מפקד הימ"מ יוצא לאור
נצ"מ זהר דביר מסיים כהונה ביחידת העילית. בראיון ל-nrg הוא מספר על תאונת הדרכים הקשה שעבר, על השיקום ועל "השריטה" שהשאירו אצלו הפיגועים
כשדביר מדבר על אותו פיגוע ב-10 בנובמבר 2002 בקיבוץ מצר, לפתע החזות הקשוחה מעט מתפוגגת. קשה לו להסתיר את התרגשותו כמו גם את הדמעה המבצבצת: "זה עשה לי שריטה בלב", הוא אומר בכנות מפתיעה כשהוא נזכר באירוע, ומיד מציין בסיפוק שלקח לאנשיו ולו שנה ויום בדיוק כדי לסגור את המעגל, ולבוא חשבון עם אותו מחבל מרצח.
לאחר חמש שנים וחצי מסיים דביר את תפקידו וממשיך הלאה, לפקד על מרחב העמקים במחוז הצפוני. עם לכתו, מספק דביר הצצה נדירה ליחידת העילית של המשטרה - הימ"מ.
לצפייה בראיון עם מפקד יחידת הימ"מ לחצו PLAY. צילום: אלירן חיאט. עריכה: אייל רותם
שנות האינתיפאדה האחרונות היו מהקשות והאינטנסיביות שידעה היחידה בכל הקשור בלוחמה בטרור. כ-50 מתאבדים שהיו כבר בדרכם לבצע פיגוע אותרו ונוטרלו ע"י הימ"מ. רק בחמש השנים האחרונות רשמה לעצמה היחידה הישג לא מבוטל - חיסולם של 129 מחבלים ומעצרם של 550 נוספים.
לאחר טרגדיית רצח 11 הספורטאים הישראלים
הטבח הנורא בתיאטרון במוסקבה ובבית הספר בבסלאן הביאו להידוק הקשרים בין הימ"מ לסיירת מטכ"ל. "התבגרנו כולנו", אמר נצ"מ דביר ל-nrg מעריב. הוא הוסיף כי מאז, שתי היחידות נוהגות להתאמן ביחד ולא נוהגות "לדרוך אחת לשנייה על הרגליים". למרות שהמשימה העיקרית של הימ"מ היא חילוץ בני הערובה, היחידה המיוחדת מטפלת גם באירועים פליליים, לרוב בעבריינים כבדים. פעילות שכזו מצריכה טכנולוגיה מיוחדת ופעולה סבוכה הכוללת שליפת חשודים מהשטחים.
כשמדברים על הימ"מ, לא ניתן להתעלם מסיפורו האישי של נצ"מ דביר. ביום שישי אחד לפנות בוקר, לפני ארבע שנים, בשעה שהיה בדרכו לנחם את משפחתו של דרור שושן ז"ל - קצין נערץ שנהרג בתאונת אופנוע, עצר דביר בצד הדרך כדי לסייע בתאונת דרכים. אך משאית שלא הבחינה בדביר פגעה בו ופצעה אותו אנושות.
עתה הוא מספר לראשונה על החוויה הקשה, על התאונה, על הפציעה ועל השיקום. "הגעתי ל'הלל' יפה עם מעט דם, שבור בכל הגוף, רגליים, אגן, צלעות, לסת שבורה, שטפי דם בראש", הוא משחזר. "הזיכרון הבא שלי הוא יום שני, שלושה ימים לאחר מכן, כשראיתי את פניה של אשתי".
בהמשך, לאחר סדרת ניתוחים, נכנס דביר לאולם השיקום בבית החולים "בני ציון", הכולל פיזיותרפיה. "רציתי לחזור מהר לפני שלוקחים לי את היחידה", הוא מסביר. למרות הפציעה הקשה, נצ"מ דביר לא ויתר, ולאחר שיקום מתיש הוא חזר אחרי חודשיים וחצי לפקד על היחידה. בהתחלה עם קביים, אחר כך גם מהם הוא נפטר.
דביר מדגיש כי עוד קודם לאירוע הקשה שעבר, האמין שצריך לחיות את הרגע ואת החיים. התאונה, לדבריו, רק חיזקה את זה, או כפי שהוא נוהג לומר לעצמו מדי יום ביחידה: "אתה יודע איפה אתה מתחיל את היום, ולא יודע איפה תסיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
