ג'רלד פורד מת בגיל 93
הנשיא ה-38 של ארה"ב מת הלילה, לאחר שמצב בריאותו הידרדר בחודשים האחרונים
פורד נולד בשנת 1913 בשם לזלי קינג. הוא גדל בעיירה קטנה במישיגן עם אמו ואביו החורג, ג'רלד פורד האב. רק בגיל 15 נודע לו שאביו הביולוגי מת, וששמו הוחלף לאחר מותו.
בתיכון הפך פורד לכוכב פוטבול, ולאחר מכן המשיך לשחק בקבוצת אוניברסיטת מישיגן, ואף קיבל הצעות מקבוצות בכירות בליגת הפוטבול האמריקנית. למרות ההצעות, בחר פורד להמשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת ייל היוקרתית, שם שימש גם כמאמן פוטבול. במלחמת העולם השנייה התגייס לצי האמריקני, ולאחר שחרורו בערה בו התשוקה להיכנס לפוליטיקה.
במהלך הבחירות לקונגרס ב-1948, נשא לאישה את חברתו בטי וורן, שהיתה רקדנית ודוגמנית. ביום הבחירות חולל פורד הפתעה, כשניצח ברוב גדול. ב-1964 נבחר למנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים. פורד כיהן בבית הנבחרים כ-24 שנים, מ-1949 עד 1973. בכהונה זו היה פורד שותף למסקנות ועדת וורן, שקבעה כי המתנקש בנשיא ג'ון קנדי פעל לבדו.
צילום: רויטרס, עריכה: שלומית חביב
ב-6 בדצמבר 1973 מונה פורד לתפקיד סגן הנשיא, לאחר שהסגן שכיהן לפניו, ספירו אגניו, נאלץ לפרוש מתפקידו עקב פרשת שחיתות. פורד היה הראשון שמונה לתפקיד סגן נשיא על ידי הנשיא המכהן, ריצ'רד ניקסון, ולא על ידי בחירת האזרחים בקלפי, לפי סמכות שהוקנתה לנשיא לאחר תיקון 25 לחוקה.
בשל פרשת ווטרגייט שהלכה והתפתחה, ובה היה מעורב ניקסון, נראה היה שסגן הנשיא החדש צפוי להחליף בסופו של דבר גם את הנשיא עצמו. ואכן, ב-9 באוגוסט 1974 הושבע פורד לנשיא במקום ניקסון שהתפטר. עד היום פורד הוא האדם היחיד שנבחר לתפקידי סגן הנשיא והנשיא מכוח מינוי, ולא מכוח בחירת הציבור.
כחודש לאחר כניסתו לתפקיד,
גם יחסי החוץ של פורד נחלו כישלון קשה, כאשר שלח כוח צבאי לשחרר אוניה שנחטפה בידי אנשי קמר רוז' בקמבודיה. סדרה של תקלות מבצעיות חמורות הביאה לסיום כושל של המשימה ול-41 הרוגים אמריקניים.
כישלונותיו לא נעלמו מעיני הציבור, ובתוך שלושה שבועות, בספטמבר 1975, חווה פורד שני ניסיונות להתנקש בחייו, במהלך נסיעות לקליפורניה. את שני הניסיונות הכושלים ביצעו נשים.
בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית למועמד לנשיאות בבחירות 1976 ניצח פורד בקושי את רונלד רייגן. התבטאות שלו במהלך קמפיין הבחירות, לפיה מזרח אירופה אינה כבושה בידי הסובייטים, נתפסה כשגיאה קשה והזיקה לפופולריות שלו. בבחירות הכלליות שנערכו לאחר מכן, הוא הובס בידי ג'ימי קרטר. כך הסתיימה תקופת נשיאותו של פורד, לאחר כשנתיים.
כנשיא, לא הצטיין פורד בידידותו לישראל, אך גם לא התנכר לה. מזכיר המדינה, הנרי קיסינג'ר, הוא שעשה בשבילו את עיקר הפעילות באזור המזרח התיכון. מאמציו של קיסינג'ר הובילו לבסוף להפסקת אש יציבה בין ישראל למצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים.
ג'רלד פורד כמעט שב לזירה הפוליטית, כמועמד בפעם השנייה לתפקיד סגן הנשיא, לצידו של רונלד רייגן בבחירות 1980. בסופו של דבר, בחר רייגן בג'ורג' בוש האב למלא את התפקיד. מאז, ייזכר פורד לנצח כמי שהגיע לנשיאות במקרה, זכה לאהדה מסוימת בקרב הציבור, אך תיפקד בצורה בינונית כנשיא וכמנהיג.
בשנותיו האחרונות התגורר פורד בקליפורניה. הוא היה חבר בדירקטוריונים של כמה חברות מסחריות גדולות בארה"ב, והקדיש את רוב זמנו לפעילות צדקה, בהן תמיכה בצופי ארה"ב וב"מרכז בטי פורד לגמילה מסמים", על שם אשתו.
מלבד פעילות ההתנדבות, המשיך פורד להיות מעורב בפעילות פוליטית, גם לאחר שסיים את כהונתו הרשמית. פורד זכה להיות חבר כבוד (במשותף עם הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר) בוועדה הלאומית לרפורמה בבחירות בשנת 2001. בנוסף, כתב טורי דעה קבועים לעיתונים "ניו-יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט", בנושאים ציבוריים שונים.
בשנת 1999 קיבל פורד את "עיטור החופש", עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר באומה האמריקנית. העיטור הוענק לפורד על ידי הנשיא קלינטון, כהוקרה על פועלו למען האומה בפרשת ווטרגייט ולאחר התפטרותו של הנשיא ניקסון. שנה מאוחר יותר זכה פורד לכבוד נוסף, כאשר אוניברסיטת מישיגן קראה על שמו את בית הספר למדיניות ציבורית.
בשנותיו האחרונות מיעט פורד בהופעות פומביות. למרות זאת, בשנת 2004 השתתף בהלוויתו של הנשיא לשעבר רונלד רייגן, וכן בטקס חנוכת בניין חדש באוניברסיטת מישיגן.
נא להמתין לטעינת התגובות
