איך יודעים שאתה ערבי? לפי המדבקה
דוח חדש חושף את ההשפלות להן "זוכים" אזרחים ערבים בנמלי התעופה בישראל: תחקור משפיל וסימון התיקים ע"י מדבקות. "זו פגיעה קשה בזכויות האדם"
הדוח, שהוצג הבוקר במסיבת עיתונאים שנערכה בנצרת, הוכן על ידי "המרכז למאבק בגזענות" ו"האגודה הערבית לזכויות האדם". תחת הכותרת "חשודים בהיותם ערבים", חושף הדוח על פני עשרות עמודים את מסכת הייסורים שעוברים האזרחים הערבים המגיעים לנתב"ג, שמלווה לא פעם בהשפלות ובבדיקות מביכות.
הדוח מגלה, בין השאר, כי האזרחים הערבים "זוכים" לטיפול מיוחד בהגיעם לנתב"ג, מובחנים מהנוסעים היהודים במדבקות בעלות צבע שונה, וכן נאלצים לעבור מגוון "טרטורים" ביציאה או בכניסה לישראל. עורכי הדוח טוענים כי מדובר בפגיעה קשה בזכויות אדם, וכי הבידוק הביטחוני הקפדני מבוסס על התפיסה שלפיה האזרחים הערבים מהווים "איום ביטחוני" על המדינה היהודית.
על פי הדוח, מתחילה מסכת הייסורים של הנוסעים הערבים כבר עם הגיעם לשער הכניסה לשדה התעופה, שם מתבקש כל אזרח ערבי, המזוהה על פי מראהו החיצוני או לבושו, לעצור בשולי הכביש, להמתין ולעבור תחקור קצר על ידי איש הביטחון במקום.
מחברי הדוח טוענים כי לעיתים מתבצע ה"זיהוי" על פי מבטאו של האזרח ולעיתים אף על פי הרכב שבו הוא נוהג, מתוך הנחה שאזרחים ערבים נוהגים להשתמש במכוניות מסוגים מסוימים, מתוצרת סובארו למשל, במכוניות מיושנות, או בכאלה שעל לוחית הזיהוי שלהן לא מופיעות האותיות IL. אזרחים יהודים, לעומת זאת, נכנסים בדרך כלל בשערי נתב"ג ללא כל הגבלה ומבלי צורך לעבור את התחקור.
גם בכניסה לאולם הנוסעים בנתב"ג נמשכת ההבחנה הברורה בין ערבים ויהודים. הדוח מצביע על דפוס פעולה, לפיו על מטעניהם של הנוסעים הערבים מודבקות מדבקות שצבעיהן והקודים המודפסים עליהן שונים מאלה שמופיעים על המדבקות המודבקות על מטעניהם של הנוסעים היהודים.
הנוהל שמתואר בדוח זוכה לעיגון
"זה פגע בי מאוד, כאילו כתוב לכל אדם על המצח אם הוא ערבי או יהודי. לחברות היהודיות במשלחת הדביקו מדבקות בצבע אחר משלנו. המדבקות שלהן היו ורודות ושלנו צהובות. זה פגע בי עוד יותר".
גם פירוז נסראללה, תושבת שפרעם ואחות במקצועה, שסיפורה פורסם לראשונה ב-nrg מעריב, סיפרה על נוהל דומה. "התשאול נמשך בערך שלושת רבעי שעה", סיפרה. "הרגשתי שהם מתשאלים אותי ומתייחסים אליי ככה כי אני ערבייה. הרי שם המשפחה שלי הוא נסראללה. אחרי התשאול הם הדביקו על התיקים שלי מדבקות בצבע צהוב. על התיקים של הנוסעים היהודים הדביקו מדבקות ורודות".
לאחר שלב ה"סינון" וה"מיון", מתחיל שלב הבידוק הביטחוני, שאותו מתארים נוסעים ערבים רבים כטראומתי במיוחד. התהליך כולל בדיקה מקיפה של המטען, כולל פתיחת המזוודות והוצאת תכולתן, ועד לתחקור בחדר צדדי הכולל פשיטת כל הבגדים.
הבידוק הביטחוני מתואר בהרחבה בעדותה של במאית הקולנוע אבתסאם מראענה, שמספרת כי אולצה לפשוט את בגדיה במהלך הבדיקה הביטחונית. "שמו את התיקים שלי בצד והכניסו אותי לקוביית וילונות סגורה", סיפרה. "לא יכולתי לראות מה קורה סביבי. בודקת נכנסה והורתה לי להוריד חלק מהבגדים שלי, ופתאום מצאתי את עצמה חצי ערומה – בחלק העליון של הגוף.
"באותו רגע, ההשפלה והעלבון שהרגשתי היו הכי גדולים", הוסיפה מראענה. "אני ייצגתי את מדינת ישראל בפסטיבל הבינלאומי - איך מתייחסים אליי בצורה כל כך משפילה? מי שלא עבר חוויה של חיפוש כזה, לא יכול לדמיין לעצמו עד כמה זה משפיל. מה הערך שלי במצב כזה? אפס".
בדוח נכתב כי הבידוק הביטחוני, שאורך לעיתים זמן רב, מתקיים גם כאשר הנוסע הערבי הוא חבר במשלחת הכוללת גם יהודים, או משלחת מטעם המדינה. כתוצאה מהבידוק, אומרים מחברי הדוח, קורה שנוסעים ערבים מפספסים את טיסותיהם.
לפי הדוח, המצב קשה עוד יותר כשמדובר בשדות התעופה בחו"ל, שם, בנוסף לתשאול ולתחקור והחיפוש הגופני, קורה שמצמידים לנוסע הערבי מלווה מטעם אנשי הביטחון עד לשער המטוס, או שנאסר עליו לרכוש מוצרים בחנויות ה"דיוטי פרי". לחילופין, נאלץ הנוסע הערבי שלא לעלות על מטוס ישראלי והוא מצווה לנסוע עם חברה לא-ישראלית.
מחברי הדוח, "המרכז למאבק בגזענות" ו"האגודה הערבית לזכויות האדם", מצהירים כי הם אינם מלינים כעיקרון על הבדיקות הביטחוניות, אלא על האפיון של ציבור נוסעים שלם בגלל היותו ערבי. לדברי המחברים, לכל מדינה הזכות לשמור על ביטחון הנוסעים ועל ביטחון המטוסים, אך סמכות זו אינה נותנת היתר להפלות בין אזרחי המדינה במהלך הבדיקות.
מחברי הדוח אומרים בנוסף כי הבידוק הביטחוני המפלה את הנוסעים הערבים מבוסס על תפישה המושרשת היטב בקרב רשויות השלטון מאז ימי קום המדינה, שלפיה מהווים האזרחים הערבים "איום ביטחוני" פוטנציאלי על המדינה היהודית.
הבדיקות הביטחוניות המפלות, אומרים מחברי הדוח, כרוכות בפגיעה קשה בזכויות אדם שונות כמו: הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות, הזכות לחירות אישית, הזכות לשמירה על קניין, הזכות לצאת מהארץ ולהיכנס אליה באופן חופשי, הזכות לחופש העיסוק, ומעל לכל – הזכות לשוויון. לפי הדוח, מדובר בפגיעה קשה במספר רב של זכויות, המוגנות כולן על ידי החוק הישראלי והמשפט הבינלאומי לזכויות אדם גם יחד.
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בתגובה לדוח כי בלשכתו מתקבלות כל הזמן תלונות מאזרחים ערבים על התנהגות בעייתית בשדות התעופה. הוא אף פנה לשר התחבורה, שאול מופז, בבקשה לבחון מערכתית את סוגיית ההתייחסות לאזרחים הערבים בשדות התעופה.
"יש להורות על שינוי מערכתי ולהנחות את כל המוסדות המעורבים בשדה התעופה לפעול לפי ההנחה שהאזרח הערבי שווה לאזרח היהודי וזכאי לאותו יחס וכבוד", אמר.
מרשות שדות התעופה נמסר כי "הרשות מתייחסת בכבוד לכל נוסעיה, ודוחה מכל וכל טענות בדבר יחס לא הולם או מפלה לאוכלוסיה הערבית בבידוק הבטחוני, המבוצע מתוקף חוק לכלל הנוסעים בנתב"ג.
"רשות שדות התעופה עושה רבות בכדי לשפר את השירות לכלל הנוסעים, ובכלל זה הנוסעים הערביים, זאת תוך השקעת מאמצים בטיפול מסייע לאוכלוסיות בני המיעוטים הטסות מנתב"ג, ולשם כך אף הוקמה יחידת קישור מיוחדת בנתב"ג", נכתב בתגובת הרשות.
"הבדיקה הבטחונית בנמל התעופה בן גוריון מתבצעת בהתאם להנחיות המתקבלות מהגורמים הממלכתיים במדינת ישראל, ותחת פיקוחם. לצערנו, לעיתים ננקטים צעדים הגורמים לאי נוחות, צעדים אשר נועדו להבטיח את ביטחונם של מיליוני נוסעים באחריות רשות שדות התעופה".
נא להמתין לטעינת התגובות
