המרדף אחר בוגי נמשך
בימ"ש בניו-זילנד הוציא צו מעצר נגד הרמטכ"ל לשעבר בגין פשעי מלחמה. הרשויות ביטלו את הצו
ביום שני השבוע פנה עורך דין מקומי בניו-זילנד לבית משפט המחוזי בעיר אוקלנד בדרישה להוציא צו מעצר נגד יעלון, הנמצא בניו-זילנד במסגרת סבב הרצאות שהוא מקיים מטעם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) במדינה זו, באוסטרליה ובארצות הברית.
בפנייתו לבית המשפט אמר עורך הדין כי יעלון אחראי לשורה של פשעי מלחמה נגד הפלשתינים, ובראשם חיסולו של איש החמאס, סלאח שחאדה, ביולי 2002, שבו נהרגו 14 בני אדם נוספים.
עורך הדין ביקש להוציא את צו המעצר על בסיס הפרתה של אמנת ז'נבה הרביעית, שנחשבת לעבירה פלילית בניו-זילנד.
השופט בבית המשפט, אבינש דבוקטה, נענה לבקשה והורה למשטרה המקומית להוציא את הצו נגד יעלון. במשטרה הבינו ככל הנראה כי התגלגל לפתחם "תפוח אדמה לוהט" והחליטו להתייעץ בנושא עם התובע הכללי בניו-זילנד, מייקל קאלן.
במשרד החוץ מסרו כי שגרירות ישראל בקנברה שבאוסטרליה, שאחראית גם על ניו-זילנד, עקבה מקרוב אחר הנושא, אך התערבותה לא נדרשה. במשרד החוץ אמרו גם כי לפי הידוע להם בוגי ממשיך בסבב ההרצאות ללא הפרעה.
במשרד החוץ ביקשו גם להדגיש כי היחסים עם ניו-זילנד השתפרו מאוד מאז פיתרון פרשת הדרכונים וציינו כי לאחרונה הגיע שגריר ניו-זילנד בישראל, שיושב באנקרה וממונה על ישראל לפגישות עם שרת החוץ, ציפי לבני, ועם מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ'. "אנו מרוצים מאוד מהדרך שבה טופלה הפרשה", אמרו במשרד החוץ.
בסביבתו של הרמטכ"ל אמרו כי הם אינם מכירים את המקרה. "הרמטכ"ל נמצא בסבב הרצאות באוסטרליה, בניו-זילנד ובארה"ב, והוא ממשיך בסיורו כרגיל", אמר אחד ממקורביו של יעלון ל-nrg מעריב.
בתנועת "יש גבול", שהגישה לפני שבועיים עתירה לבג"ץ בתביעה לדון בעתירה קודמת שהגישה בנושא מדיניות החיסולים, הביעו שביעות רצון מהניסיון להוציא צו מעצר נגד הרמטכ"ל לשעבר.
"כל עוד בית המשפט העליון מעכב חקירות בנושאי פשעי מלחמה, יותר ויותר קציני צה"ל יועמדו למשפט במקומות אחרים", אמר ל-nrg מעריב דובר "יש גבול", ד"ר ישי מנוחין.
לדבריו, הימנעותו של בית המשפט העליון לדון בחשדות לפשעי מלחמה, היא זו שמאפשרת לבתי משפט אחרים להוציא
עוד אמר מנוחין כי הוא מקווה שאפשר יהיה לחקור חשדות לפשעי מלחמה גם בישראל, ו"יפה שעה אחת קודם".
בשנים האחרונות גבר חששם של קצינים בצה"ל מכוונת ארגונים איסלאמיים ופרו-פלשתיניים להגיש נגדם תביעות בגין פשעי מלחמה. בספטמבר אשתקד נאלץ אלוף פיקוד הדרום לשעבר, דורון אלמוג, לסוב על עקבותיו ולבטל את כוונתו לבקר בבריטניה. זאת, לאחר שארגון פלשתיני מהעיר ברמינגהם הגיש תביעה נגד אלמוג בגין פשעים נגד האנושות שביצע כביכול בזמן כהונתו כאלוף פיקוד הדרום.
יומיים לאחר פרשת אלמוג נודע כי הרמטכ"ל לשעבר יעלון החליט לבטל את נסיעתו לבריטניה. יעלון יוצא לחו"ל לעתים קרובות ומעביר הרצאות לארגונים ולגופים שונים, אך בעקבות צו המעצר שהוצא נגד אלמוג, החליט לבטל את נסיעתו. פעילים בתנועת "יש גבול" אמרו אז שהם שוקלים להגיש בקשות להוצאת צווי מעצר גם נגד קצינים נוספים.
זמן מה אחר לאחר מכן אישרה הממשלה פה אחד כי אנשי מערכת הביטחון, שנגדם נפתחו הליכים פליליים במדינות זרות בגין פעילותם בעת מילוי תפקידם כשליחי המדינה, יזכו להגנה משפטית במימון המדינה.
שרת המשפטים דאז וכיום, ציפי לבני, שיזמה את ההצעה, אמרה בישיבה כי האירועים האחרונים "אשר הגיעו לביטוי דרמטי בצו המעצר נגד דורון אלמוג, מחייבים את ממשלת ישראל בהיערכות מיידית".
בהכנת הידיעה השתתף ברק רביד