ההימור של אבו-מאזן
החלטת היו"ר היא המפלט הפוליטי האחרון שנותר לו, אך המצב בשטח מאיים להתפוצץ לו בפנים. פרשנות
ספק אם אבו-מאזן באמת התכוון לפטר את ממשלת הנייה והחמאס, לפזר את הפרלמנט וללכת לבחירות. יש בנאומו מהיום מימד טקטי של הפעלת לחץ על חמאס לקדם ממשלת אחדות לאומית, אך נראה שהוא כבר איחר את הרכבת. לאחר סוף השבוע האחרון של אלימות ואלימות שכנגד, הסיכוי להגיע לממשלה כזו אפסי, וממילא לא היה לדעתי סיכוי כזה בעבר.
המתח בין שני המחנות הוא עצום, והפעילים בכל ארגון ששים אלי קרב ומתחמשים מכל הבא ליד. כך יקרה שהמאורעות בשטח יחייבו את אבו-מאזן לממש את הודעתו על הליכה לבחירות והתוצאה תהיה פיצוץ כללי, וזו התפתחות חמורה לחברה הפלשתינית.
החמאס בשום פנים ואופן לא ייתן לפת"ח ולאבו-מאזן לבטל את הישגו העצום, בהשתלטות החוקית על הפרלמנט והממשלה. מבחינתו, זו לא רק התפתחות פלשתינית, אלא כלל ערבית, כתקדים להשתלטות האיסלאם הפוליטי על מדינה ערבית. אם לא תהיה בידיו ברירה הוא יגן על הישגו בכוח הזרוע, ויש לו כוח. לקח זה גם מראה לנו מה קורה כאשר תנועה בלתי דמוקרטית כמו חמאס, עולה לשלטון בדרך דמוקרטית, ויותר היא לא מעוניינת לשמוע על דמוקרטיה, שעלולה גם להורידה למטה.
איני זוכר חילופי האשמות כה קשים בין שני המחנות, לאחר סידרת רציחות מחרידה שבאמת זעזעה את החברה הפלשתינית. היום שמעתי תשדיר שירות באחת מתחנות הרדיו הפלשתיניות בו צעירה מתייפחת פונה לאימה ואומרת לה: "אמא יקרה, האם תניחי לי למות סתם כך ברחוב מאש אחינו הפלשתינים?". רציחות ורציחות נגדיות, יריות, האשמות, קללות נחרצות ואיומים מפורשים - זהו המצב ברחוב הפלשתיני.
כיום מאויים חבר הפרלמנט - איש אבו-מאזן, מוחמד דחלאן
נביל עמר, מיועציו של היו"ר, עלה לשידור בתחנת רדיו פלשתינית ופצח בהאשמות כבדות נגד החמאס. לטענתו, בארגון כבר מדברים על הממשלה שבידיהם כעל "זכות אלוהית" נצחית, כשמשמעות הדבר היא סוף הדמוקרטיה והדיאלוג הלאומי. ברגע שאלוהים נכנס לממשלה, זו כבר זכות מקודשת של חמאס.
בכלל, ההשתלטות של חמאס על המוסדות הפלשתיניים פשוט מחקה את תנועת פת"ח מן התודעה הכללית, ובכך נוצר זעם עצום בפת"ח, המחפש עכשיו פורקן ונקם. ההכרזה על הקדמת הבחירות היתה הכדור הפוליטי האחרון ברובהו של אבו-מאזן, הוא יודע זאת, והוא גם בזבז אותו היום. הוא יודע שאין לו שליטה על המתרחש ברחוב הפלשתיני, ושחאלד משעל קובע מדמשק יותר ממנו.
חמאס כבר הודיע שמצידו הוא מוכן להמשיך בדרך ההתרסה של הפלשתינים, למרות המצור הכלכלי הבינלאומי המוטל עליהם. אבו-מאזן מבין כי זהו אסון לפלשתינים, וקץ הרעיון של ריבונות פלשתינית. אלא שהליכה לקראת מלחמת אזרחים חמורה אף יותר.
יתכן ושלא מדעת קירב היום אבו-מאזן את הפלשתינים לקראת הידרדרות כוללת. ואכן, למרבית צערם, זו הבחירה המוטלת בידיהם כיום: בין רע לרע יותר. חבל. רק לפני כמה שנים העולם כולו היה בכיסם, עם ישראל כשכנה נדיבה, אירופה מחייכת וארצות הברית תומכת.
בכישרון רב, יש לומר, הם בזבזו את כל האשראי העולמי שניתן להם. מאפשרות של מדינה פורחת ומשגשגת ליד אחת הכלכלות החזקות כיום בעולם, זו של ישראל, הם בחרו להפוך לסומליה חדשה, עם מלחמת מיליציות, כלכלה שהתמוטטה, חיסולי חשבונות, ועתיד לאומי עגום לחלוטין.
הכותב הוא מזרחן ומשפטן, מהמרכז הבינתחומי הרצליה. אתר המאמרים של ד"ר גיא בכור: www.gplanet.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
