אנחנו לא גזלנים
אלירן ארזי חושב שראוי שמערכת המשפט תקיים דיון אמיתי בנושא הסקוואטרים, ולא תמהר לפסולם
"התרגלנו להסתכל על הבניין כמקום מסוכן, שנרקומנים נכנסים ויוצאים ממנו, והנה הגעתם אתם, חבר'ה אידיאליסטים, שמשתמשים בו למטרות טובות", הוסיפה. אולם, דעותיה של אתי, שהתחילה את יחסיה עמנו כשכנה סקפטית, אינן נחלתן של שלטונות החוק. כך מצאנו את עצמנו מפונים בכוח זרועותיהם של כ-20 שוטרי יס"מ, שבאו להוציא לפועל צו פינוי שהנפיק בית המשפט.
"האמנם ביתי מבצרם?", כתב השופט בסיכום החלטתו לפנות את דיירי המרכז החברתי, וחשף את הזדהותו המוחלטת עם הצד המפנה, בעלי הקרקע, שמנעה דיון רציני בנושא. גם הכותרת שניתנה לפסק הדין - "סקוואטרים עליך ישראל" - משווה את הדיירים לפולשים מסוכנים ומצדיקה את הדיון החלקי ביותר שהתקיים בענייננו. מדוע, אחרי הכל, צריך לתת במה ומעמד שווה לטענותיהם של פולשים מסוכנים?
סקוואטרים הם אנשים שנכנסים למבנה נטוש לצרכי מגורים או להפעילו לצרכים אחרים. כשנכנסנו למבנה עמדו מול עינינו שני עקרונות: האחד, שחצי מהבניין ישמש לדיור בחינם וחציו השני כמרכז קהילתי ובו פרויקטים התנדבותיים ללא מטרת רווח. העקרון השני הוא שאיננו רואים בשום אופן בבניין רכושנו ואיננו תובעים עליו בעלות. כל שאנו רוצים הוא להפעילו בעודו נטוש ונהיה מוכנים להתפנות כשיובע רצון בעליו לעשות בו שימוש.
אבחנה לא רלוונטית
השופט שעשה אבחנה ברורה בין גזלנים לבעלים מנע מראש דיון אמיתי בענייננו, ורמז שאין אפילו צורך לדון בו. בנוסף, סרב השופט לשמוע את דבריהם של השכנים, נציגי הציבור ועמותות לשינוי חברתי, שנהנו מפירות המרכז והבינו את חשיבותו על פני בניין נטוש.
בחוק המקרקעין ישנו סעיף מיוחד הקובע שבמקרה ומישהו מוציא נכס שלא כדין ממי שמחזיק בו כדין, מערכת המשפט יכולה להסדיר ביניהם לפי שיקולי צדק. במקרה של המרכז החברתי בשינקין, השופט פסל את הדיון על הסף ולא הכין את מאזני הצדק לשקילת דעות שני הצדדים. הוא ערך אבחנה לא רלוונטית בין גזלנים לבעלים, התעלם מרצוננו לפעול למען הקהילה ללא תביעת בעלות על המקום, ובכך נתן קדימות לזכות הקניין
על הנייר, בבניין חסר כל שימוש, על פני התועלת שיכל להפיק הציבור מהפעלת המקום כמרכז קהילתי.
מספר ימים לאחר הפינוי האלים של המרכז נאטם הבניין לחלוטין. הוא בוודאי יעמוד עוד שנים רבות מוזנח ונטוש בתקופה בה מצוקת הדיור בעיר מעמיקה ואין שום חלל חופשי להביע דעה ולקדם פרויקטים ציבוריים ללא תשלום או חסות של חברה כלשהי.
לאחר שנחשף הקהל הרחב לרעיון מגיעות לאוזנינו תגובות מרגשות שמוכיחות עד כמה נהנה כולנו ממיזמים כאלה. אנשים רבים כמו אתי, שהעזו לדון בליבם בנושא באופן רציני ומעמיק למרות דעותיהם הקדומות, מותירים בי תקווה שיום אחד גם המערכת המשפטית תעיין במקרים דומים בלב רגיש ובדעה צלולה ולא תגדע אותם באיבם.
הכותב הוא פעיל חברתי
נא להמתין לטעינת התגובות
