עיר ללא רחמים
הניסיון מלמד שרק קאסם ישיר על ביתו של שר הביטחון יכול לפתור את הבעיה. יאללה חבר'ה, שימו קץ לעינויים של תושבי שדרות ובמקום לפגוע בבתי "סתם" אזרחים תורידו כבר את הבית של עמיר פרץ, ואחרי זה בטוח שהצבא הכי חכם ואמיץ ומתוחכם בעולם ימצא פתרון לבעיית הקאסמים
הקאסמים על סוגיהם השונים ממשיכים לפגוע בעיר הדרומית, בקיבוץ ניר עם, השכן הצמוד, ובשטחי היישובים האחרים עוטף עזה. מטרת משלחי הרקטות היא רצח גברים, נשים וטף יהודים.
העיר אשקלון חוטפת גם היא מדי פעם קאסמים. החלום הרטוב של הפלשתינאים הוא לגרום נזק של ממש למתקנים הביטחוניים הנמצאים בטווח עין מזוינת מהעזתים.
נכון להיום במשוואה מתמטית אכזרית כמות הקאסמים האדירה גרמה יחסית, הדגש על המילה "יחסית", מספר נמוך של הרוגים ופצועים. לעומת זאת, עיר שלמה והיישובים בקרבתה, ובהם עשרות אלפי בני אדם, נמצאים במצב נפשי מעורער, וזה הולך ומחמיר ככל שמתקפת הקאסמים הכמעט יום-יומית נמשכת.
פגיעה נפשית מתמשכת נזקיה לפעמים מרובים הרבה יותר מפגיעת רסיס זניחה בגוף.
המעצמה הצבאית הישראלית, למרות מיטב המוחות העומדים בראשה, טרם מצאה את פתרון הקסם לקאסם.
האנשים האחראים לירי קאסמים, כמו אלו האחראים לחטיפת החייל גלעד שליט במבצע צבאי מזהיר (זו לא הגזמה), יודעים שהם האחראים הישירים לכך שמאות אלפי פלשתינאים חפים מפשע אשר אינם קשורים לטרור, אוכלים חודשים על גבי חודשים מכות, ואלה עשו את חייהם - על פי הגדרות גורמים בין-לאומיים - "קטסטרופה הומניטרית".
הצבא ההומניטרי ביותר בעולם - בניסיונו לזרז את החזרת החייל החטוף ולהפעיל לחץ שימנע את ירי הקאסמים - עושה אלף סוגי פעילויות יומיות שמטרתן לחץ, לחץ, לחץ.
מדי פעם כוחות צה"ל פוגעים בחמושים, מדי פעם פוגעים במחסנים עמוסי חומרי נפץ ובמפעלים לייצור רקטות, אך פעמים רבות מאוד הם גם מורידים את מה שנמצא בסביבת המטרות - רכוש וחיי אדם ברצועת עזה נעשו סחורה זולה בשם ה"מאבק הצודק" להפסקת ירי הקאסמים והחזרת השבוי שליט.
וזה נמשך ונמשך ונמשך ונמשך ואין גלעד שליט ואין רגיעה לרגע אחד בקאסמים.
הסיפור התנ"כי המופלא על גליית - הרשע הפלישתי ענק הממדים החמוש מכף רגל עד ראש, שנחשב מכונת מלחמה לא מנוצחת, ואוכל אותה מידיו של רועה צאן ג'ינג'י בשם דוד שמשחיל לו אבן בראש תוך כדי שימוש מופלא ברוגטקה פשוטה - חוזר אלינו בהפוך על הפוך; הפעם גליית הוא צה"ל - מכונת המלחמה הענקית והמשוכללת, והוא חוטף בראש את הקאסמים שנורים מרוגטקה מודל אלפיים מתקן שיגור פרימטיבי העשוי צינור פשוט.
זו הרגשה מחורבנת למדי להתעסק בקטע של רצועת עזה שלאחר ההתנתקות.
חבל הארץ הצפוף ביותר בעולם נמצא במצור ימי, אווירי ויבשתי, תחנת הכוח שלו, המספקת חשמל, הופצצה והושבתה, ייצוא וייבוא סחורות כמעט אין, אלפי המשפחות המתפרנסות מדיג מושבתות, תיירות נאדה, התעשייה היחידה המשגשגת היא תעשיית המנהרות לצורך הברחת נשק, אמצעי חבלה בעיקר וגם סחורות סמים וטובין אחרים.
יותר ממיליון עזתים מתפללים שמצבם יהיה כמו מצבם של אלו הנמצאים בקו העוני בישראל. העזתים נמצאים מתחת לתחת של התחת של קו העוני.
אם נרצה או לא נרצה, אנחנו גורמים לילדים ולנערים בעזה בהמוניהם לראות בלוחמי החמאס והג'יהאד ושאר הארגונים הדומיננטיים גיבורים ולחלום על הצטרפות אליהם כלוחמים או כשאהידים פוטנציאליים בעתיד הקרוב.
נחזור
בכסף שיקבל תושב שדרות עבור דירת שניים-שלושה חדרים הוא יוכל לקנות מכונית משומשת יד שנייה במצב בינוני.
תושבי שדרות רובם ככולם נעשו פקעת עצבים, הזעם שלהם - על ממשלת ישראל וראשי צבאה, שלא השכילו לשחרר אותם מהאיום היום-יומי של קאסם עם הקפה של הבוקר, וקאסם שני עם צלצול הפעמון לפתיחת יום הלימודים - הוא זעם שעלול להסתיים במעשה ייאוש של מישהו מהתושבים.
ילדי בר מצווה רבים עדיין עושים במכנסיים מפחד, נשים חיות על ווליומים, גברים הכפילו את כמות העראק והאלכוהול, ואלה גוררים מתחים ומריבות ולעתים אלימות בתוך המשפחה. ניסיתי לחשוב מה יהיה המעשה שישנה את פני הדברים והגעתי למסקנה נוראה - הניסיון מלמד שרק קאסם ישיר על ביתו של שר הביטחון יכול לפתור את הבעיה. אז יאללה חבר'ה, שימו קץ לעינויים של תושבי שדרות ובמקום לפגוע בבתי "סתם" אזרחים תורידו כבר את הבית של עמיר פרץ, ואחרי זה ברור שהצבא הכי חכם ואמיץ ומתוחכם בעולם ימצא פתרון לבעיית הקאסמים. שבת קסומה לכם.
נ"ב, דברים אלו נכתבו בעקבות שיחות הנמשכות כבר כמה חודשים עם תושבים משדרות אשר זועמים שהתקשורת שכחה אותם.
הורי החתן, משפחת קדימה, והורי הכלה, משפחת ישראל ביתנו, שמחים להודיע על הכנסתם של אודי ואיווט בברית הזוגיות.
בפגישת הורי הזוג המאושר התברר שלאודי ולאיווט תכונות רבות משותפות, ואין ספק שברית הזוגיות ביניהם תחזיק מעמד שנים רבות.
אודי ואיווט חולים על סיגרים משובחים.
אודי ואיווט מקושרים עם גדולי המיליארדרים בעולם - אודי עם המיליארדרים של העולם המערבי, ואיווט עם המיליארדרים של הגוש המזרחי.
אודי ואיווט חולים על נדל"ן.
אודי ואיווט משוגעים על חו"ל.
אודי ואיווט הצליחו בזמן קצר יחסית לעשות טונות כסף לביתם. טפו-טפו-טפו.
אודי ואיווט חולים על בית"ר ירושלים ועל גאידמק גם.
אודי ואיווט היו פעם חברים של ביבי.
אודי ואיווט הם שרירנים וספורטיבים ויקרעו ביחד כל פרסי שינסה להתעסק אתם.
אודי ואיווט רוצים לשנות את שיטת המשטר ולקרוע את המשטרה.
אודי ואיווט הם חתן וכלה להלהלהלהלהלהלהלהלהלהלהלהלהלהלה
ביום ראשון ב-6:00 בבוקר, עם הקפה והסיגריה הראשונה, ראיתי את המודעה השחורה. יונה קירשנבאום נפטרה. עצמתי רגע את העיניים שהתלחלחו פתאום וראיתי אותה רוקדת, שרה ומקפצת עם החברים של ענת "תות" ושל אביב ונועם וכנען כשאנחנו החטיארים עומדים מהצד. למי יש כוח ואנרגיה להשתולל עם החברה הצעירים האלו - ליונה היה כוח.
הבית של יונה ומוטי קירשנבאום במכמורת הוא אחד הבתים היחידים שאהבתי לנסוע אליהם כשהוזמנתי. בדרך כלל אני דוחה קרוב למאה אחוזים מההזמנות למסיבות. יונה הייתה אחת מאותן נשים צדיקות שמלבד האהבה הרבה אשר העניקה למשפחתה היא ידעה לאהוב, לטפל ולעזור (בלי הו-אה) למשפחות נזקקות, לאנשים בעלי מוגבלויות, ובכלל לכל מי שנזקק לחום ולחיוך גדול-ענקי שופע חום וטוב לב.
מי היה יכול להאמין שהאישה הצוהלת והשמייחה, הטיילת שמגיעה עם מוטי המתעד לכל חור נידח באפריקה, שהולכת לכל חוג אפשרי, שיש לה יד ורגל וראש לריקודי עם ולאמנות ולספרות ולחינוך ולמה לא, תנוצח על ידי הסרטן הארור שנלחמה בו זמן רב. אף אחד לא רצה להאמין.
אני לא יודע איך מנחמים, אני חושב שאין ניחום למי שמתאבל על מות אדם אהוב.
אני זוכר שבארבע הפעמים (אולי חמש) שהתארחתי בבית של יונה ומוטי קיבלתי ממנה כשנכנסתי את החיבוק והחיוך הכי גדולים בעולם, כאילו באתי מסיביר לאחר מאה שנים. זה חיוך וחיבוק חם שקשה להסביר אותו בעולם של אנשים מזויפים עם חיוכי סיליקון וחיבוקי פוזה שמנוניים ומלוקקים.
כמה פעמים במסגרת הניסיונות שלי להיות "מענש" (בן אדם ביידיש) ולעזור לאנשים נזקקים שפנו אליי, בקשתי מיונה להירתם לעזרה כשהפונים היו מאזור נתניה. היא נרתמה כמו רוח סערה וסגרה עניינים כמו גדולה. למה "כמו"? היא הייתה אישה גדולה!
אני לא מאמין במיסטיקה או באמונות טפלות, אבל ממש בשנייה זו כשאני כותב, יום שלישי 13:30 בצהריים, נחתה יונה על אדן החלון שלי. עד היום היה החלון הזה מגרש חניה לעורבים, ליונקי דבש ולבולבולים, ופתאום יונה.
שלום לך אישה טובה. מבעד למסך הרטוב בעיניים אני רואה אותך שרה ורוקדת וצוחקת צחוק גדול. כך אזכור אותך.
נא להמתין לטעינת התגובות
