נגד האלטרנטיבה

שלום ירושלמי טוען שהשרים נשארים עם ממשלה כושלת, כדי לא להחזיר את נתניהו

שלום ירושלמי | 7/5/2007 5:58

אחרי הכל, מה שמציל את הממשלה הכושלת הזו היא האלטרנטיבה. שרים בממשלה, אנשי קדימה, לא רוצים את אהוד אולמרט אחרי ועדת וינוגרד ודוחות מבקר המדינה. הם יודעים היטב שהוא ימיט אסון על המפלגה שלהם, שלא ממש קיימת. הם גם אומרים שהוא לא האיש שיכול לשקם את ההריסות שהותיר אחריו בזמן כהונה קצר כל-כך, כי אין לו את הלגיטימציה, את האוטוריטה המוסרית ואת הגיבוי מהעם. כפי שאולמרט נראה, אין לו גם את החוסן הנפשי לבצע כאן את המהפכה היסודית הנדרשת, ולהכין את המדינה והצבא לסיבוב הבא.

אבל שרי קדימה חוששים. לא לגורל העם או המדינה, חלילה, אלא לגורלם שלהם. הם יודעים שאולמרט - פוליטיקאי בעל פיוז קצר (לפחות על-פי מסקנות ועדת וינוגרד), יכול לקום וללכת מיוזמתו לנשיא המדינה ולגרור את כולם למערכת בחירות, שבסופה רובם ימצאו את עצמם בחוץ. הם מעדיפים להיתקע עם ראש ממשלה כושל, ולחכות לשעת הכושר הנכונה לסלק אותו מתפקידו, אם בכלל. רק שהם יישארו בינתיים על כיסאותיהם. הם עושים שקר נורא בנפשם ומעניקים תמיכה לאולמרט, למרות שכולנו יודעים מה הם חושבים עליו באמת.

גם מפלגת העבודה עובדת על-פי כללי האלטרנטיבה. ראשי המפלגה מטילים וטו על אולמרט, אבל לא יילכו לבחירות, כי בסוף הדרך הם עלולים למצוא את בנימין נתניהו רחמנא ליצלן. המשמעות של הבחירה בנתניהו היא שגם העבודה תהיה בחוץ. לכן בעבודה עדיין חוששים לצאת מהממשלה, כדי שלא יהיו בחירות בהן יחליט העם את מי הוא רוצה. לכן מנסים שם לשמור על המבנה הפוליטי הקיים, רק בלי אולמרט.

ועמיר פרץ, היו"ר ושר הביטחון - שוועדת וינוגרד קבעה כי הנוכחות שלו מחלישה את הממשלה - מתעקש להמשיך ולהזיק לה, הפעם מתפקיד שר האוצר. לא להאמין.

הציבור הוא הריבון האמיתי ובעל הבית

גם התקשורת פועלת באותו כיוון. הגל ששוטף היום את המדיה הוא אנטי-אולמרט, אבל גם אנטי בחירות. האלטרנטיבה שמציצה מעבר לפינה נראית לתקשורת הרסנית. רוב העיתונאים מוכנים להמשיך עם אולמרט, אבל לא להסתכן בבחירתו של נתניהו. בחירות כל שנה וחצי הן אסון, צועקים הפרשנים, ביטוי לחוסר יציבות, טלטלה שלא לצורך, סטירה לסיכוי למלא את המלצות וינוגרד (כאילו שהממשלה הזו יכולה ומסוגלת לתקן את הליקויים הבסיסיים שמצאה הוועדה‭.(‬

מה לעשות, אבל ההתנהגות הפוליטית-תקשורתית המשולבת הזו היא בעיטת יעף בדמוקרטיה. הציבור הולך כל ארבע שנים לקלפי ובוחר ממשלה, אבל חובתו

לפקח על מעשיה ברמה יומיומית, ולא לנתק קשר. אם הממשלה שבחר כושלת במלחמה, בשחיתות ובמעשים מגונים, עליו לזרוק אותה לכל הרוחות, ולא לאפשר לה להעמיק את הבור שהיא חופרת לכולנו. זו הזעקה שעלתה מכיכר רבין ביום חמישי מגרונם של רבבות מפגינים, בעצרת מופת שזכתה, שוב, בגלל האלטרנטיבה, לסיקור תקשורתי מסויג.

אני לא חסיד של בנימין נתניהו, ויש לי קבלות כתובות בעניין שצברתי גם בעמודים אלה לאורך השנים, אבל הקומבינה נגד האלטרנטיבה מקוממת. המדינה צריכה ללכת לבחירות, וראש הממשלה יהיה האיש שאותו העם יבחר. הציבור הוא הריבון האמיתי ובעל הבית, והוא יקבע מי ומה טוב לו.