הסיכויים של פרס יורדים?
ח"כ חסון הקפיא את הצעת "חוק פרס", לפיו הבחירות לנשיאות יהיו גלויות ולא חשאיות כפי שהן כיום
לדברי חסון, הוא מתכוון להעלות את ההצעה שוב בעתיד, אולם בכל מקרה היא לא תהיה תקפה בבחירות הקרובות לנשיאות.
"בעקבות הפארסה הפוליטית שנוצרה לאחר הגשת הצעת החוק שלי, החלטתי היום להקפיא אותה ולא לקדמה עד לסיום בחירת הנשיא הבא של מדינת ישראל", אמר ח"כ חסון. "אינני מוכן להיות חלק מהפארסה הזו. הפוליטיקה הקטנה גרמה להצעת חוק חשובה להיות גורם מחלוקת בין מועמדים לתפקיד, בין אופוזיציה וקואליציה".
ח"כ חסון מתח ביקורת על כך שבקואליציה לא נעשו מספיק מאמצים כדי לקדם את הצעת החוק. "בגלל אינטרסים אישיים ורצון לקדם מועמדים אחרים, היה ניסיון להכשיל את הצעתי", אמר.
"טוב שההצעה לא בספר החוקים"
רבים בכנסת בירכו על ההחלטה של ח"כ חסון. ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד) אמר כי "הצעת החוק לא היתה ראויה מלכתחילה, משום שהיא נועדה לשנות את הליכי בחירת הנשיא הנהוגים במדינה מאז היוולדה לטובת אדם אחד, ושמו שמעון פרס, שהיה מוכן לפגוע בהליכים הדמוקרטיים למען אמביציה אישית".
ח"כ רן כהן (מרצ) אמר כי "טוב שהצעת החוק לא נכנסה לספר החוקים. זוהי הצעה בלתי ראויה. בלי קשר לכישוריו של פרס להיות נשיא, לא ראוי לחוקק חור פרסונלי. חברי הכנסת צריכים לבחור מועמד לנשיאות באופן חופשי על פי מצפונם, ולא על פי תכתיבים פוליטיים".
"חוק פרס" הטריד מאוד את מועמד הליכוד ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) שראה בהצעה משום איום על סיכוייו לזכות בתפקיד.
הסרת החוק מעל סדר יומה של הכנסת משפרת כעת את סיכוייו.
מקורביו של ריבלין אמרו כי "זה סופה של הצעת חוק שנועדה לרוקן את הכנסת מהסמכויות הבסיסיות שבידיה ולהציג את חברי הכנסת כמי שאינם ראויים לשיקול דעת שניתן להם".
לדבריהם, "חוקי יסוד לא נועדו לספק מאוויים פוליטיים או להכשיר דילים מפותלים, וטוב שהכנסת גילתה אחריות והתעקשה לשמור על מרוץ הגון ונקי". המקורבים הביעו סיפוק וקורת רוח מההחלטה לגנוז את הצעת החוק.
עד עתה הכריזו רק שניים באופן רשמי על התמודדת על תפקיד הנשיאות - ראובן ריבלין וקולט אביטל. שמעון פרס טרם עשה זאת. אתמול אמר בפגישה עם כתבי הכנסת: "יש לי זמן לא בוער לי. למה לי להודיע עכשיו".
עדכון אחרון : 20/3/2007 14:18
נא להמתין לטעינת התגובות
