במשרד החוץ ממשיכים להכין את ההתכנסות
למרות ההצהרות על הקפאת התוכנית, צוות בין-משרדי בראשות משרד החוץ מגבש תוכנית לפינוי אלפי מתנחלים והקמת מדינה פלשתינית. גורמים בסביבתו של רה"מ: הנושא הזה לא מוכר לנו
בצוות חברים גורמים בכירים במשרדי החוץ והביטחון, ובתהליך מעודכנים גם נציגים בכירים בצה"ל ובשב"כ. שרת החוץ ציפי לבני ומנכ"ל משרדה, אהרון אברמוביץ', מינו נציג בכיר מטעמם שירכז את עבודת המטה הבין-משרדית בנושא המדיני - הדיפלומט יוסי עמרני, לשעבר קונסול ישראל בסן-פרנסיסקו.
הצוות המדיני בראשותו עמרני אמור לחבר מסמך, אשר יגדיר הקמה של ישות פלשתינית בגבולות זמניים, אותם תשרטט ותקבע ישראל באורח עצמאי וחד-צדדי. הפלשתינים יוכלו, אם ירצו בכך, להכריז על מדינה בצד השני של הגדר, וישראל מצדה תסכים בעתיד לתיקוני גבול מזעריים.
בשורה התחתונה: אם הפלשתינים לא יתעשתו ולא יקימו ממשלת אחדות שתכיר בישראל, תזנח את הטרור ותכבד את ההסכמים הקודמים, כפי שדורשת הקהילה הבינלאומית, תחזור ישראל לעסוק בהתכנסות החד-צדדית.
על עמרני הוטל לגבש בתוך מספר שבועות מסמך עבודה רשמי ראשון מסוגו, שבו מפורט מתווה להחזרתה של תוכנית ההתכנסות כאופציה מדינית מסודרת. בין היתר יעסוק עמרני בשאלה כיצד צריכה ישראל למכור את התוכנית לקהילה הבינלאומית, ובמיוחד לבית הלבן, אשר מצדד בהקמת מדינה פלשתינית במסגרת משא ומתן דו-צדדי בין ישראל לאבו-מאזן. אגב, עד פרוץ מלחמת לבנון השנייה התקיימה עבודת מטה - אמנם מצומצמת וראשונית - בעניין ההתכנסות, בראשותו של אברמוביץ'.
ההתכנסות היא התוכנית המדינית הגדולה שעליה הכריז ממלא מקום ראש הממשלה דאז ויושב ראש קדימה, אהוד אולמרט, בשלהי קמפיין הבחירות בראשית שנת 2006. בראיונות לכלי תקשורת בארץ ובעולם פירט אולמרט את חזונו, לפיו תיסוג ישראל באופן חד-צדדי מרוב שטחי יהודה ושומרון תוך פינוי של כ-80 אלף מתנחלים, וכך תיצור גבול ברור שמאחוריו רצף טריטוריאלי פלשתיני משמעותי.
אולמרט הדגיש כי גם לאחר ההתכנסות ייתכן שיהיה צורך בשינויי גבול, אולם המהלך יגדיר באופן עקרוני את גבולות הקבע. אם הפלשתינים לא יתעשתו, הזהיר אולמרט, ישראל תקבע עובדות בשטח לדורות.
במהלך
אלא שבשב"כ ובצה"ל מביעים פסימיות באשר לסיכוייו של יו"ר הרשות הפלשתינית לגבור על הכוחות הקיצוניים ברשות. גורם מדיני ישראלי סיפר אמש כי בעבודת המטה משתתפים מספר גופים ממשלתיים וביטחוניים. "המסמך של עמרני לא נועד לבטא את העובדה שישראל נואשה מאבו-מאזן, אבל צריך לומר את האמת: הוא איננו האיש החזק במזרח התיכון, וגם לא השני הכי חזק. זה יהיה חוסר אחריות מצדה של ישראל שלא לגבש חלופות, מעין תוכניות מגירה, למקרה שהמגעים עם אבו-מאזן יוכחו כבזבוז זמן גדול. אין בכך משום קביעה מראש שהמגעים נדונו לכישלון, אבל מצד שני ישראל לא תפקיד את גורלה ועתיד האזור על כתפיהם של הפלשתינים".
הגורם הבכיר טען כי "מדובר בנייר עבודה לא פומבי שנועד לשמש בסיס לחשיבה אחרת, לא יותר ולא פחות". הגורם הוסיף כי "במשרד החוץ כולם מקווים שהנייר יעלה אבק, כמו עוד הרבה חלופות אחרות שחובה על מדינת ישראל לתכנן, למרות שאנו מקווים שלא נאלץ לבצע".