העבר הישראלי של הגרעין האיראני
זה החל בפגישה חשאית בין סגן שר הביטחון לשליט איראן. הבכיר הישראלי הציע סיוע בהקמת כור לייצור חשמל בבושהר. האיראנים העדיפו את הגרמנים והצרפתים. סגן השר היה אז בראשית דרכו הפוליטית: קראו לו שמעון פרס. השאה הודח לימים על ידי חומייני. את הסיפור חשף השגריר לשעבר בטהרן, מאיר עזרי, שנכח בפגישה
"שמעון פרס, בעת שכיהן כסגן שר הביטחון, נפגש עם השאה בטהרן, והציע לו עזרה ישראלית בהקמת כור כוח בבושהר," מגלה עזרי בסרט שהופק על ידי יוסי אשדות ויוקרן בשבוע הבא בסינימטק בתל-אביב. עזרי, שנכח באותה פגישה, מספר כי רעיון הקמת כורי הכוח עלה בוועידה מדעית בינלאומית שהתקיימה בארץ בתחילת שנות ה-.60 בוועידה השתתפו גם נציגים איראנים, ואחד הנושאים שעלו שם לדיון היה הקמת תחנות כוח גרעיניות.
השליט האיראני, מוחמד רזה שאה פהלווי, התלהב מהפוטנציאל הגלום בכורי כוח גרעיניים. לימים הצהיר השאה כי בכוונתו להקים לפחות 20 תחנות כוח גרעיניות ברחבי איראן, שיאיצו את תהליך התיעוש בממלכה ויאפשרו להפנות כמויות גדולות של נפט וגז לייצוא.
האיראנים העריכו מאוד, אולי עד כדי הגזמה, את היכולת המדעית של ישראל. דוד בן-גוריון מספר ביומניו על שני מדעני אטום איראנים בכירים שביקרו במאי 1958 בלשכתו. "שמענו שבכל הקשור למדעים אתם ברמה של האמריקנים," אמרו האיראנים ל"זקן," והסבירו את סיבת בואם לישראל ואת רצונם לקשור קשרים עם הקהילה המדעית בארץ.
האיש שפתח דלתות. מאיר עזרי (ראשון מימין) מקבל אות הוקרה מהשאה
הגרמנים זכו בחוזה
"האיראנים התעניינו בנושא, וישראל הציעה לעזור," אומר עזרי ,(82) שכיהן כנציג ישראל בטהרן במשך 17 שנה, מסוף שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-.70 אבל אחרי שבדק את הנושא ויתר השאה על הסיוע שהציעה ישראל בתחום הגרעין, והעניק לחברת סימנס הגרמנית את החוזה להקמת הכורים בבושהר ולחברות צרפתיות את החוזה לבנות כורים נוספים.
הגרמנים החלו בבניית הכור, אך הפסיקו את עבודתם בעקבות עליית חומייני לשלטון, בשנת .1979 בעשור האחרון משלימות חברות רוסיות את הקמת הכור. לוח הזמנים להפעלתו סבל מדחיות ומתקלות, אך עתה נראה כי בספטמבר הקרוב יתחיל הכור לעבוד. שאר הכורים שהשאה תכנן נותרו על הנייר.
בתקופת כהונתו של עזרי, עליו נאמר שאין דלת בטהרן שהוא לא יכול לפתוח, התקיים שיתוף פעולה ביטחוני הדוק בין ישראל ואיראן. יחד עם הנספח הצבאי בשגרירות,
אלוף-משנה יעקב נמרודי, הניח עזרי יסודות לעסקאות רבות ומגוונות, שחלקן עדיין לא התפרסם. "מכרנו לאיראנים טנקים ישנים של צה"ל, הם מכרו חלק מהטנקים לפקיסטן (שלא הכירה במדינת ישראל ונמנתה עם מתנגדיה הקולניים ביותר בקהילה הבינלאומית) וישראל ואיראן התחלקו ברווחים," מספר עזרי.
ממסמכי הסי-אי-איי שנתגלו בטהרן עולה כי גם בתחום טילי הקרקע-קרקע שיתפו ישראל ואיראן פעולה. על פי פרסומים זרים, עזר ויצמן, שר הביטחון בממשלת בגין, חתם על הסכם לבניית מפעל לטילים באיראן. לטענת אותם פרסומים, מומחים ישראלים שוגרו לאיראן והחלו בבניית המפעל.
עבודתם הופסקה, והמומחים הוברחו בחזרה לישראל בעקבות התערערות היציבות באיראן ופרוץ המהומות, שהביאו בסוף 1978 לנפילת השאה וזמן קצר אחר כך להקמת הרפובליקה האיסלאמית בהנהגת האייתוללה חומייני.
שמעון פרס סירב להגיב לידיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
