הפיגוע יצא לדרך בארוחה עם בן-לאדן
פרטים חדשים חושפים את ההכנות לפיגועים שבוצעו נגד מטרות יהודיות ובריטיות באיסטנבול ב-2003, החל מראשית ההתארגנות ועד פיצוץ משאיות התופת
האור הירוק למתקפה ניתן למתכננים הטורקים בסיומה של ארוחת בוקר עם אוסמה בן-לאדן בעיר קנדהאר באפגניסטן, שבוע לפני פיגועי ה-11 בספטמבר. האורחים הטורקים הגיעו לספר למנהיג ארגון הטרור על המתקפה הראוותנית שהם מתכננים ולקבל את ברכת הדרך, אך בן-לאדן החליט שלא לדבר על כך על בטן ריקה.
במהלך הארוחה, שנמשכה שעה, התלונן בן-לאדן על איש הצדק שגורמות ישראל וארה"ב למוסלמים. כדי להראות את יחסו החם לאורחיו הוא סיפר כי אפילו אחת מסבתותיו היתה ממוצא טורקי.
לאחר שיצאו האורחים מהארוחה, הם נפגשו תחת אבטחה כבדה עם המפקד הצבאי של אל-קאעידה שנתן להם 10 אלפים דולר במזומן וכמה עצות להמשך הדרך. כך החל תא הטרור את דרכו לעבר מתקפת הטרור באיסטנבול.
"מטרת הארגון היתה לבצע פעולה נגד מטרות אמריקניות וישראליות ולשבור את הדומיננטיות שלהן על המדינות האיסלאמיות", אמר אחד החשודים שנעצר לאחר הפיגועים. "האומה האיסלאמית דוכאה", אמר חשוד אחר.
עוד בשנת 2000 התאספו ארבעה גברים מחוץ למפעל טקסטיל במרכז איסטנבול. אחד אחרי השני הם התחייבו להילחם בדיכוי הבינלאומי של האיסלאם. אחד מהם, יוסוף פולאט, סיפר כי ההתחייבות הכתובה הסתיימה במלים "אחרת יהיה עונש".
לחלק מחברי התא גם היה רקע של אימונים באפגניסטן בשנות התשעים. בראש התא עמד חביב אקטש, דובר ערבית בעל עבר של לחימה בצ'צ'ניה. הוא גם הפיץ את תורתו של בן-לאדן בקרב מגויסים חדשים. בכנסים שערך הראה אקטש סרטים ביקורתיים נגד ישראל וארה"ב. "אתם לא חייבים לצאת לחו"ל בשביל למלא את חובותיכם. אתם יכולים
התכנון המקורי של המחבלים היה לתקוף את הכינוס של התאחדות התעשיינים ואנשי העסקים בטורקיה, שאחד החשודים אמר כי היא כוללת "המון בוסים יהודים". התוכנית כללה פריצה עם 10-15 מחבלים ודרישה לכופר של מיליון דולר. בשלב הבא הם רצו לברוח במטוס לאפגניסטן. אם היו תקלות, המחבלים היו הורגים את התעשיינים ומתאבדים.
המפקד הצבאי של אל-קאעידה, המצרי מוחמד עאטף (שחוסל בנובמבר 2001 במתקפה אמריקנית), חשב כי חבל לבזבז את כוח האדם במבצע אחד והציע לבצע פיגועים עם משאיות תופת.
במאי 2002 החל התכנון של פיגועי איסטנבול. אקטש שכר מחסן תעשייתי בחלק האירופי של העיר. "הם לא היו ידידותיים בכלל. הם היו אנשים סגורים", סיפר בעל חנות מעבר לכביש. "הם באו לעבוד בלילה".
במחסן הציב אקטש דוד חימום שבו הכין את החומרים לפצצות, אותם הכניס לתוך שקי דשן גדולים. לכל שק הוצמד מרעום שהרכיב אחד מחברי התא בהתאם לחומרים שמצא באינטרנט. את המטענים הם העלו לארבע משאיות, שנרשמו על שמות קרובים של חברי התא, כאשר על כל משאית הונחו שני טון של חומרי נפץ.
במהלך ההכנות נקטו חברי התא בצעדי אבטחה, פירקו את הטלפונים הניידים וניתקו את כל מתקני הרדיו מחשש למעקב של שירותי הביטחון. מי שניסה לברר מה קורה במחסן הוזהר "שלא לדחוף את האף לעניינים של אחרים".
שניים מארבעת המחבלים המתאבדים, מסוט צ'אבוק וגוחאן אלטונטס, הגיעו ממזרח טורקיה. הם סיפרו לבני משפחותיהם כי הם נוסעים לאיסטנבול כדי לפתוח חנות מחשבים. מחבל שלישי, פרידון אוגורלו, היה אדם שקט שגר בבית הוריו והתמקד בספרות איסלאמית קיצונית.
המתאבד הרביעי היה איליאס קונצ'ק, בן 47, מוכר של תבלינים. גם הוא לא חשף את חייו הסודיים. "זה מצחיק, כי כשהוא חזר מהצבא, הוא היה קומוניסט", סיפר חבר משפחה. "היה לו שיער ארוך. הוא תמיד נטה שמאלה, נלחם נגד מה שהוא הפך להיות".
ימים ספורים לפני הפיגוע הראשון הורה אקטש ליוסוף פולאט להתלבש כמו חתן ונתן לו מאה דולר. בהמשך נתן אקטש טלפון נוקיה חדש, מודל 3315, כאשר החיוג המהיר כלל שלושה שמות – מחמוט, אחמט ורשיט – כמו השמות שפולאט היה אמור להגיד בעת שיחה בטלפון, יחד עם 1,500 דולר לבריחה ותעודת זהות חדשה. "הזמן הגיע", הודיע אקטש.
תפקידו של פולאט היה לעמוד מחוץ לבית הכנסת "בית ישראל" ברובע התעשייתי העמוס סיסלי. אם הדרך ליד המבנה היתה פנויה, הוא היה צריך להתקשר בחיוג המהיר ולומר "מחמוט ביי, בוא וקח את המיליארד שלך". אם הדרך היתה חסומה, הסכום היה עולה לשני מיליארד.
ביום שבת, 15 בנובמבר 2003, פולאט צפה במתפללים היהודים מגיעים. בשעה 9 בבוקר הדרך היתה פנויה ופולאט התקשר למסור את ההודעה. הקול בצד השני השיב כי "אם לא נראה שוב אחד את השני, אנו מסודרים". דקה לאחר מכן הודיע עוד אדם כי לא יהיה יותר קשר.
פולאט פתח את הנוקיה, הוציא את הכרטיס האלקטרוני עם המידע ושבר אותו. שמונה דקות לאחר מכן הוא הרגיש את האדמה רועדת ואז נשמעו סירנות. בדרך הביתה הוא שבר את הטלפון וזרק את השברים בצד. כאשר פתח את הטלוויזיה הוא ראה את ההרס בבית כנסת נוסף שבו אירע פיצוץ במהלך בר מצווה. "אז התחלתי להתחרט, כשראיתי את התמונות", סיפר.
אוגורלו הגיע לביתו של פולאט כשהוא עצבני אחרי שהמשטרה כבר פרצה לבית אביו. אוגורלו סיפר כי אחד הנהגים המתאבדים היה אמור להתחתן חודש לאחר מכן. "הוא אמר 'כעת הוא התחתן עם המלאכים'", סיפר פולאט.
חמישה ימים לאחר מכן, לפני הצהריים של ה-20 בנובמבר, אוגורלו נהג במשאית עמוסה בחומרי נפץ לתוך הקונסוליה הבריטית והרג 17 שני אדם. קונצ'ק פוצץ את משאית התופת ליד הבנק הבריטי HSBC וגרם למותם של 11 איש.
באותו זמן אקטש כבר היה בסוריה עם חברים אחרים בתא. הם עשו את דרכם לחלב, שם היה בית ללואי סאקה, פעיל של אל-קאעידה. הם צפו בתמונות בטלוויזיה והריעו לפיגועים.
אחרי חמישה חודשים הם עשו את דרכם לעיראק, שם שימש סאקה כפעיל בכיר בארגונו של אבו-מוסעב א-זרקאווי. סאקה נתפס בסופו של דבר באנטליה בעת שניסה לבצע פיגוע באוניית נוסעים, ככל הנראה ישראלית.
אקטש נהרג בפלוג'ה, שם נערכו קרבות עם חיילים אמריקנים. פולאט נעצר בעת שניסה לברוח מטורקיה. פעילים אחרים בתא הטרור הסגירו את עצמם. "לא ידעתי שחפים מפשע ייפגעו. אפילו לא ניחשתי זאת", סיפר אחד מהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
