רהט – היישוב הכי מסוכן לנוסעים ולהולכי רגל
מדד הבטיחות של "אור ירוק" מצביע גם על העיר המסוכנת ביותר – קריית-אונו, ועל העיר הבטוחה ביותר – מודיעין-עילית. הקשישים הכי פגיעים
המחקר בדק 92 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. על-פי הנתונים, העיר המסוכנת ביותר אחרי קרעית-אונו היא קריית-ים. מדד הבטיחות שנמדד בירושלים ובתל-אביב דומה למדד הממוצע של כל 92 היישובים שנבדקו, ואילו חיפה ובאר-שבע בולטות לרעה במדד בטיחות נמוך משמעותית מהממוצע. מקרב הערים הבינוניות בולטת לרעה אשקלון, אך בולטות לטובה בני-ברק ורמת-גן.
בעמותת אור-ירוק אימצו מודל לבחינת רמת הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות שמבוסס על משתנים כלכליים. מדובר במודל שיובא מאוסטרליה, שנחשבת למדינה המתקדמת ביותר בנושא המאבק בתאונות הדרכים.
בין השאר בודק המדד האוסטרלי את עלותו של הרוג בתאונת דרכים למשק, וכן את עלותם של פצועים קשה וקל. מהחישוב שנערך בישראל עולה שהרוג עולה למשק הישראלי 4.7 מיליון שקל. עלות פצוע קשה בין 500 ל-950 אלף שקל, ועלות פצוע קל היא בין 3,000 ל-60,000 שקל.
על פי מודל, זה הצליחו החוקרים להגיע לכמה נתונים שעשויים לסייע במיפוי בעיות בטיחות הקיימות ביישובים שונים ברחבי הארץ. כך, למשל, נמצא כי היישוב בו מספר ההרוגים הגדול ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה הפעילה (תושבי הרשות המקומית, והנכנסים והיוצאים ממנה) הוא היישוב הבדואי רהט שבנגב.
בולט לרעה המגזר הערבי
על פי החישוב של מספר ההרוגים לכל 100 אלף בני אדם, נמצא שברהט ישנם 14.3 הרוגים לכל מאה אלף נפש. זאת בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על 2.9 הרוגים לכל מאה אלף בני אדם. מיד אחרי רהט נמצאת טייבה (12.5), ירכא (10.9) וקריית-אונו (10.8). מבין הערים הגדולות נמצאת אשקלון בראש רשימת הערים שבהן מספר ההרוגים הוא הגבוה ביותר – 5.4 הרוגים לכל 100 אלף נפש.
המחקר בדק גם את שיעור הילדים ההרוגים לכל אלף ילדים הגרים ביישוב, ונמצא כי מוות של ילדים בתאונות דרכים בולט לחומרה בקרב המגזר הערבי. הממוצע של 92 היישובים שנבדקו במסגרת המחקר הוא 0.023 ילדים הרוגים לכל אלף ילדים. הממוצע ליישובים הערביים הוא כפול ועומד על 0.043 ילדים הרוגים לכל אלף תושבים. היישוב בו נמצא השיעור הגבוה ביותר של ילדים שנהרגים בתאונות הוא רהט (0.145).
אוכלוסייה פגיעה
במיוחד להרג בתאונות דרכים היא אוכלוסיית הקשישים. בעוד שיעור הקשישים בקרב האוכלוסייה הישראלית עומד על 10%, הרי שבקרב ההרוגים בתאונות הדרכים שיעורם מזנק ל-32.4%. כמו כן נמצא שהקשישים מהווים רק 5% מכלל הנפגעים בתאונות אך 32.4% מההרוגים, שמרביתם היו הולכי רגל.
עם זאת במחקר יש גם כמה נקודות אור: שיעור ההרוגים לכל 100 אלף תושבים בישראל ירד בין 1995 ל-2005 מ-4% ל-2.6%, ירידה של 35%. חלקם של ההרוגים בתאונות הדרכים העירוניות מכלל הרוגי התאונות בארץ ירד הדרגתית מ-49.2% בשנים 1988-1990 ל-39.9% בממוצע בשנים 2003-2005.
הסיבות לכך, על פי עורכי המחקר הן ירידה בפגיעות של ילדים בשל חינוך והשגחה ראויה (ההישג בולט בעיקר במגזר היהודי), שיפורים בתשתית הדרכים העירוניות, שיפר ההגנה הפסיבית של נוסעי הרכב, שיפור בטיפול הרפואי ועוד.