על דרך רבין
הרמטכ"ל החדש, שמבין את מה שכבר הבינו רבין ואחרים לפניו, יוצא לדרך החדשה בניסיון לשקם את מנהיגות הצבא כדי לנצח בפעם הבאה. שטח צבאי
רבין הסביר כי מאחורי שתי המילים הללו מסתתרות תחושות של "יהירות, ביטחון מופרז, כוח ושררה שאין להן מקום". ה"יהיה בסדר" בעיני רבין ז"ל היה הסימן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. "כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת שיהיה בסדר פירושו שהרבה מאוד לא בסדר", סיכם רבין.
חמש שנים מאוחר יותר, בסוף אוגוסט 1997, הגיע שר הביטחון בממשלת נתניהו, איציק מרדכי, לטקס בוגרי קורס פו"ם, ונאם בפניהם בדיוק על אותו נושא. "בכל מצב ונושא שבו נאמר 'סמוך עליי' ולא נקפיד, נמצא עצמנו נכשלים", הזהיר מרדכי.
אתמול, כמעט עשר שנים מאז הנאום של מרדכי וכ-15 אחרי אותו נאום מפורסם של רבין, הגיע תורו של הרמטכ"ל החדש, גבי אשכנזי, שנשא דברים בפני צוערי קורס פיקוד ומטה "אפק" מחזור י"ד. אשכנזי לא היה צריך את סדרת השיחות האינטנסיביות עם הרמטכ"ל היוצא, דן חלוץ, כדי להבין את שורש הבעיה בפניה ניצב צה"ל מודל 2007. מסקנות מלחמת לבנון השנייה היו ברורות לכל, עוד לפני פרסום התחקירים.
בנאומו דיבר אשכנזי על השליחות ועל האתגר שהוא רואה בהובלת צה"ל. זה ההבדל בין המפקדים שנותרו בצבא בגלל הערכים, לבין אלה שעזבו למשרות אטרקטיביות בשוק האזרחי. אשכנזי הדגיש את הצורך במקצועיות, בירידה לפרטים, ברמת ביצוע גבוהה, בנקיטת יוזמה, בלקיחת האחריות ובמתן גיבוי - מושגים שעמדו בלב הסערה אחרי המלחמה האחרונה.
לא מעט אנשים שאלו את עצמם האם המושגים האלה עדיין רלוונטיים ומה משמעותם בצה"ל של היום, אחרי נאום האלוף אודי אדם בפיקוד צפון ואחרי נאום "הפרח הנובל" של תא"ל גל הירש. אשכנזי בחר להדגיש את היסודות החשובים הללו כי הוא שב לצה"ל עם אותו עולם מושגים איתו עזב, אחרי שלא נבחר להיות רמטכ"ל ולא נתן למרירות או לאכזבה להשתלט עליו.
הרמטכ"ל החדש ציין בנאומו גם את החשיבות של מעקב אחר ההנחיות וההחלטות. לא די בכך שנוהלו למעלה מ-50 תחקירים על המלחמה, אשכנזי יודע שמערכת בקרה על יישום מסקנות המלחמה היא
בנאומו בפני הצוערים דיבר אשכנזי גם על תחושת השייכות וההזדהות. בעידן בו התא המשפחתי מתפרק והילדים כבר לא בהכרח מקבלים את מרות ההורים כי הם עסוקים באיי-פוד, בטלוויזיה הרב-ערוצית או במכשיר הסלולרי, אין זה מובן מאליו שכולם יראו בצה"ל סמל. צריך להיאבק על כך.
זה היה המשך לדברים שנשא יום קודם לכן במשרד ראש הממשלה, כאשר הזכיר את המילואימניקים ואת מקומם בצה"ל ובחברה הישראלית. זה כבר לא העניין של "המילואימניק הפראייר" שמצ'פרים אותו בכרטיס חד יומי לרכבת או בהנחה לפארקים.
מדובר כאן בשאלות מהותיות ששואל היום כל מילואימניק קרבי: "האם אני מוכן למות במלחמה מיותרת?", "האם היחס שאני מקבל מהחברה, מצבא ומהדרג המדיני הוא זה שיביא אותי להתגייס למלחמה הבאה?".
במלחמת יום הכיפורים המילואימניקים לא חיכו לצווי השמונה, אלא עלו על כלי רכב ותפסו טרמפים - ונסעו לחפש את היחידות שלהם ברחבי סיני. גם במלחמה הזו ראינו את הציונות, שלצערי הפכה למילה גסה.
אסור שגיוס מילואים יהיה מכוח צו 8 אלא ברוח ההתנדבות. בקורס מג"דים במילואים שהסתיים אמש נאלץ מפקד הקורס, אל"מ אודי בן מוחה, לוחם מהמעלה הראשונה, להתמודד עם סכנת פיטורים שריחפה מעל לראשם של חניכיו במקומות העבודה שלהם.
הקצינים עזבו מקומות עבודה כדי להילחם בלבנון, ושבו מהמלחמה לעשרה שבועות של קורס כדי להפוך למג"דים. באמצעות חינוך והמון יצירתיות הצליח אל"מ בן מוחה להביא לקו הגמר את כל הצוערים מבלי שיחסר להם תוכן ומבלי שאף אחד מהם יפוטר, כי הקסם שבתפקיד המג"ד בעיני החברה הישראלית הוא כבר לא מה שהיה פעם.
כאן נכנסת הדרישה של אשכנזי מהמפקדים לזכור שהם מובילים חיילים ובעיקר מחנכים. מטרותיו של אשכנזי ברורות. הוא מדבר על צבא חזק, כשיר ומנצח. למילה ניצחון יש המון משמעויות בעידן שבו המושג "הכרעה" מוטל בספק במלחמה נגד גרילה ולא מול מדינה. לא בכדי, דורשת ישראל להטיל את האחריות על הנעשה בשטח לבנון על הממשלה הלבנונית, ולא על החיזבאללה.
במרץ 1989 התבקש שר הביטחון דאז, יצחק רבין, להתייחס לאינתיפאדה שפרצה בשטחים. "אין פתרונות של צ'יק צ'ק, של זבנג וגמרנו", הבהיר. אשכנזי חוזר ומדגיש את אותו רעיון רק במילים אחרות. במשרד ראש ממשלה, רגע אחרי קבלת דרגות הרב-אלוף, הוא אמר: "אין פתרונות קסם".
בנאומו אמש בפני מסיימי קורס פו"ם הדגיש אשכנזי את המילים: "ללא קיצורי דרך". כל בר דעת יודע שכגודל הציפיות כך גודל האכזבות. הציפיות מהרמטכ"ל הנכנס הן בשמיים. חוץ מלייחס לו את המילה קוסם כבר אמרו עליו הכל. דבריו של אשכנזי מבטאים יותר מכל את המושג מנהיגות, את רצונו להניע אנשים למשימה תוך הבנה שזו הדרך ולא מכוח הפקודה.
נכון שהאחריות על התנהלותו של צה"ל מוטלת כעת על כתפיו של רא"ל אשכנזי, אך צה"ל הוא פסיפס של אנשים מכל קצוות הארץ, ואם כולם יתבוננו לתוך עצמם ויעשו את השינוי האמיתי הנחוץ כל כך בתוך צה"ל, לא תהיה זו רק ההצלחה של הרמטכ"ל ה-19 של מדינת ישראל.
מדי שבוע מתפרסם כאן הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב nrg מעריב לענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על בטחונה של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
