"רה"מ עיכב את חקירת הפרשה"
המבקר העביר הערב למזוז את חומרי פרשת הבית בכרמיה וטען שהתעכב בשל "סחבת מצד רה"מ"
במכתב המהווה למעשה את טיוטת הדוח, טען לינדנשטראוס כי "אהוד אולמרט, איש ציבור מרכזי, שר בממשלה (באותה התקופה), המקבל, לכאורה, סכום עתק בלתי מקובל של 330 אלף דולר כ'הנחה' לרכישת דירתו - חייב הסבר מפורט. השקיפות הציבורית מחייבת זאת. הנורמות מחייבות מינהל תקין וטוהר מידות".
לטענת המבקר, "לאור העובדה כי במהלך הביקורת התגלו קשיים מהותיים, נוכח הסחבת שנקט אולמרט אשר עיכב במשך שלושה חודשים את מתן תגובותיו לטיוטת הדוח ועד לכתיבת מכתב זה טרם העבירן, הוחלט להעביר היום את כל החומר שהצטבר לידי היועמ"ש".
מטיוטת הדוח עולה כי אולמרט סירב לשתף פעולה ולהגיב לטיוטת הדוח שהועברה אליו, זאת למרות שבטיוטת הדוח נכתב כי: "טיוטת דוח ביקורת, אינה בגדר כתב אישום, ואינה, בוודאי בגדר פסק-דין. היא כלי חשוב המאפשר למבוקר להעיר ולהגיב על ממצאי הביקורת שנאספו מתוך כוונה ורצון לאפשר לו לפרט את מעשיו, עמדותיו ושמו הטוב".
במשרד המבקר ציינו עוד כי הקלטות השיחות שהתקיימו בין צוות משרד מבקר המדינה לבין ראש הממשלה בנוגע לפרשה, נעלמו. "הקלטת השיחה בוצעה על ידי ראש הממשלה בלבד", כך מפרט המבקר במכתב, "אך נמסר לביקורת כי ההקלטות שבוצעו בהקלטה על ידי אולמרט היו ריקות".
לפיכך, מתנצל לינדנשטראוס בפני מזוז על כך שתמלילי השיחה אינם מצורפים לדוח. כמו-כן, מציין לינדנשטראוס, בבדיקה היו מעורבים גורמים פרטיים, שאינם מחוייבים לשתף פעולה עם המבקר ולכן אין אפשרות יעילה להשיג מסמכים המצויים בידיהם: "קשיים אלו ניתנים לפתרון מעשי על-ידי גורמי חקירה ממלכתיים, דוגמת המשטרה", כותב המבקר.
בעיה נוספת שעלתה בשעת הבדיקה, הן סתירות משמעותיות
בתגובה להחלטת המבקר להימנע מפרסום דוח ולהפנות את ממצאי בדיקתו לעיון היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נמסר מלשכת אולמרט כי "מבקר המדינה ניסה בכל כוחו להכשיל את ראש הממשלה בעניין קניית הבית ברחוב כרמיה. משלא הצליח, המציא הליך של דוח נטול דוח, ושיגר אותו ליועץ המשפטי לממשלה. אם זה לא היה כל כך עצוב - זה בוודאי היה מצחיק".
"לצערנו, ממצאי המבקר מבוססים על הנחות שגויות, שהובילו למסקנות שגויות", אמרו בחברת אלומות, ממנה רכש אולמרט את הדירה. הם הוסיפו כי הם מקווים שבדיקה מקצועית ומהירה של הנושא על ידי היועץ "תסיים את מחול השדים המתנהל סביב הבית ברחוב כרמיה", אמרו. "אנו סמוכים ובטוחים שבסופה ייקבע, באופן חד-משמעי, כי החברה נהגה ללא רבב".
הפרשה החלה בפברואר 2006, כשהעיתונאי יואב יצחק פרסם באתר האינטרנט "מחלקה ראשונה" כי בני הזוג אולמרט רכשו באוקטובר 2004 דירת גן ברחוב כרמיה בירושלים, בתמורה ל-1.2 מיליון דולר. בכתבה הועלו טענות על כך שערכה האמיתי של הדירה נע בין 1.6-1.8 מיליון דולר, ומכאן שבמעמד המכירה ניתנה לאולמרט לכאורה טובת הנאה, בהיקף כספי שבין 400-600 אלף דולר.
הבניין בו נמצאת דירת אולמרט הוגדר כבניין לשימור, והשטח הבנוי בו עמד על כ-330 מ"ר. הקבלן שמכר את הדירה לאולמרט ביקש להרחיב את השטח הבנוי לכ-750 מ"ר, אך לצורך כך הוא נזקק לאישור מעיריית ירושלים לפירוק הבניין ולהרכבתו מחדש.
לפי החשד, סייעו מקורבי אולמרט לקבלן לקבל את האישורים הדרושים מעיריית ירושלים, כך שבבניין ייבנו שתי דירות נוספות, נוסף לדירה שנמכרה לבני הזוג אולמרט.
עוד עולה מהתחקיר של העיתונאי יצחק, כי החברה מכרה לאולמרט את דירת הגן לפי שווי של 3,306 דולר למטר מרובע, בעוד שתמורת דירה אחרת בפרויקט דרש הקבלן סכום גבוה משמעותית.
נא להמתין לטעינת התגובות
