פרס בווינוגרד: צה"ל לא היה ערוך למלחמה
הוועדה פרסמה את עדות המשנה לרה"מ, שאמר כי אם זה היה תלוי בו לא היה נכנס למלחמה, ואת זו של ראש אמ"ן לשעבר מלכא שסבור שהצבא לא היה מסוגל לעמוד ברף הציפיות
בעדותו בפני חברי ועדת וינוגרד, הבהיר פרס שאין בכוונתו למתוח ביקורת על ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי הצבא, אולם, מדבריו עולה ביקורת על אופן קבלת ההחלטות בין ראשי הצבא לאולמרט ופרץ, וגם על אופן קבלת ההחלטות של שר הביטחון וראש הממשלה.
"אחד הדברים שאני הייתי ממליץ זה שצה"ל יבוא עם הצעות ישר לפני השבעה (הקבינט ג"ג)", אמר פרס. "מפני שאם יש קודם התייעצות של ראש הממשלה ושר הביטחון, האפקטיביות של הישיבה יורדת. אלה שני האנשים הקובעים גם מבחינת הרכב קואליציוני, ואם הם באים כבר בהצעה ממוקדת, קשה מאוד להזיז אחד מהם, הם כבר קשורים".
פרס הוסיף שלהערכתו, הצבא לא היה ערוך למלחמה בלבנון. "צה"ל וכל צבא בנוי להילחם בצבא אחר", ענה לשאלתה של פרופ' רות גביזון בנושא. "המלחמה בטרור דומה יותר למלחמה בפשע. אתה הורג פושע ועוד פושע, קשה להרוג את הפשע... יותר קשה כשמדובר במתאבדים, מפני שברגע שאדם מוכן להקריב את חייו, קשה מאוד לעצור בעדו".
הוא הוסיף: "אנחנו גם יודעים שלבנון היא ארץ לא נשלטת, זרועה מוקשים וארגונים, ושם רצח הוא דבר יום יומי – ביניהם, בתוך עצמם, בתוך העדות, בתוך הקבוצות". למרות הדברים, פרס נזהר מלקבוע שישראל הפסידה במלחמה. "אי אפשר להגיד שזו מלחמה שנכשלה, גם אי אפשר להגיד שזו מלחמה שהצליחה למען האמת".
על התגייסות העולם, אמר פרס. "בסופו של דבר, העולם התייצב לימיננו, אבל בצורה לא נעימה, מפני שאנחנו חלשים ולא מפני שאנחנו צודקים". פרס ציין כי ישראל איבדה מכח ההרתעה הבינלאומי ואמר "אנחנו נחשבים היום ליותר חלשים ממה שהיינו, ואיבדנו מכח ההרתעה בעיני הערבים".
עדות נוספת שהותרה היום לפרסום היא עדותו של האלוף (במיל.) עמוס מלכא, שהיה ראש אמ"ן בתקופת הנסיגה מלבנון בשנת 2000, התייחס בעדותו להשפעות של יציאת ישראל מדרום לבנון על התעצמות חיזבאללה. "ההתחמשות של חיזבאללה היתה צפויה", אמר מלכא. "ידענו והערכנו שהחיזבאללה יוריד קטיושות מדרום לליטני... אמרנו כי הקטיושות ירדו עם החיזבאללה. זה היה ברור לחלוטין שהחיזבאללה יגיע עד לגדר".
מלכא הוסיף כי כבר בעת הנסיגה היה
להערכתו של ראש אמ"ן לשעבר, אם מטרת המלחמה היתה לנקות את השטח, להכניס כוחות שישמרו על השטח נקי ולהוריד את כוחות צבא לבנון דרומה, הרי שזה היה אמור לקחת חודשים. אולם הוא הוסיף כי בראייתו היציאה למלחמה לא היתה בכיוון הזה.
מלכא לא הסתיר את ביקורתו מהדרג הצבאי ומהדרג המדיני בתחילת המלחמה. "הבחנתי בניסוח מאוד מאוד זהיר של הצבא בימים הראשונים. הריאיונות של הרמטכ"ל כבר על ההתחלה היו: הדרג המדיני החליט ואני אבצע. דבר שלא קיים בארכיטקטורה של קבלת ההחלטות הישראלית", אמר מלכא שהוסיף כי הוא חושב שלא היה אף אחד ליד ראש הממשלה, שבאמת קרוב וכל הזמן יושב וחושב ועושה חלופות אסטרטגיות שאמר לו: 'תוריד את רף ההצהרות שלך כי אתה מרים את ההישגים לרף שהצבא לא יעמוד בהם'".
ביקורת נוספת של מלכא היתה על מוכנות הצבא למלחמה, כאשר לדעתו הצבא היה מנוון מבחינת הכשירויות שלו בשל העובדה שהיה מרוכז בזירה הפלשתינית. "כל סט הפעולות של השבועיים הראשונים היו כאילו קופי של הפעילות בשטחים", אמר. "לדעתי היתה פה איזושהי בעיה של קונספציה, של איזה סוג אירוע אנחנו נמצאים".
גם עדותו של תא"ל (במיל.) ארנון בן עמי, ראש מל"ח (משק לשעת חירום) פורסמה היום. במהלך המלחמה נשמעה ביקורת רבה על כך שלא הוכרז משק לשעת חירום בצפון, אולם בן עמי דוחה את הטענות האלה.
"המלצתי לשר הביטחון לאורך כל הדרך, כחוות דעת מקצועית, שאני לא רואה שום סיבה להפעיל את מל"ח", סיפר. "הפעלת מל"ח לא נותנת לנו שום דבר, לאור זה שהוא הכריז מצב מיוחד בעורך".
בן עמי התחמק ממתן תשובה לשופט וינוגרד, ששאל האם היתה סיבה כלכלית לא להכריז על משק לשעת חירום. ""אני לא יודע... אני לא נכנס לסוגיה הזאת, מכיוון שאני לא בטוח אם זה נכון, אבל יכול להיות שזה נכון", השיב.
הוא הסביר גם שנוצר בציבור רושם מוטעה שכביכול מל"ח הינו הגוף האחראי המרכזי על רווחת האוכלוסייה בחירום. "עם כל הכבוד, זה עדיין לא תפקידו של מל"ח, וכדי שמל"ח יוכל לעשות את זה, הוא זקוק להרבה יותר כלים. לא רק כלים חוקיים, הוא זקוק גם לתקציבים, מה שאין לו, והוא זקוק גם לתוספת אנשים".
בן עמי סיפר על תוכנית נוספת שאליה נערכו במל"ח הנקראת "שעת פינוי". מדובר בתוכנית מגירה העוסקת בפינוי של 25 אלף תושבי הצפון במצב מלחמה.
"מה שקרה במלחמה הזו", מספר בן עמי, "זה שיומיים אחרי שהתחילה המלחמה, והגשתי את התוכניות של ה-25 אלף, בדקתי מה קורה עם המקומות. התברר לי שכל המקומות ששריינו, עם חוזים מראש, נתפשו על ידי תושבי הצפון שעזבו. ואז אמרתי: 'אין מה לעשות עם התוכנית הזאת, מה אני אפעיל אותה, אני אוציא אנשים שהגיעו למלונות האלה ואחזיר אותם לצפון, ואכניס אנשים אחרים?', ולכן התוכנית הזאת קרסה בעצם מספר ימים אחרי שהמלחמה התחילה".
כשהוא מבקש להביע את דעתו האישית הוא מביע התנגדות לפינוי יזום. "דעתי האישית מעבר לזה, שאני נגד פינוי יזום של אוכלוסיות בהיקפי גודל של 1.5 מיליון תושבים. זה בלתי מתקבל על הדעת. ודרך אגב, מה שגוף פרטי יכול לעשות, לפעמים ממשלה לא יכולה לעשות. ויש לי ויכוחים גדולים בעניין. ביקשתם בקצרה, אומר כך: היינו מתחילים בפינוי - לא היינו גומרים עד היום".
נא להמתין לטעינת התגובות
