסחר רציני ובילויים. כולם ימשיכו לקנות במרכז העיר, כפי שקורה היום, ויבלו במרכז העיר,כמו היום. התוכנית הזאת תהפוך את מגמת העזיבה. חייבים לאשר את התוכנית בדחיפות, כדי להפוך את הגלגל".

עוד טיעון מרכזי נגד התוכנית הוא ההיבט הסביבתי, ונדמה שכאשר עומדים מול הנוף המהפנט של הרי ירושלים, אין רוכב אופניים, מטייל או נהג ג'יפ שלא ימהר לחתום על התנגדותו לספדיה.

"הנזק הסביבתי המצטבר כולל פגיעה בבתי גידול ובמינים נדירים, הרס של המסדרון האקולוגי של הרי יהודה ופגיעה בלתי הפיכה במגרש המשחקים העיקרי של רוב תושבי המדינה, החיים בין גוש דן לירושלים", מסביר שקד, "זה שינוי סדרי בראשית, ואנחנו טוענים שאיש לא טרח לבדוק ולא רוצה לבדוק את ההשלכות של התוכנית.

הרל"י טוענת שמדובר רק ב-24 אלף דונם, שמתוכם רק ב-6,000 תהיה בנייה, וכל היתר ייוחד לפארקים. זה קשקוש. מתוך ה-24 אלף יש 8,500 דונם שהם ממערב לשטח התוכנית, וממילא לא היו אמורים להיכלל בה.

הם נכללים כדי ליצור מיצג שווא, וברגע שזה יורד מעל הפרק נוצרים יחסים שונים לגמרי. הם גם מציגים פארקים אורבניים, אבל מדובר בשלושה עמקים שהיו יפים בעבר, אבל יהפכו למסדרונות תשתית בין השכונות עם כבישים מסיביים וקווי חשמל. בשניים מהעמקים הנוף שייראה הוא גדר ההפרדה. בפועל, זה לזרות חול בעיניים".

סוללת בטון מכוערת

"התוכנית תהפוך את היופי של הרי ירושלים לסוללת בטון מכוערת", מסכים גם גילון, "התוכנית גוזלת את השטחים הפתוחים של מבשרת ציון והיא תחנוק את היישוב. 9,000 התנגדויות לתוכנית הן של תושבי מבשרת ציון, וזה נוסף על ההתנגדות הרשמית שהגישה המועצה.

זו לא תוכנית הצלה לירושלים אלא תוכנית הרס. לבנות על גבעה אחת 10,000 יחידות דיור בבניינים של 14 קומות זה בוודאי הרס של הסביבה. אילו תכננו בנייה כפרית מתונה אז מילא, אבל זה לא המצב".

כצפוי, ליוזמי התוכנית הסבר ונקודת מבט מעט אחרת. "התוכנית התחילה אחרי יוזמות פראיות לבנייה בהרי ירושלים של יישובים ומושבים קטנים באזור, שרצו כל אחד להקים אלפי יחידות בשטחיהם", מנסה לוי להסביר.

"זו תוכנית שבודקת את השטח, איפה אפשר לבנות ואיפה אסור. אם התוכנית לא תאושר, יחזרו אותם לחצים קודמים, ואז באמת תהיה בעיה. פרט לכך צריך לזכור ש-80 אחוז מהשטח הוא לא לבנייה, ו-20 אחוז מהשטח שמיועד לבנייה, כבר היום הרוס. כל תוכנית בנייה פוגעת וגם זאת,אבל לא ברמה שיש בה השפעה אקולוגית. יש כאן התחשבות ושמירה מקסימלית על הסביבה".

"הם הולכים לבנות על ההרים האלו, איזו שמירה? "טוען בכעס עמרי שרון, החתום על העצומה נגד הפרויקט. "צריך להקים תשתיות, על איזו שמירה הם מדברים? איזו התחשבות בסביבה יכולה להיות אם הם בונים שם? אני מנסה להבין מה בעצם הם אומרים, בין הר לבן להר חרט יהיו כבישים, יעברו שם תשתיות, יעבירו שם צינורות ביוב, איך הם מתכוונים לבנות, באוויר? יש שם מעיינות מים שחלק מהבנייה תהיה עליהם, תהיה כליה מבחינת הטבע ומבחינת בעלי החיים, זו מכבסת מילים, לא יותר".

מיצג מחאה

בהמשך למחאה אתמול, הוגשה עצומה של החתומה בידי 50 חברי הכנסת בידי חברי הכנסת הרב מיכאל מלכיאור וד"ר דב חנין נגד התכנית. העצומה הוגשה לשר הפנים רוני בר-און וליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומנכ"ל משרד הפנים, רם בלניקוב.

חברי הכנסת - הרב מיכאל מלכיאור ודר" דב חנין, יושבי ראש השדולה הסביבתית בכנסת, הגישו את העצומה עליה חתמו כאמור 50 חברי כנסת מרוב סיעות הבית וזאת בנוסף ל- 16,000 התנגדויות שהוגשו בידי תושבי ירושלים.

חברי הכנסת אמרו לשר הפנים כי בפועל כ-80 חברי כנסת תומכים בעצומה וכי הם מקווים שהתוכנית שתביא הרס על ירושלים, תבוטל לאלתר וההחלטה הנכונה תתקבל.

שר הפנים הגיב באהדה לפעילים ומאבקם וציין שגם הוא הגיש בעבר התנגדות לתכנית. כיום, מתוקף תפקידו הוא מצוי ב"ניגוד עניינים", אך דעתו האישית על התכנית לא השתנתה. כמו כן הוסיף השר כי הוא מקווה שההחלטה שתתקבל תהיה ההחלטה הנכונה. 

הגשת העצומה היא אחת מסדרת פעולות שיוזמת הקואליציה למען שימור הרי ירושלים בהובלת החברה להגנת הטבע, שזהו אחד המאבקים הגדולים על סדר יומה, לקראת הדיון בתוכנית במועצה הארצית שיתקיים מחר (ג') בבוקר.

פעולה נוספת תהיה הפגנה רבת משתתפים שתתקיים מול משרד הפנים בקריית הממשלה, בעת התכנסות המועצה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים