סגר 40 שנים בצה"ל
הרמטכ"ל חלוץ: מהשירות כטייס קרב, דרך פליטת הפה על "הרעד הקל בכנף", ועד דרגת רב-אלוף
- חלוץ הולך הביתה - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
חלוץ, יליד 1948 ובעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב, התגייס לצה"ל ב-1966. הוא סיים קורס טיס כטייס קרב ביולי 1968 והתמחה בהטסת מטוסי אוראגן. בהמשך שירת במשך ארבעה חודשים כטייס מיסטר, ושמונה חודשים כטייס ווטור.
בדצמבר 1969 עבר חלוץ לטייסת 201, טייסת ה-F-4 פאנטום הראשונה בחיל האוויר. הוא לחם כטייס במלחמת ההתשה והשתתף ב-40 גיחות מבצעיות. אחרי המלחמה שירת כמדריך בבית הספר לטיסה בבסיס חצרים.
חלוץ השתחרר מצה"ל באוגוסט 1973 בדרגת סרן, ובמלחמת יום הכיפורים, חודשים ספורים לאחר מכן, שירת במילואים בטייסת 201 כטייס פאנטום. במהלך המלחמה השתתף ב-43 גיחות והפיל שלושה מטוסי אויב: מיג-21 מצרי ושני מיג-21 סוריים. אחרי המלחמה חזר לשירות קבע, ובין השנים 1978-1975 שירת כסגן מפקד טייסת 201. הוא השתחרר שוב ב-1978 ללימודי תואר ראשון בכלכלה.
חלוץ חזר לשירות פעיל בחיל האוויר ב-1982 בזמן מלחמת לבנון. לאחר מכן הוסב לטייס F-16 ("נץ"). ב-1983 מונה לראש מדור במחלקת אמצעי לחימה שבלהק ראש המטה. ב-1984 הועלה לדרגת סגן-אלוף וקיבל את הפיקוד על טייסת 107, שהפעילה מטוסי F-4 פאנטום. ב-1986 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לעמוד בראש היחידה המבצעית בפרויקט הלביא.
בשנים 1991-1988 שימש כראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל האוויר. ביולי 1991 מונה למפקד בסיס חצור של החיל. באוגוסט 1993 הועלה חלוץ לדרגת תת-אלוף ומונה לראש להק אוויר. ב-1995 מונה לראש מטה חיל האוויר. ביולי 1998 הועלה לדרגת אלוף ומונה כעוזר ראש אגף המטה הכללי. ב-1999, בעקבות שינוי מבני במטה הכללי, מונה חלוץ להיות ראש אגף המבצעים הראשון, ובאפריל 2000 מונה לתפקיד מפקד חיל האוויר
במסגרת תפקידו כמפקד חיל האוויר ביצע חלוץ שינויים מקיפים. בתקופתו החלו להיקלט בחיל מטוסי ה-F-16I ("סופה") המסוגלים לתקוף מטרות בטווחים ארוכים, בכל תנאי מזג האוויר. כמו כן, הרחיב חלוץ את השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים והידק את שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה. בנוסף, פעל חלוץ לשיפור התרבות הארגונית של חיל האוויר ולהקטנת מספר תאונות האימונים, התאונות המבצעיות והתקלות הטכניות בחיל. מאמציו נשאו פרי ובתקופתו מספר התאונות בחיל היו בודדות. במשך שנתיים וחצי ברציפות, לא התרסק אף כלי טיס של חיל האוויר.
את כהונתו כמפקד חיל האוויר חתם חלוץ בפיקוח על חיסולו של מייסד החמאס שייח' אחמד יאסין ב-22 במרץ 2004, מטילים שירו מסוקי האפאצ'י. במהלך שירותו בחיל האוויר, צבר חלוץ כ-4,000 שעות טיסה.
ב-22 ביולי 2002, בזמן ששירת כמפקד חיל האוויר, הפציצו כוחות צה"ל מבנה בעזה במטרה לפגוע בבכיר החמאס סאלח שחאדה. בהפצצה נהרגו, מלבד שחאדה, גם 14 אזרחים ובהם ילדים. בציבור ובתקשורת נשמעו קולות שהאשימו את טייסי חיל האוויר בפשעי מלחמה, ועל כך שהאחראים לפעולה צריכים להישפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. חלוץ צוטט באומרו לטייסים שהשתתפו בפעולה: "חבר'ה, תישנו טוב בלילה. גם אני, אגב, ישן טוב בלילה. כל אלה שיש להם בעיה עם זה, שיתייצבו מולי".
בתשובה לשאלה בנוגע למידת הרגשות שטייס צריך לגלות, ענה חלוץ: "אם אתם רוצים לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה: אני מרגיש מכה קלה באווירון, כתוצאה משחרור הפצצה. כעבור שנייה זה עובר, וזה הכל".
בעקבות דבריו של חלוץ התעוררה סערה ציבורית. קבוצה של אנשי רוח מן השמאל, בשיתוף עם תנועת "יש גבול", הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בעניין הרג הילדים, ואחר כך דרשו לעכב את מינויו של חלוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל עד שתפתח חקירה שכזו. בג"ץ הורה לחלוץ להבהיר את עמדתו בסוגיה, וחלוץ הגיש תצהיר ובו הסביר כי הדברים אינם משקפים את עמדתו המוסרית. בג"ץ דחה את הבקשה לעיכוב מינויו של חלוץ בינואר 2005, תוך כדי מתיחת ביקורת מסוימת על דבריו.
באפריל 2004 סיים את תפקידו כמפקד חיל האוויר, ומונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל. בפברואר 2005 הודיע שר הביטחון, שאול מופז, כי חלוץ ימונה לתפקיד הרמטכ"ל, ויחליף את משה (בוגי) יעלון, שכהונתו לא הוארכה בשנה נוספת כמקובל.
ב־1 ביוני 2005 מונה חלוץ לרמטכ"ל ה-18 של צה"ל. מדובר ברמטכ"ל הראשון שעשה את מרבית שירותו בחיל האוויר.
נא להמתין לטעינת התגובות
