ציונות מהלכת על שתיים
יורם דורי השתתף במסיבת יום הולדתו ה-95 של אפרים אילין, ומבקש להזכיר לנו מי היה האיש
לפני שבועות מספר הזמינה אותי מכרה ותיקה ליום הולדתו ה- 95 של אילין, המהווה לדעתה "ציונות מהלכת על שתיים". כששאלה אותי האם השם אילין אומר לי משהו, השבתי "מכוניות". מיד העמידה אותי על טעותי: "מכוניות זה הפרט הקטן. נשק, רכש, עליה, ביטחון ואמנות, זה סיפורו של אילין". הגעתי לדירתו התל-אביבית ומצאתי אדם בעל זיכרון מדהים, עושר לשוני ויכולת ניסוח. אדם מלא מרץ וחיוניות, ער וכואב את תחלואי החברה הישראלית, ונשכח מן הציבור.
במהלך שיחתנו הארוכה גיליתי כי אילין הוא דמות מפתח בתהליך משלוח והעברה של מטען הנשק הגדול הראשון שהגיע במלחמת העצמאות אל הצד הלוחם היהודי בארץ ישראל. הנשק הגיע לארץ על האוניה "נורה", שנרכשה באיטליה על ידי איש עסקים פרטי, ניחשתם נכון – אילין, בעקבות פניה מפורשת של ראשי הרכש באיטליה, שחששו להשתמש בכספי "ההגנה" שהיו נתונים למעקב בריטי.
הנשק שעל סיפון "נורה" איפשר לצייד את שלושת גדודי "נחשון", שאלמלא נשק זה לא היו ככל הנראה מסוגלים לבצע את משימתם. הנשק גם סייע לעצירת מתקפת חיילי קאוקג'י באזור משמר העמק. נשק הצלה זה נרכש על ידי ההגנה, ורק מעורבות אילין אפשרה את הגעתו לישראל.
אילין נתן את כל כספו, 1.5 מיליון דולר, לצורך השלמת רכישת מטוסי "ספיטפייר" עבור חיל האוויר. אילין גם היה שותף ביצורן ובהבאתן של "ספינות יוחאי", ספינות הנפץ שפגעו בצי המצרי והיו ראשיתו של הקומנדו הימי, לימים "השייטת".
ככל שהתארכה השיחה בין אילין - תלמידו ומקורבו של זאב ז'בוטינסקי, לביני - מפא"יניק רב שנים, התגלה עולם מופלא לעיניי. מתברר שאילין היה מעורב בתחילת המבצע של העלאת יהודי רומניה לארץ בתום מלחמת העולם השנייה. מכספו הפרטי מימן מבצע שבמסגרתו איפשרו השלטונות הקומוניסטים בבוקרשט עליית יהודים תמורת סיוע כספי, במה שמכונה היום "יהודים תמורת צינורות נפט".
כמו כן, אילין האמיד ידע לרכוש את אמונו של קצין בריטי בתקופת המנדט, שהיה אחראי למצוד אחר אוניות
בשנים האחרונות, לאחר אכזבותיו כתעשיין ישראלי בתקופה של משק ריכוזי שרובו היה בידי המדינה, החליט אילין לסייע בתחום החינוך הגבוה והאמנות. חלקו בתרומות לאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב אינו קטן, ומעורבותו בהבאת יצירות אמנות ייחודיות לארץ ובעידוד יוצרים ישראלים, גדולה.
ואסיים בקוריוז. במהלך שיחתנו הציג בפני אילין אין ספור מסמכים אותנטיים ועדויות המפריכות את מה שהוא מכנה, ללא הרף, "העלילה שנרקמה נגדו". אילין חזר והציג בפני מסמכים של מפקדי האצ"ל, הקובעים שאין שחר להאשמות של גורמים מסוימים בארגון, לפיהן היה לו חלק בלכידת אנשי האצ"ל במפקדתם בדירה שנשכרה על ידו ובמימונו ברחוב אהרונוביץ 6 בתל-אביב.
הכתובת מיד הקפיצה אותי. סיפרתי לו שנולדתי, לאחר קום המדינה, להורים שהתגוררו באותה כתובת. כן, אותו אהרונוביץ 6. בילדותי סיפרו לי הורי כי בקומות מעליהם היה מעין נס שנמשך פרק זמן מסוים בתקופת המחתרות.
מתברר כי האצ"ל וההגנה החזיקו מפקדות בבניין זה קומה מעל קומה, שחיו בשלום יחסי זו עם זו. לפי הוריי, האידיליה נפרמה כאשר אנשי ההגנה זעמו על הרעש והיעדר החשאיות שבמטה האצ"ל והחליטו כנראה לדווח עליו לשלטונות. המשטרה הבריטית פשטה על דירת האצ"ל ועצרה את השוהים במקום.
סיפורי ריגש מאוד את אילין, והיווה עבורו עדות מזכה נוספת ממקור בלתי צפוי, שאינו נוגע לעניין ושאינו קשור למאבקים הפנימיים באצ"ל שהיו מנת חלקם של כל ארגון מחתרתי. יצאתי מאילין בתחושה כי יש עדיין חיים בישראל אנשים שתרמו רבות להקמתה ולביצורה. וחובה על כולנו, בעיקר מערכת החינוך, לחשוף זאת בפני ילדי ישראל ולהוקיר להם תודה בפומבי.