היי לי הסכנין
הבנייה הערבית המסורתית היא למעשה חשיבה ירוקה. במרכז הסביבתי בסכנין מוצאים פתרונות אקולוגיים בקשתות האבן ובמזרקות
"איכות סביבה זה מנוף לדו-קיום", אומר ריאד דווירי, ומתכוון לדו-קיום בין אנשים לבין האדם לסביבה בה הוא חי. ריאד הוא מתכנן סביבתי במרכז למחקר וחינוך סביבתי של "איגוד ערים לאיכות סביבה אגן בית נטופה", הממוקם בסכנין. ממנה מבקשים אנשי הארגון להפיץ את בשורת הבנייה הירוקה באמצעות פעילויות ירוקות שונות לתלמידים ולקהילה.
המשרד הנוכחי ממוקם בעמק קטן בפאתי בתי העיר. המבנה ישן וקטן, היה בעבר בית ספר, ובו מתבצעות כל פעילויות המרכז. עם התרחבות פעולותיו של הארגון ביקשו אנשיו לבנות בניין גדול ומרווח יותר שיכיל מלבד את משרדי הארגון גם כיתות לימוד, מעבדות מחקר, ספריה סביבתית, אודיטוריום, מרחבים ציבוריים ובית קפה והכול תוך חשיבה ירוקה.
"אנחנו מנסים לקחת אלמנטים מהעבר ולעשותם מודרניים". מסביר ריאד את מהות הבנייה הירוקה. זהו סוג בניה ידידותית לסביבה. בבסיס בניה זו עומדים מספר אלמנטים שהתהוו תוך כדי חקר בניית הבית הערבי המסורתי בשילוב עם צרכי הבניה המודרנית. הבניה המסורתית מושתת על עקרונות ירוקים של השתלבות בנוף; שימוש בחומרים טבעיים ומקומיים כמו קש, אדמה ואבן מקומית היוצרים בידוד; שימור אנרגיה באמצעות שימוש מופחת בחשמל, אגירת מים, מחזור חומרים ושימוש בצבעים רגועים.
כיצד משתלבות כל המילים הירוקות הללו בבנייה ירוקה בפועל? לשם כך דווירי מוביל אותי ממשרדי הארגון הנוכחיים, אל המבנה הסמוך החדש. הקומה העליונה של המבנה, אשר גודלו 3000 מטר מרובע, עדיין בשלבי בנייה. על הרצפה העשויה מאבני פסולת שהוצאו משטחים חקלאיים וחומרי אבן ממוחזרים אחרים. עוד נערמים לבנים על גבי לבנים של טיט ובוץ, שישמשו להמשך בניית הקומה. אבני הבוץ המסותתות עשויות מחומרים מקומיים כמו אדמה חרסיתית או תערובת בוץ וקש. האבנים הללו מאפשרות לבנות קירות עבים, המהווים בידוד בכל עונות השנה.
כשיורדים במדרגות, שעדיין
את החצר מקיפים ארבעה פרוזדורים. קירותיהם החיצוניים עשויים קשתות של אבן דמוי ירושלמית בצבעים טבעיים, צבעי חול ואדמה נעימים לעין. גם להן תפקיד בחיסכון אנרגיה. שכן מבנה הקשתות גורם ליציאה וכניסה מהירה של אוויר ועליית האוויר החם כלפי מעלה. השמש מחממת בנעימות, מלטפת את החצר הפנימית, בפרוזדורים קריר.
בקיר הפנימי של הפרוזדור המערבי ישנם שני פתחים גדולים הנראים כפתחי אח. הפתחים מובילים אל אותן ארובות תכולות המיתמרות מרחוק. ריאד מפתיע אותי ומספר שהארובות הן סוג של מזגן טבעי כאשר גם מפתחיהן יוצא אוויר קר. הוא אף מחליט להראות לי כיצד ניתן לשפר את ביצועי המזגן הטבעי ומסובב ברז מים אשר מתיז זרזיפי מים בחלל הפנימי של הארובה. התאדות המים גורמת להצטננות האוויר עוד יותר. בשל משב האוויר הממוזג מאוד הזורם החוצה אין כל צורך ולו בוואט אחד של חשמל.
אנו ממשיכים להסתובב ונכנסים לאודיטוריום. חלונות אבן רבים, מרובעים וקטנים מקיפים את צדו המערבי. מטרתם של אלו היא החדרת משבי רוח, בלחץ, לחדר בכדי לאוורורו. מהאודיטוריום אנו פונים לספריה. התחושה היא שנכנסנו לכנסיה, ולא רק בשל הדממה: תקרת הספרייה הינה כיפה עגולה. הכיפה היא אלמנט נוסף, מכוון שלכיפה שטח פנים גדול יחסית לשטח הגג שהיא מכסה. הצד הפונה לשמש מתחמם, אך האוויר בחלל החדר שלמטה נשאר קר יחסית.
את הכיפה מעטרים כדורי זכוכית צבעונים המשתלבים בתוך פתחים מיוחדים בכיפה. מלבד יופי, הכדורים הכחלחלים שופכים אור רך על החדר. האור מסתנן פנימה דרך כדור זכוכית, שמרכז את קרני האור. צבע הזכוכית יכול להשפיע על צבע התאורה ועל מידת החדירה של קרינת חום לחלל הבניין.
אחר כך אנו יוצאים שוב אל החצר הפנימית. ריאד מצביע אל החוץ, שם מתוכננות חצרות חיצוניים. בהן יהיו סככות צמחיה שתהיינה צמודות לקירות המתחממים של הבניין. כך נוצרת הצללה. בקיץ העלים הירוקים מצלים על הקירות והגגות ומונעים את התחממותם. בחורף עלי הצמחים נושרים ומאפשרים חשיפת הקירות לשמש ולהתחממות. מאחורי כל אלמנט, מלבד הערך הדקורטיבי והאסתטי, עומד גם רעיון סביבתי. כך גם במזרקה הממוקמת בחצרות הפנימיות שגורמת לצינון האוויר הזורם לחצר הפנימית או לחדרים ברסס מים.
אחת הבעיות בצורת בנייה זו היא החימום בימי החורף הקרים, שכן, מרבית האלמנטים תורמים לקירור המבנה. בארגון עוד חוקרים ומנסים למצוא פתרונות יעילים לחימום. בימים אלה זכה המרכז במקום הראשון בתחרות עולמית בנושא בנייה ירוקה. הפרס, על סך עשרות אלפי יורו, ישמש למחקר זה ולמחקרים נוספים שיקדמו את שימור האנרגיה.
"למדנו את צורת הבנייה מהזקנים", מספר ריאד. אך למרות שאלמנטים שונים מבניה זו קיימים זה דורות בבית הערבי המסורתי, הרי שבישראל, בה כל שנה נוספים כשבעה מליון מ"ר של מבנים, בנייה בעקרונות ירוקים איננה עוד רק נחלתם של חלק מבתי הערביים. את בשורת הבנייה הירוקה ניתן לראות במקומות שונים וכבר ישנם בתים פרטיים ומבני ציבור אל מחוץ לערים ולכפרים ערביים. אלו נבנים כך מתוך הבנה כי לבנייה המודרנית השפעות שליליות על הסביבה והבנת יתרונות הבניה הירוקה, הן ליושבי הבית והן לסביבה ומתוך חשיבה לטווח הארוך על עתיד בר קיימא.
בשנת 1993 הוקמה בסכנין יחידה סביבתית ערבית ראשונה. ב- 1997 התרחבה היחידה לאיגוד ערים הכולל בתוכו את ישובי משגב הערביים: סכנין, עראבה, דיר חנא, עילבון, בוענה נוג'ידאת וכאוכב. האיגוד פועל למען דו שיח ערבי- יהודי באמצעות שיפור איכות הסביבה. בהמשך התפתח למרכז מחקר וחינוך סביבתי המשתף פעולה הן עם יהודים והן עם ערבים.
המרכז פועל במספר תוכניות, החל מהעלאת המודעות לנושאי איכות סביבה בישובים הערביים באמצעות שיתוף הקהילה בפרויקטים שונים, הטמעת חשיבות איכות הסביבה על –ידי חינוך מהגן עד התיכון ושיתופי פעולה חינוכיים ומחקריים עם סטודנטים בארץ ובעולם מתחום הסביבה, בנייה ירוקה ועד למחקרים וניסויים פורצי דרך בנושא טיהור שפכים, בשיטות אקולוגיות ובאמצעיים טבעיים, בכל אחד משלבי הטיהור, עד החזרת המים למטעיי הפירות למטרות השקיה.
במסגרת שיתוף פעולה עם הקהילה, אחת לחודש מוקרנים סרטים אקולוגים שלאחריהם מתקיים פאנל בנושאי סביבה ומוקמים על-ידי התושבים גינות ציבוריות ושבילי אופניים. בגנים מקימים מתקני משחקים לילדים, העשויים מצמיגים ופסולת אנ-אורגנית אחרת. בבתי ספר מעבירים תכנים סביבתיים עושים עבודות אומנות מפסולת ומקפידים על פחי מחזור וקומפוסט בכל כיתה. לתלמידי תיכון, ממגמות איכות סביבה, עוזרים לעשות עבודת אקוטופ – מחקרים בנושא איכות סביבה.
במרכז גורסים כי למבוגרים קשה יותר להנחיל ערכים סביבתיים לכן, הם מאמינים, יש להתחיל ולחנך למודעות סביבתית החל מן הגן.
נא להמתין לטעינת התגובות
