רה"מ: המלחמה תוכננה מראש
"הארץ" מפרסם חלק מעדותו של אולמרט בוועדת וינוגרד, שלפיה החליט על מהלך צבאי במרס
אולמרט העיד בפני הוועדה ב-1 בפברואר, וחקירתו התמקדה בשלוש סוגיות מרכזיות: מינוי עמיר פרץ לשר הביטחון, ההחלטה לצאת למלחמה ב-12 ביולי, שעות אחדות אחרי חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, וההחלטה על הרחבת הפעולה הקרקעית ב-48 השעות האחרונות למלחמה.
לפי גרסת אולמרט, הוא קיים יותר דיונים והערכות מצב על לבנון מכל קודמיו בשנים האחרונות. לדבריו, ההתייעצות הראשונה עם הצבא התקיימה כבר בתחילת חודש ינואר, ארבעה ימים אחרי שנקרא למלא את מקומו של אריאל שרון.
בדיון שהתקיים בחודש מרס הוא שאל את מפקדי הצבא האם יש תוכניות מבצעיות למקרה של חטיפה, ונענה בחיוב. כשביקש לראות את התוכניות ונשאל מדוע, השיב להם שאינו רוצה לקבל את ההחלטה ברגע החטיפה - אלא עכשיו.
בהערכות המצב הוצג תרחיש דומה לאירועים שקרו בפועל: חטיפת חיילים אל מעבר לגבול, הכוללת ירי לעבר יישובי הצפון. הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, אמר שלאירוע כזה יהיו השלכות מרחיקות לכת על כושר ההרתעה של ישראל. עמדת הרמטכ"ל שיכנעה את אולמרט, שאסור יהיה לישראל להבליג על חטיפה בצפון והיא תידרש להגיב. לדברי ראש הממשלה, לאחר שהתוכניות הוצגו בפניו, הוא בחר בחלופה הבינונית בחריפותה, שכללה תקיפה אווירית בצד פעולה קרקעית מוגבלת.
אולמרט נשאל בוועדה כיצד לדעתו היה נוהג קודמו, וסיפר שאחרי ניסיון החטיפה הכושל
בהתייעצות שנערכה בחודש יוני, לאחר חטיפת גלעד שליט בעזה, אמר אולמרט לפי עדותו, כי הוא בטוח בוודאות מוחלטת שיהיה ניסיון חטיפה דומה גם בגבול לבנון. לדבריו, הוא הנחה את צה"ל לסכל ניסיון כזה בכל דרך אפשרית.
אולמרט התייחס להרחבת הפעולה הקרקעית בסיום המלחמה. לדבריו, הוא רצה להשפיע על הדיונים במועצת הביטחון, ולגרום לשינוי לטובת ישראל בנוסח שיתקבל בטיוטת ההחלטה על הפסקת האש (החלטה 1701). לדבריו, באותו יום לפנות בוקר הגיעה לידיו הטיוטה המעודכנת ששיקפה את העמדה הצרפתית-לבנונית שלא היתה נוחה לישראל, והמבצע נועד ללחוץ על חברות מועצת הביטחון.
חברת הוועדה, פרופ' רות גביזון, התפרצה לדברי ראש הממשלה, וציינה שאין לה ספק שהפעולה ב-48 השעות האחרונות ללחימה היתה הצלחה גדולה, אבל ברצונה לשאול מדוע היא לא נעשתה קודם. אולמרט ענה שאם הפעולות הקרקעיות הקודמות של צה"ל בדרום לבנון היו מוצלחות, ישראל לא היתה מגיעה למצב שאליו נקלעה בסיום המלחמה. ייתכן שהדיווח של אולמרט לעוזריו בתום עדותו, לפיו יצא מותש מהעדות אך התרשם שהוועדה קיבלה את עמדתו, התבסס בין השאר על דברי פרופ' גביזון.
הוועדה התייחסה לנסיבות מינויו של עמיר פרץ לתפקיד שר הביטחון. אולמרט נשאל אם לדעתו, המינוי של פרץ היה ראוי והשיב שתיק הביטחון נמסר לעבודה בהתחייבות קואליציונית, והמפלגה בחרה את השרים.
ראש הסגל של ראש הממשלה, יורם טורבוביץ', העיד בפני הוועדה על המגעים המדיניים שהתנהלו סביב המלחמה. לדבריו, ביום הראשון למלחמה שוחחה שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, עם אולמרט ודרשה שישראל לא תפגע בראש ממשלת לבנון, פואד סניורה. לדברי טרובוביץ', בקשתה של רייס גרמה להם להבין שאין לפגוע בתשתיות לבנוניות כאמצעי לחץ, כפי שתיכנן צה"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
