המבקר ממליץ: לחקור את רה"מ
לינדנשטראוס שוטח את התנהלות אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות, ומוצא חשש כבד למעשים פליליים
הדוח מתייחס לתקופה בה כיהן אולמרט כשר התמ"ת, בין השנים 2001 ל-2003. במסגרת תפקדיו פעל אולמרט בצמוד למינהל מרכז ההשקעות, התומך במפעלי תעשייה באמצעות מענקים והטבות. על-פי מהדוח עולה כי באוקטובר 2001 הגישה למרכז חברת "ת.ס תעשיות סיליקט בע"מ" בקשה לקבלת מענק.
מאז קיבל המפעל מעמד של "מפעל מאושר" בשנת 1992, זכה למענקים רבים. לאחר חמש שנים בוטל האישור ממרכז ההשקעות, לאחר שהמפעל לא הוקם ותוכניתו - כפי שאושרה - לא בוצעה. המדינה נותרה ערבה לחובות המפעל. הבקשה הנוכחית הוגשה באמצעות מנכ"ל החברה והמחזיק בעקיפין במניותיה, אפרים פיינבלום.
בשנת 2001 הגיש המפעל בקשה שנייה לקבל מעמד של מפעל מאושר. לאחר שנתיים בהם הבקשה לא נידונה, שכר היזם את שירותיו של עו"ד אורי מסר לייצגו בעניין. עו"ד מסר, חברו של השר האחראי דאז אולמרט ועורך דינו בענייניו הפרטיים, עמד בראש העמותה לבחירתו של אולמרט לראשות עיריית ירושלים בבחירות 1998 ואף היה שותפו למשרד עורכי דין.
למרות השותפות העסקית ביניהם בעבר, וחרף קשרים אישיים ויחסי עו"ד-לקוח בהווה, לא פסל עצמו אולמרט מטיפול פעיל בבקשה, שסופו של דבר אושרה וזיכתה את החרבה ב-10 מיליון דולר.
לפי הדוח קיבל אולמרט החלטות בעניין והנחה את הצוות המקצועי בהתאם, למרות ההסתייגויות הרבות ממפעל זה. "נוכח ניגוד העניינים המובהק שבו היה אולמרט שרוי, מצא משרד מבקר המדינה כי יש לראות במשנה חומרה את
לפי הדוח פעילותו של אולמרט היטיבה מאוד עם לקוחותיו של עו"ד מסר. בין היתר פעל אולמרט להפחתת הסכום שנדרשה החברה להפקיד בנאמנות מ-15 מיליון דולר לחמישה בלבד, וכן למתן הנחה חריגה, בסך מיליוני שקלים, למחיר פיתוח הקרקע.
יתרה מכך, בדוח נטען כי הזיכוי במענק הגיע ממנהל מרכז ההשקעות למרות סימני שאלה רבים. בהקשר זה לינדנשטראוס מציין כי הגורמים המקצועיים הגדירו את הפרויקט כבעל כדאיות נמוכה למשק הלאומי. בנוסף, האישור הסופי לתשלום המענקים ניתן למרות שלא נמצא לחברה שותף אסטרטגי בשיווק. מנהלת מרכז ההשקעות לא עמדה גם על קיום דרישות נוספות שהציגה לחברה, ובכך הגדילה את הסיכון הכלכלי שנטלה על עצמה המדינה.
על פי הדוח, חרף נתונים אלה הפעילו השר ועוזריו מכבש לחצים להחשת ההליכים. המבקר מתאר בדוח כי אולמרט ועוזריו פנו לעיתים תכופות לאנשי מרכז ההשקעות ואזורי הפיתוח, התוו להם דרכי פעולה ואף התערבו בפרטי העסקה, לטובת סיליקט.
לדעת משרד מבקר המדינה, בנסיבות העניין היה על מר אולמרט למשוך ידיו מראש ולחלוטין מעיסוק בבקשת החברה. משלא עשה כך, כל אימת שהתערב בהליך האישור של המפעל, הפר את חובתו להימנע מניגוד עניינים ופעל בדרך פסולה. גם פעילות עוזריו בנדון, בשליחותו, נמצאה פסולה.