הקרב על ירושת השפנפנה

לאחר מותה של כוכבת הפורנו אנה ניקול סמית', טוענים 3 גברים: אני האב הביולוגי של התינוקת הרכה

סוכנויות הידיעות | 11/2/2007 8:26

עדיין לא ברור מה גרם למותה במפתיע של הדוגמנית, הכוכבנית, ושפנפנת הפלייבוי לשעבר, אנה ניקול סמית', ותעלומה חדשה כבר הספיקה להעפיל על הטרגדיה: מי הוא אביה האמיתי של בתה? נכון לעכשיו, מתמודדים על התואר הנכסף (והרווחי) שלושה גברים: הראשון הוא בן זוגה בזמן מותה, השני הוא האקס, והשלישי - אציל אירופי שטוען כי היה לו רומן סודי איתה.

סמית' ילדה את בתה השנייה דני-לין כבר לפני חצי שנה, אבל רק לאחר מותה, ביום חמישי, התעורר מאבק משפטי סוער סביב זהות האב הביולוגי של התינוקת. אף שסמית' הספיקה להדגיש לא פעם בתקשורת כי האב המאושר הוא בן זוגה, עו"ד הווארד סטרן, הרי שחברה לשעבר, לארי בירקהד, גילה גם הוא פתאום תחושות אבהיות. החבר לשעבר דרש, יום אחרי מותה, מבית המשפט בקליפורניה לבצע בדיקות דנ"א שתקבע את הנושא אחת ולתמיד.

ואם לא דיי בכך, צלע שלישית במאבק האבהות הופיע עכשיו בדמותו של אריסטוקרט אירופי, הנסיך פרדריק וון-אנהלט, בן זוגה של שחקנית אחרת, ההונגריה ז'ז'ה גאבור. הוא טוען שבעשור האחרון היה לו ולסמית' רומן סוער שנשמר בסוד כמוס. גם משפחתו של בעלה לשעבר תובעת אבהות, וטוענת שהיא הופרתה מזרעו המוקפא.

היורשת

מעבר להתעוררות המפתיעה של הזיקה האבהית החמה אצל בני זוגה לשעבר של סמית', נראה כי גורם נוסף עלול לעמוד מאחורי המאבק הזה: כסף. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בשנה שעברה, אמורה היתה סמית' לקבל חלק גדול מהונו של בעלה לשעבר, המיליונר הטקסני ג'יי הווארד מרשל, שנאמד במאות מיליונים. אבל כעת לא ברור לאן יזרום הכסף.

אף שמרכז הפרשה הפך להיות מי יירש

את סמית', נסיבות מותה עדיין לוט בערפל. הרשויות בפלורידה הודיעו הניתוח שלאחר המוות שערכו לגופתה, שנמשך למעלה משש שעות, לא הצליח לשפוך אור על הנושא ולהבהיר את נסיבות מותה. הם ציינו כי אף ייתכן שסמית' מתה כתוצאה מ"סיבות טבעיות".

אולם, עדויות רבות של חברים, שצצו מאז מותה, מציירים תמונה של אישה מדוכאת, אבודה ואומללה, שלא הצליחה להתגבר על מותו של דניאל, בנה בן ה-20. הוא נמצא ללא רוח חיים לצד מיטתה, לאחר שכנראה מת ממנת יתר של סמים, אותם לקח יממה לאחר שילדה אמו את אחותו. כעת, התינוקת נותרה מיותמת מאם, ועם אבות למכביר.

כמו חייה, גם מותה של סמית' משך תשומת לב עצומה מצד כלי התקשורת באמריקה, שמדווחים שוב ושוב על כל התפתחות קטנה בנושא, במה שנראה ככפייתיות תקשורתית.