נחש צפע. נחש צפע
עם האביב מתעוררים הנחשים מתרדמת החורף ויוצאים לחפש ארוחה. איך נזהרים מנחש, מה עושים כדי שלא יכיש אותך ומה לא עושים אם הוא אצלך בבית
שימו לב טוב לתרחיש הבא - יום שטוף שמש בבית, הילדים משחקים יחפים בחוץ על הדשא וההורים יושבים על המרפסת ושותים את הקפה של הצהרים. פתאום צעקות: נחש צפע! נחש צפע! הילדים מצאו נחש בחצר! מה עושים עכשיו? כמו בכל משפחה ממוצעת, מוצא לנכון אב המשפחה שזה המקום להפגין את גבריותו. הוא הולך בגאון להביא את את החפירה החדש מהמחסן, והנחש בינתיים בוחר להתחבא דווקא בערמת הרעפים הישנים שזרוקים מתחת לשיחים. האב לא נואש ומתחיל לפנות את ערמת הרעפים בידיו החשופות ובכפכפי אצבע. פעמים רבות מדי הסיפור נגמר בצורה קצת פחות הרואית ממה שהוא התחיל.
אז מה באמת צריך לעשות, או לא לעשות, במפגש עם נחש? איך אפשר להימנע ממפגש כזה?
חצר הבית היא המקום שבו מתרחשים רוב המפגשים בין אזרחים ונחשים, במיוחד בבתים שחצרותיהם גובלים בשטחים פתוחים. לכן חשוב לדאוג לשבילי הליכה מסודרים ומוארים בלילה ולהימנע מצבירת ערמות פסולת היכולות לשמש מסתור לנחשים, כמו אבנים, אסבסט, פסולת בניה וכו'.
רצוי מאד לשמור על הדשא קצוץ, שיחים גזומים, לגרוף עלים ולסלק גזם. עבודה בגינה מחיבת נעליים גבוהות, מכנסים ארוכים וכפפות עבודה. אין להרים בידיים אבנים, חפצים זרוקים או פסולת. לשם כך יש להשתמש בכלים המיועדים לכך כמו קלשון או מגרפה.
עד היום לא מצאו שום דבר המסוגל באמת להרחיק נחשים מהסביבה הביתית. ישנן המון שמועות ואמונות טפלות לגבי הרחקה של נחשים, כמו פיזור של מלח או סיד מסביב לבית, לשים נשל של נחש בפתח ועוד סיפורים אחרים. אבל זה לא עובד.
מה שכן אפשר לעשות זה להרחיק מכרסמים, שהם טרף מעודף של חלק גדול מהנחשים ובפרט הצפע ארצישראלי. מכרסמים ניתן להרחיק בעזרת מדביר. אפשר למנוע את כניסתו של נחש לבית ע"י הצבת רשתות בפתחים אטימת החריץ שבין הדלת לאסקופה וגיזום של ענפים שנוגעים בבית.
כאשר נתקלים בנחש יש להימנע ממגע עמו, ההתעסקות עם נחש מותרת אך ורק לאדם המוסמך לכך ע"י רשות שמורות הטבע. יש להתרחק ככל הניתן מהנחש ולהזמין לוכד נחשיים מיומן ולא חברת הדברה.
לוכדי נחשים זמינים 24 שעות ביממה והם יגיעו לכל מקום שנדרש. כל מגע עם נחש ארצישראלי מותרת אך ורק ללוכדים מוסמכים. התעסקות עם בעל חיים זה מצריך ניסיון רב. ניסיון ללכוד נחש בצורה עצמאית לא מוסמך לכך מהווה עבירה על החוק ועלול להוביל להכשה.
מה עושים במקרה של הכשה?
אם חס וחלילה מישהו הוכש יש לפעול ע"פ הכללים הבאים: בראש ובראשונה, חשוב לא להכנס לפאניקה, אך לפעול במהירות וביעילות. נדירים מאד הם מקרי המוות מהכשות בארץ. משהבנו שמדובר בהכשה יש להרחיק את המוכש מהאזור שבו נמצא
יש מספר פעולות שנראות טוב בסרטים, אבל בזמן אמת לא רק שהם לא מועילים הם עלולים גם להזיק. אין להניח חוסם עורקים / ורידים, אין לחתוך, אין למצוץ את הארס, אין לחטא באלכוהול, אין לקרר, אין לצרוב, אין לתת למוכש לאכול או לשתות למעט מים, אין להניח קרח או בקבוק חם, אין לנסות ללכוד את הנחש המכיש מחשש להכשה נוספת
צפע מצוי ארצישראלי (Vipera palaestina)
הצפע המצוי הוא הנחש אשר מכניס הכי הרבה אנשים לבתי חולים מדי שנה. אורך הצפע מגיע עד למטר ויותר ומשקלו לקילו ויותר. צבעו נע בין גוונים שונים של חום, אפור וכתום (ברמה"ג ובחרמון נצפו פרטים שחורים לגמרי), פס עקלתוני נמשך לאורך כל גבו שיכול להופיע גם כמעוינים נפרדים. על ראשו ישנ כתם בצורת האות V עם הקודקוד קדימה.
לצפע ראש משולש ורחב יותר מן הצוואר. זנבו קצר ועורו איננו מבריק, בניגוד לנחשיים אחרים.
הוא ניזון בעיקר ממכרסמים קטנים אך גם מציפורים. פעיל לילה בדרך כלל. הוא הנפוץ בנחשים הארסיים של הארץ, מצוי במרכז הארץ וצפונה, כמו כן גם בירדן, סוריה ולבנון. הוא מחבב שדות חקלאיים, רפתות ולולים, כנראה בגלל ריכוזי המכרסמים במקומות אלו. עלול גם להכנס לישובים, חצרות ובתים. כשהוא מרגיש מאוים הוא משמיע קולות נשיפה חזקים ומנסה להכיש.
בישראל ישנם 100-300 מקרי הכשה בשנה ומקרה מוות אחד בממוצע לשנתיים. כיום יש נסיוב יעיל ביותר בבתי החולים. בעבר, לפני פיתוח הנסיוב, מקרי המוות היו רבים יותר.
אפעה מגוון (Echis coloratus)
לאפעה ראש בצורת משולש, צווארו דק מאד ביחס לגודל הראש, צבעי הגוף נעים בין חום לחום בהיר וצהבהב. באילת ישנם פרטים בעלי צבע אדמדם. על הגוף יש כתמים אובליים בהירים יותר. זהו נחש מדברי הנפוץ בכל הנגב ובבקעת הירדן עד לכנרת. האפעה הוא חיה לילית הניזונה מלטאות ומכרסמים שונים. כאשר הוא מרגיש מאוים הוא מתפתל ומתחכך בקשקשיו שלו, מה שיוצר רעש דמוי נשיפה חזקה. ארסו מסוכן לאדם, גורם לנפיחות, חום, שטפי דם ואף לנמק. בארץ ידוע רק על מקרה מוות אחד מנחש זה.
שרף עין גדי (צפעון שחור) ( Atractaspis engaddnsis)
הנחש הארסי ביותר בישראל. צבעו שחור אחיד, גופו גלילי ודק יחסית, אורכו הממוצע כ-50 ס"מ.
השרף אינו מקיש על-ידי פתיחת הפה וזינוק קדימה כמו צפעים, אלא שולף שן אחת שהפה עדין סגור ודוקר את טרפו. בצורה זו יכול לדקור גם כאשר נתפס ביד בבסיס הצוואר! תפוצתו מוגבלת לאזורים המדבריים של ישראל ירדן וערב הסעודית. באופן נדיר הוא מזדמם להר הנגב, לערבה, למדבר יהודה ולגלבוע.
לאדם עניין בקיום מגוון המינים בטבע מסיבות שונות, רגשיות, מוסריות, מדעיות ותועלתיות. כל מין הוא חלק מהמערכת האקולוגית והיעלמותו עלול לגרום לשינוים מפליגים. האיומים העיקריים על הנחשיים הם פגיעה והרס בתי גידול, דריסה, ציד, מסחר לא חוקי, איסוף לצורך גידול כחיות מחמד ועוד. כל מיני הנחשיים בארץ מוגנים ע"פ חוק הגנת חיות הבר. כל פגיעה בהם או בפגר שלהם מהווה עבירה על החוק. הגנה על בתי הגידול הטבעיים ביחד עם העלאת המודעות הציבורית לבעיית הזוחלים והדו-חיים הם הדרך העיקרית להגן עליהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
