טדי קולק הלך לעולמו בגיל 95
ראש העיר המיתולוגי של ירושלים הלך הבוקר לעולמו. קולק עמד בראשות העיר במשך 28 שנה, מאז 1965, וזכה לעמוד בראשה כשאוחדה. קולק יובא למנוחות בהר הרצל ביום חמישי בצהריים
השר לענייני ירושלים יעקב אדרי הודיע כי קולק ייקבר בהר הרצל בטקס ממלכתי ביום חמישי. הארון יוצב ביום חמישי ברחבת העירייה בכיכר ספרא, החל מהשעה 8:30 בבוקר ועד השעה 11:00, ומשם יעבור מסע הלוויה לעבר הר הרצל לקבורה בחלקת גדולי האומה.
ראש העיר ירושלים הנוכחי, אורי לופוליאנסקי, הביע צער עמוק על מותו של קולק. "טדי היה ירושלים, וירושלים היתה טדי", אמר לופוליאנסקי. "הוא סימן ברוחו ובאישיותו את הייחוד האמיתי של ירושלים בירת מדינת ישראל".
קולק נולד בוינה, בירת אוסטריה, ב-27 במאי 1911. הוא עלה לישראל בשנת 1934 ונמנה עם מייסדי קיבוץ עין-גב על שפת הכנרת. הוא החל לשרת את המדינה בשורת תפקידים בחו"ל עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה, נשלח קולק מטעם הסוכנות לנסות ולהעלות את יהודי אירופה ארצה. לפני מלחמת השחרור הוא פעל מטעם ארגון "ההגנה" בחו"ל ועסק בהעברת נשק לישראל.
עם קום המדינה כיהן קולק כציר ישראל בוושינגטון, אך לאחר כהונה קצרה מינה אותו דוד בן-גוריון למנהל משרד ראש הממשלה. קולק כיהן בתפקיד עד 1964, ואז הצטרף לצוות ההקמה של מוזיאון ישראל בירושלים, ועמד בראשו.
אך קולק ייזכר כראש העיר הנצחי של ירושלים. בשנת 1965 התמודד לראשונה על ראשות העיר מטעם רשימת רפ"י. הוא נבחר וכיהן בתפקיד במשך 28 שנים. קולק דאג להיות ראש עיר גם של התושבים הערבים ושאף לקרב בין החרדים לחילוניים. הוא ניהל הידברות עם קבוצות המיעוט בעיר, במיוחד עם תושביה הערבים, מה שלעיתים הוביל לריחוק בינו ובין בוחריו. אך למרות זאת זכה קולק להערכתם של רבים בזכות סבלנותו ופתיחותו.
מאז החל קולק בתפקידו כראש עיר, הכפילה ירושלים את שטחה ואת אוכלוסייתה. נוף העיר השתנה באופן דרמטי, הבנייה, פיתוח התעשייה והכבישים המהירים החדשים שנסללו שינו את הנוף והפכו את ירושלים למודרנית. על פועלו למען פיתוח העיר זכה להכרה עולמית. קולק, שהתרים כספים רבים למען העיר שכה אהב, הקים בעזרת תורמים נדיבים גם את גן החיות התנכ"י, שחגג לא מכבר עשור, את תיאטרון ירושלים, פיקח על בנייתו מחדש של הרובע היהודי בעיר העתיקה ויזם את שחזורם של אתרים היסטוריים רבים וקידום המחקר הארכיאולוגי בעיר.
בבחירות המוניציפליות שנערכו בשנת 1993 החליט קולק שלא להתמודד לקדנציה נוספת, בין היתר מפאת גילו, אז בן 83. כשהופעלו עליו לחצים פוליטיים, שינה את החלטתו, רץ בבחירות והפסיד את הכהונה לאהוד אולמרט. בין הסיבות להפסד: אי התייצבותם של הבוחרים הערבים לצדו ביום הבחירות ורקיחת עסקה במסגרתה פרש המועמד החרדי ברגע האחרון
במהלך השנים לא הסתיר קולק את עמדותיו בנושאים מדיניים. בראיון לעיתון "ירושלים" בשנת 2001 אמר: "הסכסוך הזה בינינו לבין הפלשתינים יימשך לדעתי עוד חמישה דורות לפחות. טענתי את זה כבר לפני חודשיים ואפילו שלושה...למרות שעברו כבר 53 שנה מאז קום המדינה אנחנו עדיין בשלבים של עצמאות והקמת המדינה". בראיון לעיתון כל העיר ב-1997 אמר קולק: "אפשר לוותר על השכונות הערביות במזרח ירושלים".
בראיון אחר, שנערך בלשכתו בשנת 91', סיפר קולק על עמדתו: "מיד עם תום הקרבות במלחמת ששת הימים אמר בן-גוריון שאיו כל סיכוי שהערבים יהיו מוכנים לשלום אתנו, הם עם אמיץ, עם עם גאווה. הם לא יעשו שלום. עלינו להחזיר הכל חוץ מירושלים. ירושלים היא לב העם היהודי. אותה איננו יכולים להחזיר. אז זו היתה עמדתו. במשך השנים למדתי להעריך את ראייתו המדינית ארוכת הטווח. עמדתו זו מקובלת עליי".
את השיר "ירושלים של זהב", שהפך לסמלה של העיר, הזמין קולק מנעמי שמר ז"ל לקראת פסטיבל הזמר 1967. כשהשלימה שמר את כתיבת השיר, היא בחרה לביצועו את שולי נתן. הביצוע נעשה מחוץ לתחרות והשיר זכה לתשואות אדירות. בתום הפסטיבל, לבקשת קולק, הוא הושר בשנית - והפעם שר כל הקהל עם שולי נתן את הבית החוזר. שלושה שבועות אחר כך פרצה מלחמת ששת הימים וירושלים שוחררה. משיר תפילה הפך "ירושלים של זהב" להמנון.
בראיון בשנת 98' לעיתון "ירושלים" התייחס קולק, שעמד אז לעבור עם תמר לבית אבות בעיר, לגילו המופלג. "כל הסיפור הזה על 'גיל הזהב' הוא טפשי. אין כל זהב בזה. אין בזקנה שום טוב, בזקנה יש רע. אתה לא מסוגל לעשות הרבה דברים", אמר, "אתם מכירים את הבדיחה על שני זקנים שהולכים יחד ואחד אומר 'אתה זוכר שרצנו פעם אחרי בחורות?', אז השני אומר 'אני זוכר שעשינו את זה. אני רק לא זוכר למה'. אני גם עדיין מסתכל". קולק הוסיף: "להזדקן לבד זה הכי נורא. לנו יש מזל".
קולק סיפר שאינו שבע רצון מכך שאיצטדיון הכדורגל "טדי" בעיר נקרא על שמו. "הכי אני סובל מהעובדה שקרו לאצטדיון על שמי. אבל לא היתה לי ברירה, כי התורמת התעקשה. כשאני שומע 'אנחנו הולכים לטדי' או 'יש משחק בטדי', זה מאוד לא נוח לי. רצו לקרוא את הגן הבוטני על שמי, כמעט החרמתי את טקס הפתיחה... אני לא רוצה להיות אנדרטה", הדגיש טדי.
בהזדמנות אחרת שטח קולק את משנתו באשר לתפקיד ראש העיר: "אני הקפדתי כל השנים לקרוא לעצמי ראש עיריה, כי ראיתי את עצמי כ'סיביל סרוונט' (משרת הציבור) וכדואג לשירותים". בכך מתח ביקורת על ראש העיר שבא אחריו, אהוד אולמרט, שכינה עצמו ראש העיר. "הוא קורא לעצמו ראש העיר ורואה את עצמו כמנהיג של העיר".
בהכנת הידיעה השתתף ברק רביד
נא להמתין לטעינת התגובות
