מותו של מנהיג האפרטהייד
פיטר ווילם בותה, נשיאה לשעבר של דרום אפריקה, שהיה מזוהה יותר מכל עם המשטר הגזעני וסירב לשחרר את נלסון מנדלה, הלך לעולמו בביתו בגיל 90
הקונגרס הלאומי האפריקני מסר הודעת תנחומים למשפחתו של בותה. "אנו מחזקים את ידיכם בשעה קשה זו", לשון ההודעה.
בותה, שכינויו היה "הקרוקודיל הזקן", בשל מזגו הקשה והאכזרי לפרקים, שימש כראש הממשלה הגזענית והלבנה בדרום-אפריקה בין השנים 1978 ל-1989. במהלך כהונתו, התנגד בותה לשחרורו של האסיר הפוליטי המפורסם ביותר במדינה, נלסון מנדלה, אשר שוחרר לבסוף על ידי מחליפו של בותה בשנת 1990.
במשך שנות כהונתו, הציג עצמו בותה כמנהיג הדרום-אפריקני הראשון לבצע רפורמה גזעית, אך במקביל הגן בעקשנות על מסגרת האפרטהייד, הגביל את פעולותיהם של ארגוני השחורים וכלא יותר מ-30 אלף בני אדם. מנגד, ביקש בותה את תמיכתן של האוכלוסיה האסיאתית והאוכלוסיות המעורבות במדינה, כאשר יצר תאים פרלמנטריים מבודדים, ואף הסיר את ההגבלות על נישואים מעורבים.
הפך את עצמו מרה"מ לנשיא
בותה, שנולד בשנת 1916, היה בעברו חבר בקבוצה אשר זוהתה עם הערכיים הנאציים, והתנגדה להשתתפותה של דרום-אפריקה במסגרת בעלות הברית במלחמת העולם השניה. בשנת 1948 נבחר בותה לפרלמנט, השנה בה המפלגה הלאומית זכתה במירב כוחה והחלה לחוקק את חוקי משטר האפרטהייד.
18 שנה מאוחר יותר התמנה בותה לשר הביטחון, ובשנת 1978 נבחר לראשות הממשלה. המבלך כהונתו, הדגיש בותה שוב ושוב את הצורך של דרום-אפריקה בביטחון לאומי. הוא אף טען כי ההתנגדות לאפרטהייד מהווה "התקפה מוחלטת" על דרום-אפריקה, בהסתת הקומוניסטים.
בשנת 1983 חוקק בותה את החוק שהפך אותו מראש הממשלה לנשיא. שלוש שנים מאוחר יותר,
בחודש דצמבר 1997, כשמונה שנים לאחר שסיים את כהונתו, התנגד בותה בחריפות לדרישה שיופיע בפני ועדת חקירה, שחקרה את תקופת האפרטהייד. הוא אף הסתכן בעונשים פליליים, והתעלם מזימונים לבתי משפט בהם נדרש להעיד על מעורבותו בהקמת "מועצת ביטחון המדינה". לפי החשד, הורתה אותה מועצה על עינויים ורציחתם של מתנגדי משטר האפרטהייד.
נא להמתין לטעינת התגובות
