"לחקור גם את פשעי המלחמה של צה"ל"
דובר תנועת "יש גבול", ד"ר ישי מנוחין, מסביר בספר שיצא לאחרונה מדוע דווקא הסרבנים הם "גיבורים", ומצהיר כי "הכיבוש הוא הגורם מספר 1 לפיגועים"
ד"ר מנוחין משבח את סרבני המצפון ואת אלו שמסרבים לקחת חלק "בכיבוש ובדיכוי", ואף מכנה אותם "גיבורים", וטוען כי "הגורם מספר אחת להמשך הסכסוך הישראלי-פלשתיני ולפיגועים הוא הכיבוש".
הוא בן 48 מירושלים, מרצה למדע המדינה, ומוכר מאוד בחוגי השמאל בזכות פעילותו בתנועת "יש גבול", שהוקמה ב-1982, עם תחילתה של מלחמת לבנון הראשונה. מנוחין, ששירת בחטיבת הצנחנים ואף הגיע לדרגת רב-סרן, סירב להתייצב לשירות מילואים במהלך המלחמה ונידון במרס 1983 ל-35 ימי מחבוש, שאותם ריצה בכלא 6.
מעבר לפעילותו בשורות "יש גבול", ערך מנוחין שלושה ספרים שעוסקים כולם בנושא הסירוב. הספר הראשון שערך יחד עם רעייתו, דינה, יצא לאור ב-1985 תחת השם "גבול הציות", והספר השני שאותו ערך, "על דמוקרטיה וציות", יצא לאור ב-1991. לאחרונה, יצא לאור ספר נוסף שערך תחת השם "כיבוש וסירוב".
הספר, שכולל בין השאר מאמרים פרי עטם של פרופ' יהודה שנהב, פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל, וס. יזהר ז"ל, עוסק לדברי מנוחין בניסיון לומר "מה הוא הכיבוש כיום, וכיצד הוא מחלחל לתוך החברה והתרבות הישראלית, וגם בדרכים להתמודד עמו". הוא מציג שתי דרכים להתמודד עם הכיבוש – הכאה על חטא, או דרך נוספת, קלה יותר לדבריו, היא הפכתו ל'נאור' ככל האפשר. "בספר אני משתדל להראות, בניגוד לשתי הדרכים הקודמות, שכשאתה חי בחברה דמוקרטית, והחברה הזו מחזיקה תחת כיבוש
בפרפראזה על השיר המפורסם, כשמנוחין אומר 'לא', הוא מתכוון לכך ש"חייל טוב הוא חייל שמעל לכל הוא אזרח דמוקרטי, וככזה עליו לומר שהוא מסרב לקחת חלק בצדדים הכיבושיים והדיכויים של צה"ל".
מנוחין, שמעיד על עצמו כעל "סרבן סלקטיבי" וכמי ששירת בצה"ל עד גיל 45 מתוך מחשבה ש"במזרח התיכון צריך צבא", משוכנע שעמרי עברון בן ה-19 וחברו ליאור וולניץ בן ה-18, שהודיעו השבוע כי הם מסרבים להתגייס לצה"ל, הם גיבורים. "כיבוש הוא אקט אנטי-דמוקרטי ברוטאלי, וכאשר עמרי עברון מסרב לקחת חלק בכיבוש ובדיכוי ומצהיר שלקחת חלק בצבא זה לקחת חלק ב'צבא כיבוש' - מבצע מעשה גבורה בנכונותו להיכנס לכלא", הוא אומר. "הוא מוכן לפגוע בחירותו האישית כדי לא לפגוע בחירותם של אחרים. הסרבנים הם אנשים שמוכנים לסכן את חירותם האישית, כדי להוביל את החברה הישראלית למקום צודק יותר, נכון יותר וראוי יותר".
מנוחין שואב עידוד גם מכך שרעיון הסירוב הולך וצובר אהדה במשך השנים בחברה הישראלית. "כשאני התחלתי לעסוק בנושא, הוא היה ממש מחוץ לקונצנזוס, והשירות בצה"ל היה עדיין בבחינת פרה קדושה", הוא נזכר. "היום אתה מסתכל סביבך ויש חמש או שש תנועות סירוב בשמאל, וקרוב ל-40% מבני הנוער לא מוכנים להתגייס לצבא. נכון שלא כל אלו שמצהירים על אי-נכונות להתגייס עושים זאת ממניעים אידיאולוגיים, אבל אמירת ה'לא' נעשית הרבה יותר לגיטימית".
בעוד שהסרבנים זוכים מפיו של מנוחין למילות שבח, עבור צה"ל ומפקדיו יש בפיו מילות גנאי. "אם מסתכלים על עזה, אפשר להבחין בכך שישראל מחסלת עשרות אנשים כל חודש בפצצות, בטילים ובצלפים, ולדעתי הגורם מספר אחת להמשך הקונפליקט הישראלי-פלשתיני ולפיגועים שמבצעים פלשתינים בישראל ולפיגועים שישראל מבצעת בפלשתינים, הוא הכיבוש. כל הצדדים בסכסוך הזה – החמאס, חיזבאללה וצה"ל – עושים שימוש באזרחים ככלי מיקוח פוליטי. אם פעם צבאות היו נלחמים זה בזה ואזרחים היו נשארים בעורף, היום יותר ויותר נעשה שימוש באזרחים ככלי".
מנוחין אמנם אינו סבור שישראל מבקשת לפגוע במכוון באזרחים, אך לדבריו "הימנעות מפגיעה באזרחים פלשתינים או לבנונים לא עומדת במקום חשוב במסגרת קבלת ההחלטות איך לפגוע ובמי לפגוע. הרמטכ"ל, שאמר בזמנו כי הוא חש מכה קלה בכנף כשהוא מנחית פצצה במשקל טון, הוא זה שנותן את הטון המוסרי בצה"ל. בהקשר הזה ראוי לציין כי כמות הפגיעה באזרחים פלשתינים מאז תחילת האינתיפאדה מראה על אובדן ערכים מוחלט".
לדובר "יש גבול" אין כל ספק שהמערכת הצבאית על דרגיה השונים ביצעה פשעי מלחמה במהלך המלחמה האחרונה, והוא מצר על כך שבסופו של דבר אף לא ועדת בדיקה אחת תחקור מעשים אלו. "כשדנים במלחמה מסוימת, עולות כמה שאלות לדיון", הוא סבור. "השאלה הראשונה היא האם היה מוצדק לצאת למלחמה, ואת זה שום ועדת בדיקה לא תבדוק. השאלה השנייה, שמתחלקת לשני חלקים, עוסקת באופן התפעולי ובשאלה האם בוצעו פשעי מלחמה. גם בשאלה זו, איש לא יבדוק האם האופן שבו התנהלה המלחמה פגע בזכויות אדם והפר את החוק ההומניטארי הבינלאומי, ולא יבדקו למה היה שימוש בפצצות מצרר בשלושת הימים האחרונים של המלחמה, או למה צריך היה לפגוע בתשתית אזרחית, במיכלי דלק, בתחנות חשמל וכוח או באזרחים בצורה לא מבוקרת".
מנוחין מאמין, לצערו, כי אף אחד לא ייתן את הדין על כך שביצוע המלחמה כלל פגיעה באזרחים. "פגיעה באזרחים מוגדרת כפשע מלחמה, באמנות שגם ישראל חתומה עליהן", הוא אומר. "אם בוצעו פשעי מלחמה, ויש חשד לכך, יש להעמיד לדין את כל מי שלקח בהם חלק, החל מהרמטכ"ל, שנתן את ההוראה, דרך אלוף הפיקוד ועד מפקד הסוללה שירה פצצות מצרר לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית".
מנוחין אמנם קורא למערכת המשפט להעמיד לדין את הרמטכ"ל ואת מפקדי הצבא, אך לא תולה תקוות רבות בבית המשפט הישראלי. להערכתו, הישועה - לפחות מבחינתו - תצמח מבתי דין בינלאומיים, כפי שתנועת "יש גבול" הייתה מעורבת בזמנו בהוצאת צו מעצר בבית משפט בבריטניה נגד אלוף פיקוד דרום לשעבר, אלוף במיל' דורון אלמוג. "אני חושב שמערכת המשפט הישראלית, שאכזבה אותנו קשות, צריכה לשפוט ולהורות על חקירה של פשעי המלחמה", טוען מנוחין. "אם מערכת המשפט תמשיך להתעקש לא לשפוט אנשים שחשודים בביצוע פשעי המלחמה, המשפט הבינלאומי ומדינות אחרות צריכים לעשות בשבילנו את העבודה המלוכלכת הזו".
מלבד עשיית הצדק עם מי שאחראים לדבריו לפשעי המלחמה, מבקש מנוחין מהחברה הישראלית להפיק את הלקחים ממלחמת לבנון השנייה. "אנחנו צריכים ללמוד איפה הכשילו אותנו היהירות שלנו, חוסר המחויבות לערכים דמוקרטיים והנכונות לפגוע באזרחים ללא הבחנה, וכיצד כל זה הוביל אותנו לנהל מלחמת עוול כמו שניהלנו בלבנון".
נא להמתין לטעינת התגובות
