"המינוי של פרץ לשר ביטחון היה טעות"
איל ארד, ממייסדי קדימה ויועצו הקרוב של שרון, נזכר בראיון ל-nrg בייסורי ההקמה, מנסה להאיר את האג'נדה וטוען שמינוי עמיר פרץ מקורו בחולשה. שנה למפץ - כתבה שנייה בסדרה
כבר ביום בו התרחש "המפץ הגדול" הישראלי, החלו התהיות על מעוף חלקיקי המטאור החדש שאך נולד. הסב מחוות השקמים, מנהיג, בן דור הלוחמים, ניתק עצמו מהליכוד אותו הקים והכריז על הקמתה של מפלגה חדשה - קדימה. ימים ספורים אחר כך הצטרף אליו פרס, המנהיג המנוצח מדור המייסדים של המפלגה השכנה, ושני הזקנים למודי הקרבות יצאו כמו שני צעירים מלאי עזוז לשיט אל מחוז לא ידוע. היום, במבט של בדיוק שנה לאחור, רבים במערכת הפוליטית מחככים ידיהם בהנאה וטוענים כי מדובר ב"בועה שתתפוצץ", וב"מפלגה וירטואלית שאין לה עתיד". איל ארד, אחד מהוגיה וממייסדיה של קדימה, ומי שהיה היועץ האסטרטגי הקרוב של שרון - משיב מלחמה.
- "המורדים" מבטיחים: אנחנו עוד נחזור. שנה למפץ - כתבה ראשונה
- 'קדימה' – סקר הגולשים הגדול
בשיחה עם nrg מעריב נזכר ארד בהבשלת הרעיון על ניפוץ המפה הפוליטית. "היה ברור מהרגע ששרון הכריז על ההתנתקות שחלק רציני בליכוד יתמרד. ברגע ששרון והאנשים שהיו איתו הלכו לכיוון של הסכמה למדינה פלשתינית, מסירת שטחים ופירוק התנחלויות, היה ידוע שיתקיים אחד משניים: או שהימין הקיצוני ייצא מהליכוד, או שהליכוד יתפלג".
לדברי ארד, הפילוג נעשה, בסופו של דבר, על רקע שולי. "היה קשה לראות איך רובי ריבלין ועוזי לנדאו, ואפילו ביבי נתניהו, יכולים לחיות יחד באותה מפלגה עם שרון, עם ציפי לבני ועם שאול מופז. לכן הפילוג בסוף התרחש על דבר חסר חשיבות - מינוי של שני שרים נוספים לממשלה. הוא לימד שרמת הנתק בקבוצה היתה כל כך גדולה, שאי אפשר להגיע להסכמות אפילו על הדברים הקטנים, קל וחומר על הדברים הגדולים. ברגע שביבי התפטר מהממשלה והציב את עצמו בראש המורדים, היה לי ברור שפילוג הוא רק שאלה של זמן".
למה התנגדת לפילוג?
"חשבתי שהליכוד הוא מפלגה פרגמטית, שמבינה שעליה לעשות ויתורים לטובת מה שנראה באותו רגע כמדיניות הנכונה שמקדמת את האינטרס הלאומי. שיש לה מצפן אידיאולוגי, אבל היא לא כבולה על ידיו".
עם זאת, ארד מספר שההחלטה על הפילוג התקבלה בייסורים. "לשרון לא היה קל ברמה האישית. הוא, שקיבל את ההחלטה לפרק את הליכוד, היה גם מי שהקים אותה מתוך שברי מפלגות הימין. ברגע שהוא הבין שאם הוא נשאר בליכוד הוא יכול אמנם להיות ראש ממשלה אבל רק בתנאי שהוא יקבל את האג'נדה של הימין הקיצוני, הוא העדיף לסכן את היכולת שלו להיבחר מחדש".
בחמש שנות השלטון, הפך "פורום החווה" היוקרתי, שכלל את יועציו של ראש הממשלה - ארד, ראובן אדלר, דב וייסגלס, קלמן גייר, ליאור חורב, ישראל מימון ואסי שריב - לגוף חזק ובעל השפעה על שרון, ובעצם כך על הליכי קבלת ההחלטות בצמרת השלטון. לא אחת נשמעה ביקורת על ה"גוף" שמקבל החלטות, שבמדינות אחרות מתקבלות רק בקבינט המדיני-ביטחוני.
"ההחלטה על המפץ הפוליטי נדונה בפורום כי היא היתה פוליטית, ולכן נמצאת בתחום המומחיות של היועצים הפוליטיים", מסביר ארד. "החלטות כמו יציאה ל'חומת מגן', החלטות על רפורמות כלכליות והחלטות של ניהול ענייני המדינה מעולם לא התקבלו ב'פורום'. גם על ההתנתקות ייעצנו רק לאחר ששרון קיבל את ההחלטה.
אך למרות שארד מנסה לתאר תמונת מצב סטרילית, היה ברור באותם הימים שבהחלטה לצאת עם תוכנית ההתנתקות היו מעורבים שיקולים פוליטיים גרידא. הימים היו ימי סטגנציה מדינית, שהלכה וכרסמה במנהיגותו של שרון.
"הטענות שכאילו שרון קיבל את ההחלטה על ההתנתקות מטעמים פוליטיים היא הפוכה למציאות", מתעקש ארד. "הפורום הפוליטי כולו, כל החברים בו, התנגדו להתנתקות. כאזרחים תמכנו ברעיון, אבל כיועצים פוליטיים אמרנו לו שזה אסון פוליטי שיביא בסוף לפירוק הבסיס הפוליטי שלו, ולסיכון עצם שרידותו כראש ממשלה. בסוף הוא הכריע נגד המלצת היועצים הפוליטיים ומתוך שיקולים ממלכתיים".
הוא באמת עבר מהפך אישי כמו שרבים טענו אז?
"אני לא חושב שהוא עבר מהפך. שרון תמיד היה בסופו של דבר בן-גוריוניסט, פרגמטיסט. הדור השני - דור הלוחמים - שיכול ליישם את חזון דור המייסדים. כמו יצחק רבין ומשה דיין שהיו פרגמטיסטים. האינסטינקטים שלהם היו נציים, אבל ההחלטות שלהם היו ריאליסטיות".
עשיתם מחקרים וסקרים?
"כל הפעולות הפוליטיות היו מגובות במחקרים וסקרים. פעם באתי אליו עם תוצאות של סקר שלימד שיש קושי להעביר ולהסביר החלטה שלו. הוא אמר לי: 'אני החלטתי. עכשיו התפקיד שלך זה לשנות את המספרים האלה'".
גם ההתכנסות היא החלטה שגובתה בסקרים?
"אולמרט קיבל את ההתכנסות כהחלטה פוליטית מנהיגותית, וזאת בניגוד לעצת רוב היועצים הפוליטיים שאמרו לו שזה יזיק לקמפיין. הוא אמר: 'סליחה, האחריות בסוף להוביל את המדינה היא עליי'. הוא טען שהוא מוכן להפסיד חלק מהמנדטים ולהגיד את האמת שלו לציבור, מאשר לשקר בבחירות ואז לעשות משהו אחר".
אולמרט קיבל 29 מנדטים, 10 מנדטים פחות ממה שניבאו לקדימה בראשות שרון, אבל הוא עדיין ראה בכך תמיכה בתוכניתו המדינית. אבל אז באה מלחמת לבנון השנייה וטרפה לו את הקלפים. רעיון החד-צדדיות נשרף באש הלבנונית, והציבור הישראלי לא רוצה עוד נסיגות חד-צדדיות. "זו אחת הסיבות שצריך להיות ספציפיים במערכת בחירות רק כשמוכרחים", מסביר ארד בחיוך.
אתה מעריך שהיום הוא לא היה מכריז על ההתכנסות?
"היה לו קל להיכנע לגל הציבורי שחושב שהפסדנו במלחמה. הוא, כראש ממשלה, סמך על הגנרלים. הוא יכול היה להעיף את חלוץ ואת הגנרלים ואז היה רוחץ בניקיון כפיו. אבל האמת שלו היא שהמצב המדיני בגבול לבנון של אחרי המלחמה הוא טוב יותר מכפי שהיה לפניה. אולמרט נלחם על האמת הזאת שלו גם כשזה לא פופולרי".
אז מה קרה לקמפיין ההסברה המשומן שהיה לשרון? מדוע הוא לא עובד היום עם אולמרט?
"אין ספק שאנחנו לא מצליחים להסביר את הדברים. הציבור במצב רוח דכאוני וזה לא באמת מוצדק. למשל, הכלכלה במצב הטוב ביותר שהיה פה מאז ומעולם. אפשר להסתכל על אותו מצב, כמו בשיר של אריק אינשטיין, במשקפיים אחרים, לא שחורים או ורודים. בישראל אנחנו עוברים מהר מאוד מאופוריה לדיפרסיה. רגע אתה גיבור ורגע אתה בבור, על אותם הנתונים, הם לא השתנו".
קדימה צונחת בסקרים בגלל שאין אג'נדה מדינית.
"המצב עם הפלשתינים לא השתנה במלחמה בלבנון. העקרונות של קדימה לא השתנו - רוב יהודי במדינת ישראל, לא רוצים לבלוע את הפלשתינים ביהודה ושומרון, ואנחנו מבינים שאין לנו ברירה אלא לוותר להם עם השטחים. הדרך להסכם עוברת דרך המתווה של מפת הדרכים. תמורתה אנחנו מוכנים לתת להם את השאיפות של כל עם שנלחם אי פעם לעצמאות - מדינה עצמאית", אומר ארד.
"בניגוד לנאיביות של השמאל, קדימה אומרת שצריך להגיע להסכם וצריך שהוא ייושם, ולא רק דיבורים שמולידים אשליות. אולמרט אמר 'אבו-מאזן יופתע מהוויתורים שאני מוכן לעשות'. זו בעצם אמירה לציבור הישראלי, הוא אומר לנו: 'אתם תופתעו כמה רחוק אני מוכן ללכת, בתנאי שיהיה בצד השני מי שמוכן ומסוגל לא רק לדבר, אלא גם לעשות'. ואין".
אם זו העמדה שלכם, נראה שאין פתרון וגם לא יימצא בקרוב פתרון לסכסוך.
"גם במציאות הזאת אנחנו לא יכולים להיות פסיביים, אלא אקטיביים. אולמרט מחפש דרכים יצירתיות לשינוי המציאות, כדי להבטיח את האינטרסים הישראלים. "אנחנו מחפשים דרך שהיא עדיין לא ברורה. יש כל מיני רעיונות. על חלקם אולמרט דן עם בוש: איך לייצר אקטיביזם מדיני במצב הנתון. אולמרט ולבני מנסים כיוונים. במונחים פוליטיים ברור שאבו-מאזן לא יכול לדבר בשם הפת"ח, והנייה לא מדבר בשם החמאס. אף אחד מהם לא שולט במפלגתו שלו, והמפלגות הן גם מיליציות".
עד שתגבשו תוכנית מדינית יצירתית - שינוי שיטת הממשל ימלא את החלל שנוצר מחוסר אג'נדה מדינית?
"היוזמה לשינוי השיטה מופיעה כהתחייבות בנאום של שרון על הקמת קדימה. בימים שבהם נופלים קסאמים בשדרות אי אפשר לבוא ולהגיד: 'אה, עזבו את זה, יש לנו עכשיו את שינוי שיטת הממשל'. כלומר, לייחס את המחשבה הזאת כשמדובר באנשים עם ניסיון פוליטי כמו אהוד אולמרט וציפי לבני, זה מגוחך. אגב, רוב הספינים הם המצאה של העיתונאים בעצמם".
כאשר נבחר אולמרט לעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר, נשמעה בקדימה צהלת ניצחון, אבל מהר מאוד טפחה המציאות הפוליטית על פניו של יו"ר קדימה. "עם 29 מנדטים אי אפשר להקים את מפלגת החלומות, צריך להיענות לגחמותיהם של השותפים", אומר ארד.
המינוי של פרץ לשר הביטחון היה טעות?
"כן. המינוי של פרץ היה טעות, וצריך להודות בזה בגלוי. הוא טעות שנולדה על רקע החולשה היחסית של קדימה בבחירות. אם לקדימה היו 40 מנדטים, עמיר פרץ לא היה שר ביטחון".
זו טעות בלתי הפיכה?
"קדימה חתמה על הסכם, והיא לא מפרה הסכמים. חלק ממהות המותג זה יושר. היא לא יכולה להפר הסכם רק מסיבות פוליטיות פופולריות ולזרוק את פרץ".
כאשר הוא נשאל מה יקרה אם תפרוץ מלחמה נוספת, הוא מתחמק מתשובה ברורה, אבל רומז שבקדימה יש מועמדים אפשריים בהחלט לתיק הביטחון. "דיכטר ומופז יכולים להיות שרי ביטחון מצוינים", הוא אומר.
ארד טוען שישראל שילמה במלחמה על האופוריה שפקדה אותה אחרי ההתנתקות. "כולנו היינו באשליה שישראל לא הולכת למבחן צבאי", הוא מאבחן. "נשבינו בכך שניצחנו את הטרור האש"פי וחשבנו שעכשיו הכל בסדר. עברנו מהר מדי מהדיפרסיה של מלון פארק והדולפינריום, לאופוריה של אחרי ההתנתקות".
אולמרט, מגלה ארד, הציע לפרץ תיק שווה בערכו לאוצר, אך זה התעקש על הביטחון. "אנחנו הצענו לפרץ לחבר את תיק התמ"ת עם תעסוקה, בנוסף לתיק הרווחה. זה היה תיק שווה ערך לאוצר. פרץ לא היה מוכן בכלל לשמוע על משהו פחות משני התיקים הבכירים: אוצר או ביטחון".
אם פרץ רצה את האוצר, למה לא נתתם לו?
"מה פתאום. פרץ מההתחלה רצה את הביטחון. אנשים שלו באו ללחוש לנו שהוא 'תובע את האוצר, אבל יהיה מוכן ללכת לביטחון'. היועצים אמרו לו: 'קח את תיק הביטחון' מתוך שיקולים פוליטיים. הם אמרו לו: 'זה יבנה אותך', 'ייתן לך לגיטימציה', 'זה יוצא אותך מהנישה של המזרחי'.
היועץ המוכשר, שידוע כאחד שיכול למכור שלג לאסקימוסים, מונה לפעול לבחירתו של שמעון פרס לנשיאות. תווית ה"לוזר" שמגיעה עם המוצר לא מפריעה לארד לפעול במלוא המרץ להעברת החוק לבחירה גלויה של הנשיא בכנסת. "המגמה של השנים האחרונות היא שהולך ופוחת הדור", הוא טוען.
"בכל פעם נבחר נשיא שהוא עוד פחות מתאים מקודמו. אנחנו רוצים לשנות את המגמה הזאת עם בחירתו של שמעון פרס לנשיאות. הדרך עוברת בשינוי שיטת הבחירות לנשיאות. כשבחירות נעשות במחשכים יש קומבינות ודילים, שמרגישים גועל נפש כשאנחנו חושבים עליהם. אז אנחנו באים וטוענים: הצבעה גלויה. עשינו סקרים, וגילינו רוב עצום של 74% מהציבור שהוא בעד בחירות גלויות לנשיאות. ואנחנו מתכוונים להיאבק על הדבר הזה".
זה לא נובע מכך שאתם מאוד לא רוצים את ח"כ רובי ריבלין בנשיאות?
"אין ספק שפרס יותר מתאים מריבלין. אין שום דבר שהוא עשה בחייו הפוליטיים שהופך אותו למתאים להיות נשיא. טוב, אולי חוץ מהעובדה שהוא היה יו"ר בית"ר ירושלים, קבוצה שאני אוהד שלה", הוא צוחק בקול.
בניגוד לשרון, אולמרט אינו נהנה מתמיכה ציבורית רחבה.
"נכון, אולמרט עדיין במבחן, הוא צריך להוכיח את עצמו כל פעם מחדש. השאלה היא מה יקרה כשיבוא רגע ההכרעה. כשהוא יבוא ויגיד: 'אני מציע ללכת בדרך הזאת'. האם אז הציבור יתמוך בדרך הזאת, או לא".
ומה עם דימוי השחיתות שדבק באולמרט?
"בסוף כל הפרשיות יוצאות מופרכות. תמיד היו דבוקים בו הנהנתנות ואבק השחיתות. אבל אני לא זוכר מישהו שנבדק במסרקות ומסננות דקות יותר מאשר אולמרט".
נראה כי גם כששרון כבר לא היה חלק מהמערכת הפוליטית, השארתם אותו כדמות בולטת במערכת הבחירות, אבל עכשיו עושה רושם שזה מזיק לכם. ככל שהוא נוכח, כך החוסר במנהיגות בקדימה בולט.
"שרון הוא המייסד האולטימטיבי של המפלגה. ככל שאנחנו מתרחקים מהמנהיגים, הדמויות שלהם לובשות ממדים מיתיים. כמו בן-גוריון ורבין, שהפכו למנהיגים מיתולוגיים".
הוא חסר לך ברמה האישית?
בוודאי שהוא חסר. זה כמו שאבא שלי חסר לי. היה לו סגנון מנהיגות שלא יחזור עוד, לדעתי. הוא שייך לדור שהוא היה הנציג האחרון שלו. אבל זה לא אומר שהדור השלישי הוא בהכרח פחות טוב. התפקיד עכשיו הוא לבנות את הקומה השלישית של הבניין. הבן-גוריונים הניחו את היסודות, דור הלוחמים בנה את הקומה הראשונה, ועכשיו הדור השלישי האולמרטים, הציפי לבנים, הדיכטרים והמופזים - צריכים לבנות את הקומה הבאה".
בעבודה אין מנהיגים?
"לא. אין שורת מנהיגים אחרי היו"ר כפי שיש בקדימה".
עמי אילון?
"הוא אחד, ולנו יש את דיכטר שלפחות כבר צבר ניסיון מיניסטריאלי".
אם אילון ייבחר לעמוד בראשות העבודה ויחליף את פרץ בתיק הביטחון, זה טוב או רע?
"כל דבר שישיג יציבות שלטונית, הוא טוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
