מה רוצה התולעת?
השלשולים הן חיות נפלאות ומיוחדות היכולות לחולל פלאים בגינתכם בהשקעה קטנה וברווח גדול. איך לגדל את התולעים החמודות? איך לגרום להן אושר? להלן מדריך מקוצר
השלשולים הם תולעים שתפוצתם חובקת בתי גידול רבים מסביב לעולם. טווח פעילותם נע בין 14-28 מעלות צלסיוס בקירוב, הם דורשים קרקע לחה ומאווררת, וכמו כן אספקת חומרי מוצא אורגניים. כושר רבייתם גבוה ומהווה אינדיקציה לפוריות הקרקע. הם מכפילים את כמותם תוך מספר חודשים, וכדי לסבר את האוזן: מאה אלף תולעים בערימה מעבירות דרך גופן חמישים ק"ג מזון מדי יום.
בארצנו דלת הגשמים, פעילים השלשולים בעיקר בחורף ובאביב, ומוגבלים בעיקר על ידי יובש בקרקע, חומרי הדברה כימיים, מלחים, טמפרטורות קיצוניות וקרינת שמש ישירה.
בעבר היה ניסיון להגיש הצעה לייסוד חוות שלשולים לצורך מחזור פסולת אורגנית, לפי מודל הקיים באוסטרליה, לשר לאיכות הסביבה דאז ,צחי הנגבי. ההצעה לא התקדמה, כנראה בשל שיקולי צריכת מים, עלויות, מימון ופרוצדורות אדמיניסטרטיביים שונות.
יתרונם של השלשולים בהשבחת הגינה נובע מהעובדה שהם חיים במחילות זעירות בקרקע. המחילות מספקות תשתית לאוורור, ובכך מסייעות להתפתחות מגוון בעלי חיים שוכני קרקע. בנוסף לכך, מסייעות התעלות להתפתחותם של שורשי צמחים ולהגברת כושר הספיגה והחלחול של עודפי גשם אל שכבות הקרקע העמוקות.
חשוב לא פחות, הוא יכולתן של התולעים לפרק פסולת אורגנית למרכיבים חיוניים
כל זב חוטם שייגש למשתלה שמכבדת את עצמה ויבקש לרכוש לעצמו שק הומוס ייתקל במחיר תובעני למדיי של פתיתי הגורמה. הידיעה שכל אחד יכול להשתמש בזבל האורגני שהוא מייצר כדי למחזרו, היא זו שהביאה אותי לכתוב על נפלאות השלשולים, בתקווה שקהל הקוראים יפנים ויישם.
אז מה צריך כדי להיות שלשולן בכיר?
כיום ניתן לקנות שלשולים מאנשים פרטיים ומעמותות שונות כדוגמת עמיעד לפידות מכרם מהר"ל, שמפעיל עמותה העוסקת בקיימות. בטרם הרכישה, יש להכין פיסת אדמה באזור מוצל, מתחת לעץ או ליריעת בד. בתור התחלה אפשר להשתמש בחלקה בת מטר רבוע או שניים שיש בה גישה להשקיה, זאת מכיוון שהשלשולים ידועים כצרכני מים מכובדים.
בנוסף, קיימת אפשרות לגדל את תולעי הפלא במיכל עמוק ומנוקז, (חייבים ניקוז לעודפי המים), שעמקו עולה על 40 סנטימטרים. זאת כדי לאפשר לשלשולים להתמודד עם טמפרטורות קיצוניות על ידי התחפרות באדמה.
השלשולים השימושיים כיום בארץ לצורכי גינון הם מסוג Feotida eisenia. אלו שלשולים קטנים יחסית, בעלי גוון ורדרד יותר מהשלשול הרגיל הקיים בארץ. יתרונם מבחינה אקולוגית הוא שאינם פולשים לבתי גידול ומתחרים עם מינים מקומיים, מכיוון שאין בנמצא תנאי לחות ותזונה אופטימליים עבורם.
כדי לארגן להם תנאי מחייה אפשר ללקט ערימת זבל אורגנית הכוללת ניירות, זבל סוסים, זבל עופות, שאריות של פסולת רטובה מהמטבח וגזם. ניתן ליצור מספר ערימות זבל מזמנים שונים והשלשולים כבר ידאגו לעבור בכוחות עצמם בין הערימות בתום פירוקן.
את ערמות הפסולת רצוי לכסות בעלים יבשים, ולשים מעליהן רשת צפופה כדי למסך קרינת שמש ישירה, טמפרטורות קיצוניות, וכהסוואה מפני אויבים של השלשולים אשר נמצאים במעלה מארג המזון, כדי שאלו לא ישביעו רעבונם על טהרת ה"רכש" החדש. השקיה על בסיס יומי היא נדבך חשוב בגידול השלשולים, בעיקר בעונות החמות. מומלץ להרוות את צמאונם בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים המאוחרות.
לאחר ההכנות הקדחתניות והנחת השלשולים במקומם החדש, נחמד להקשיב לרעשי הפיצפוצים הזעירים שהם יוצרים, תוך התענגותם על מצבור הפסולת הטרי שנפל בחיקם. עם טיפול הולם ונכון, תתקבל בתוך מספר חודשים מעבדה אקולוגית וביולוגית למחזור פסולת אורגנית רטובה ולהשבחת קרקע, בעלות מינימלית וברווח מקסימלי.
מתוך ירוק ברשת, מגזין האינטרנט של מגמה ירוקה
נא להמתין לטעינת התגובות
