הריב על "בית המריבה"
פרץ לא רצה שהממשלה תתערב בהחלטה על בית המריבה, אולם אולמרט קבע: השרים כולם יחליטו
במקביל, המתנחלים בחברון הגישו לראש המינהל האזרחי מסמך ארוך ומפורט, בו הם מציגים את תגובתם לצו בדבר שימוש מפריע שהוצא להם ולהחלטה שלא להעניק "היתר עסקה" לרכישת הקומפלקס. עו"ד נדב העצני, המייצג אותם, טוען כי ההחלטות הללו התקבלו בחוסר סמכות, באפליה באכיפה, ובפגיעה חמורה בשלטון החוק.
"להנחיות שר הביטחון לא קדם כל דיון בממשלה, והחלטתו איננה מבטאת את מדיניותה של הממשלה בכל הנוגע להתיישבות יהודית בחברון, כפי שזו באה לידי ביטוי במסגרת קווי היסוד של הממשלה", טוען העצני. עוד הוא מציין כי חברי ממשלה אף הביעו הסתייגויות פומבית מהנחיותיו של שר הביטחון ומניסיונו לעקוף את הממשלה, וטענו במפגיע כי הצו הוצא בהוראת שר הביטחון הינו ללא סמכות.
אם תתקבל ההחלטה לפנות את המתנחלים, הם עדיין יוכלו לערער על צו הפינוי שהוציא נגדם שר הביטחון.
ממסלול פוליטי למשפטי
במהלך השבועיים שחלפו מאז יצא הצו לא ביקשו המתנחלים לקיים שימוע בפני ועדת ערר בניסיון למנוע אותו, על אף שבמערכת הביטחון הדגישו כי בחרו לפנותם ב"תהליך משפטי ושקט", כהגדרתם. לפי שעה נראה שפרץ נחוש בהחלטתו לפנות את המבנה ממתנחלים, שקיבלה גיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה בנימוק כי המתיישבים לא ביקשו אישור לאכלס את הבית כמתחייב בחוק.
תחילה נראה היה שראש הממשלה, אהוד אולמרט, שוקל להתנגד להחלטת פרץ בנוגע לפינוי בית המריבה, אך מקורביו סתרו את הידיעה ואמרו כי הפרשה עברה למסלול המשפטי וכי היא נמצאת בטיפול משרד הביטחון ומשרדו של היועץ המשפטי לממשלה. במקביל הבהירו במערכת הביטחון כי החשש הוא שהפרשה תגרום לעימותים בין יהודים לערבים
ביישוב.
המחלוקת סביב הבעלות על בית המריבה - "בית השלום" בפי המתנחלים - פרצה ב-19 במרס, כאשר למעלה מ-300 מתנחלים תושבי חברון נכנסו ל"מצפה דרור", קומפלקס פלשתיני בן ארבע קומות - שעליו טענו כי נרכש מהפלשתינים זה מקרוב. אלא שבעלי המבנה, פאיז רג'בי, טען כי לא היו דברים מעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
