עלייתו ונפילתו של העריץ מעיראק
סדאם חוסיין, שנולד בכפר עיראקי והוכה על-ידי אביו החורג, הפך לרודן ששלט ביד ברזל ואחראי למותם של עשרות אלפי בני אדם. עד שנלכד והוצא להורג
סדאם חוסיין עבד אל-מג'יד אל-תכריתי נולד ב-28 באפריל 1937 בכפר אל-עוג'ה שליד תיכרית, בצפון עיראק. אמו ניסתה לשים קץ לחייה עוד בהיותו ברחמה, לאחר שאיבדה את בעלה ובנה הגדול. חוסיין טולטל בין בית אמו, שנישאה מחדש לגבר שהרבה להתעלל בסדאם הצעיר, לבין דודו חייראללה.
חייראללה המהפכן חינך את אחיינו על ברכי הלאומנות והחדיר בו ערכים אלימים. כבר בילדותו העריץ סדאם את היטלר, ובתקופת מאסרו חקר את דמותו של סטאלין והושפע משיטות ההרתעה שאימץ בתקופת שלטונו.
חוסיין החל לפעול בצעירותו במרכז בגדד כראש חבורה של בריונים שאיימו על הסוחרים. ב-1955 הוא נכשל בבחינות לאקדמיה הצבאית, ובעקבות כך הצטרף ב-1956 למפלגת הבעת' הסוציאליסטית. בגיל 19 בלבד נשכר חוסיין כאחד הבריונים בשורותיה של המפלגה, ששמה לה למטרה להפיל את המלוכנות בעולם הערבי. ב-1959 ניסתה מפלגת הבעת' להפיל את הנשיא קאסם, אך נכשלה. סדאם, שנפצע בניסיון ההפיכה והצליח להימלט למצרים דרך סוריה, נידון למוות בהיעדרו על חלקו בניסיון. הוא למד משפטים באוניברסיטת קהיר עד ששב לעיראק ב-1963 עם הפיכת הבעת'.
ב-1963 התחתן חוסיין עם סאדיג'ה טלפח, בתו של חייראללה. הנישואין בין השניים תוכננו עוד כשהם היו ילדים. לבני הזוג נולדו שני בנים - עודאי וקוסאי ושלוש בנות – ראנה, ראג'ב והאלה. כמו כן התחתן חוסיין עם שתי נשים אחרות ונולד לו בן נוסף, עלי.
בשנת 1968 השתתף חוסיין בהפיכה שהפכה את אחמד חסן אל-בכר לשליט עיראק. סדאם חוסיין הפך למספר שתיים בשלטון החדש, אך למעשה היה האיש החזק בעיראק, שניהל את ענייני הפנים והחוץ של המדינה.
ב-16 ביולי 1979 הפך סדאם חוסיין לנשיא עיראק לאחר שהכריח את אל-בכר להתפטר. כהונתו של חוסיין כנשיא עיראק התאפיינה בשלטון סמכותי ועוצמתי אשר דיכא זכויות אדם, בעוד הוא עצמו בזבז סכומי כסף עצומים וחי חיי פאר והדר בארמונות שונים, אשר בנה מכספי המדינה ברחבי עיראק. גם שני בניו של חוסיין סייעו לו בשלטון האימים.
מראשית שלטונו חתר חוסיין לצייד את ארצו בנשק לא קונבנציונלי במטרה להפוך את עיראק למעצמה אזורית. חוסיין פנה לצרפת, שז'אק שיראק היה ראש הממשלה שלה באותה תקופה, וקיבל ממנה כור גרעיני שזכה לכינוי "אוסיראק". החשש הישראלי מפני עיראק גרעינית הביא למתקפה אווירית שהרסה את הכור ביוני 1981.
ב-22 בספטמבר 1980 פתחה עיראק במלחמה עם איראן בעקבות המהפכה האיסלאמית שהתרחשה בטהרן זמן קצר קודם לכן. חוסיין ביקש גם להשיג שליטה על נתיב השאט אל-ערב ועל מרחבי הנפט
בין השנים 1988-1987 נערך "מבצע אנפל", שבמסגרתו פעל הצבא העיראקי נגד הכורדים ששאפו לעצמאות בצפון המדינה. כ-100 אלף כורדים נרצחו וכ-3,000 כפרים נהרסו במהלך המתקפות, שכללו גם שימוש בגז חרדל בעיירה חלאבג'ה. בנוסף, דיכא חוסיין ומנע זכויות מקבוצות אתניות וממגזרים דתיים, אשר נחשבו למאיימים על השלטון וכן מכאלה שדרשו אוטונומיה או עצמאות.
בעוד במדינות ערב רבות עלה קרנו של חוסיין והוא נחשב לגיבור בשל יחסו השלילי לארצות הברית ולישראל בפרט ולמדינות המערב בכלל, הרי שמדינות רבות בקהילייה הבינלאומית חשו אליו איבה ואי-אמון, בעקבות פעולותיו במלחמה מול איראן.
ב-2 באוגוסט 1990 פלש צבא עיראק לכוויית וכבש אותה. בעקבות כיבוש כוויית הקימה ארה"ב קואליציה של מדינות לגירוש העיראקים. ב-17 בינואר 1991, אחרי שסדאם חוסיין לא נענה לאולטימטום שהוצב בפניו לסגת מכוויית, פתחה הקואליציה הבינלאומית בהנהגת ארה"ב, את מבצע "סופה במדבר".
המלחמה החלה בהפצצות מסיביות מהאוויר על הכוחות העיראקיים בכווית ועל מטרות בעיראק עצמה. המערכה הקרקעית החלה ב־24 בפברואר, ונמשכה פחות מ-100 שעות. כוחות הקואליציה שחררו את כוויית מהכוחות העיראקיים שנמלטו ואחרי 40 יום נכנעה עיראק נכנעה באופן סופי.
עוד לפני המלחמה איים חוסיין לפגוע בישראל, ואכן יממה לאחר פתיחת המערכה החלו העיראקים לשגר טילי סקאד לעבר מרכזי האוכלוסייה בישראל. בסך הכל נפלו במהלך ימי המלחמה 39 טילים בתחומי ישראל.
בעקבות המלחמה ניסו השיעים בדרום עיראק והכורדים בצפונה להתקומם כנגד שלטונו של חוסיין, אולם ארה"ב העדיפה שלא לערער את משטרו של חוסיין, ועמדה מנגד כאשר טבח במורדים.
אחרי המלחמה נדרשה עיראק להתפרק מהנשק להשמדה המונית, ולשם כך הקים האו"ם נציבות של פקחים. משטר הסנקציות שהוטל בעקבות הפלישה לא בוטל, בשל אי שיתוף פעולה מלא של עיראק עם הפקחים.
בעשור שחלף מאז תום המלחמה תקפה ארה"ב כמה פעמים מטרות בעיראק, בעיקר על רקע סירובה לשתף פעולה עם פקחי האו"ם. אחת התקיפות היתה אחרי שהתברר כי חוסיין תכנן להתנקש בנשיא ארה"ב לשעבר בוש בעת ביקור בכוויית.
האכזריות של סדאם חוסיין באה לידי ביטוי גם בתוך משפחתו. באוגוסט 1995 ערקו לירדן בתו ראנה ובעלה חוסיין כמאל אל-מאג'יד ובתו השנייה ראג'ב ובעלה סדאם כמאל אל-מאג'יד יחד עם ילדיהם.
הם שהו בממלכה כמה חודשים כאורחיו של המלך חוסיין והבעלים חשפו בפני סוכנויות הביון של המערב פרטים רבים על תוכניות הנשק הבלתי קונבנציונלי של סדאם. אולם בפברואר 1996, אחרי שקיבלו הבטחה שיזכו לחנינה, חזרו בני המשפחה לעיראק. שלושה ימים לאחר מכן נרצחו שני האחים לבית אל-מאג'יד כשעל החיסול מפקחים בניו של סדאם. שתי בנותיו של השליט העיראקי הושמו במעצר בית.
סדאם חוסיין היה מעורב גם בסכסוך הישראלי-פלשתיני, כאשר נתן מחסה למנהיגי ארגוני טרור כמו אבו-נידאל ואבו-עבאס. במהלך האינתיפאדה השנייה העבירו משטרו של חוסיין סכום של 25 אלף דולר לבני משפחותיהם של מבצעי פיגועי התאבדות נגד ישראל.
נשיא ארה"ב הנוכחי, ג'ורג' בוש, סימן את עיראק כחלק מ"ציר הרשע" וביקש להשלים את המשימה של אביו ולהפיל את שלטונו של סדאם חוסיין. אחרי ששירותי המודיעין האמריקניים אספו חומר רב על המשך הפיתוח העיראקי של הנשק להשמדה המונית ובעקבות מידע כי למשטר סדאם היו קשרים עם ארגון אל-קאעידה – שתי הטענות שעד כה לא זכו להוכחה – החליט בוש לפתוח במלחמה נגד עיראק, למרות ההתנגדות הבינלאומית הנרחבת וחוסר ההסכמה במועצת הביטחון של האו"ם.
ב-20 במרס 2003 פתחו ארה"ב ובריטניה במתקפה אווירית נרחבת וכוחות הקרקע שלהן החלו לפלוש לעיראק מדרום ומצפון. סדאם חוסיין המשיך להתריס והצהיר כי ארצו לא תיכנע, אך אחרי שלושה שבועות בלבד וכמעט ללא התנגדות נפלה בגדד ופסלו של סדאם הופל בכיכר המרכזית. משטרו של סדאם חוסיין אמנם הודח והוקמו מוסדות דמוקרטיים, אך עד היום נמצאים חיילי ארה"ב בעיראק, לכודים במרכזם של העימותים הקשים בין הסונים לבין השיעים.
אחרי נפילת בגדד נמלט חוסיין מפני הכוחות האמריקניים. ארה"ב הכריזה על פרס של 25 מיליון דולר למי שיספק מידע שיוביל למעצרו של סדאם והמשיכה במצוד נרחב אחריו ואחרי בכיר משטרו. ב- 22 ביולי 2003 הודיעו כוחות ארה"ב כי הרגו את שני בניו של חוסיין, עודאי וקוסאי.
ב-13 בדצמבר 2003 נתפס גם סדאם עצמו, במערה בעיר אדוואר, הנמצאת 15 ק"מ דרומית לתיכרית. תמונותיו של סדאם מגודל השיער עובר בדיקות רפואיות שודרו בראש כל מהדורות החדשות.
אחת המטרות העיקריות שהציב הנשיא בוש לפני המלחמה בעיראק היתה אישית: ללכוד את חוסיין, ''חי או מת''. כאשר הסתיים המרדף הממושך וההפכפך אחר סדאם, אמר בוש במסיבת עיתונאים: ''ברוך שפטרנו. העולם טוב יותר בלעדיך, מר סדאם חוסיין''. בוש אמר אז על לכידתו של הרודן: ''זה היה רגע גדול לעם בעיראק. הם איבדו מקור פחד, והם יכולים להתמקד כעת בביטחון בהקמתה של אומה מלאת תקווה ובטוחה. אויבי עיראק החופשית איבדו את מנהיגם ואת התקווה".
במרס 2003 סיים סדאם חוסיין את תפקידו שלא מרצון כנשיא עיראק. חוסיין נמלט מפני הכוחות האמריקניים והסתתר מפניהם. ארה"ב הכריזה על פרס של 25 מיליון דולר למי שיספק מידע שיוביל למעצרו של סדאם.
ב- 22 ביולי 2003 הודיעו כוחות ארה"ב כי הרגו את שני בניו של חוסיין, עודאי וקוסאי. ב-13 בדצמבר 2003 נתפס גם סדאם עצמו, במערה בעיר אדוואר, הנמצאת 15 ק"מ דרומית לתיכרית. תמונותיו של סדאם מגודל השיער עובר בדיקות רפואיות שודרו בראש כל מהדורות החדשות.
אחת המטרות העיקריות שהציב נשיא ארה''ב, ג'ורג' בוש, לפני המלחמה בעיראק היתה אישית: ללכוד את חוסיין, ''חי או מת''. כאשר הסתיים המרדף הממושך וההפכפך אחר סדאם, אמר בוש במסיבת עיתונאים: ''ברוך שפטרנו. העולם טוב יותר בלעדיך, מר סדאם חוסיין''. בוש אמר אז על לכידתו של הרודן: ''זה היה רגע גדול לעם בעיראק. הם איבדו מקור פחד, והם יכולים להתמקד כעת בביטחון בהקמתה של אומה מלאת תקווה ובטוחה. אויבי עיראק החופשית איבדו את מנהיגם ואת התקווה".
אל הברכות הצטרף ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שהתקשר לנשיא ארצות-הברית כדי לברך אותו על המבצע המוצלח של לכידת חוסיין. "זהו יום גדול לעולם הדמוקרטי, ללוחמים למען החופש וצדק ולמתנגדים לטרור", אמר אז שרון. "העולם כולו נושם לרווחה לאחר שהדיקטטור שהרס את עיראק, לא יכול עוד להפריע לבנייתה ולשיקומה".
ביולי 2004 הופיע לראשונה חוסיין בפני בית משפט עיראקי והחל במסכת גידופים והאשמות. "אני נשיא עיראק", קרא פעמיים סדאם. הוא כינה את בוש "הפושע האמיתי", הגן על הפלישה לכוויית לפני 16 שנה וקרא לכווייתים "כלבים". בנוסף, סירב הרודן לשעבר לחתום על כתב האישום נגדו וכינה את המשפט "הצגת תיאטרון".
משפטו הראשון של סדאם חוסיין ושל שבעה מבכירי שלטונו היה על עינויים והעלמת אנשים לאחר שביולי 1982 הורו על הריגתם של 148 שיעים בכפר דוג'איל, צפונית לבגדד, לאחר שנכשל ניסיון להתנקש בחייו של השליט העיראקי. לכל אורך משפטו סירב חוסיין לשתף פעולה והמשיך להציג את עצמו כנשיא עיראק. הוא גם סולק לא פעם מבית המשפט.
בסוף אוגוסט 2006 נפתח משפטו השני של נשיא עיראק לשעבר על עבירות של רצח עם ופשעי מלחמה בעקבות המתקפות נגד הכורדים בסוף שנות השמונים. עם פתיחת המשפט סירב חוסיין להשיב על האישומים נגדו.
בתחילת נובמבר גזר בית המשפט עונש מוות על חוסיין ועל שניים נוספים מבכירי משטרו במשפט הראשון. כאשר הוכנס חוסיין לאולם, הוא סירב לעמוד ושני שומרים הרימו אותו על רגליו. אחרי שהוקרא גזר דינו, החל סדאם לצעוק בבית המשפט: "יחי העם ומוות לאויביו. תחי האומה המפוארת ומוות לאויביה!". חוסיין ערער על עונש המוות, אך בסוף דצמבר דחה בית המשפט הגבוה את הערעור וקבע כי סדאם יוצא להורג בתוך מקסימום 30 יום.
נא להמתין לטעינת התגובות
