"דיון ברוטב וינוגרד"
כך הגדיר שר בכיר את ישיבת הקבינט שעסקה באיום הטרור מעזה והסתיימה ללא החלטות
חברי הקבינט התכנסו היום בירושלים ושמעו על ההיבטים וההשלכות השונות של פעילות צבאית רחבה ברצועת עזה. בפתח הדיון ביקש ראש הממשלה אהוד אולמרט מהשרים לכבות את הטלפונים הסלולריים ולהפריד מהם את הסוללה, על מנת למנוע סיכון של ציתות לישיבה באמצעים אלקטרוניים.
הרכב מלא של הקצינים הבכירים (הכולל את הרמטכ"ל, גבי אשכנזי; סגן הרמטכ"ל, משה קפלינסקי; ראש אמ"ן, עמוס ידלין וראש חטיבת המחקר, יוסי ביידץ) הציג בפני הקבינט חלופות מפורטות לפעולות קרקעיות בתוך רצועת עזה, בעוצמות ובהיקפים שונים. הצגת התוכניות נמשכה לפחות שעה וחצי, כאשר כמעט כל חברי הקבינט שאלו שאלות נקודתיות בנוגע לתוכניות המוצעות.
הימשכות הדיון גררה תגובות חריפות מהנוכחים, שטענו כי בעקבות דוח הביניים של ועדת וינוגרד, החליטו בכירי צה"ל להציג בפני השרים את כל אפשרויות הפעולה הרלוונטיות. "הדיון בקבינט על עזה היה 'ברוטב וינוגרד'", אמר אחד השרים. "אין ספק שכל בכירי צה"ל והשב"כ קראו היטב את דוח ועדת הבדיקה של מלחמת לבנון, והביאו בפני הקבינט את כל הדעות האפשריות עלי אדמות. זה אמנם היה דיון מעמיק, אבל מה לעשות שהקבינט הוא גוף שצריך גם לקבל החלטות, וזה מאוד לא פשוט במצב הזה".
השר הוסיף כי "לא היתה דעה אחת שלא הושמעה במהלך הדיון. דוח וינוגרד קבע כי יש להציף בפני הדרג המדיני כמה שיותר דעות וחלופות, וכך יצא שהשב"כ מציג את כל הדעות האפשריות, מהבלגה ועד לפעולה צבאית רחבה. מנגד, פרש גם הצבא את מכלול דעותיו, מהתגובה הקטנה ביותר ועד התגובה הגדולה ביותר. אפילו המועצה לביטחון לאומי, שאמורה לשכלל את כל ההצעות ולגבש מהן חוות דעת משלה, הציגה דעות שונות ואף מנוגדות זו לזו, ולנו השרים לא כל כך ברור על איזו חלופה מומלץ להכריע".
השר אלי ישי (ש"ס) אמר, בטרם החלה הישיבה, כי הוא תומך ביציאה למבצע צבאי מוגבל ומוגדר בעזה, אולם מתנגד למבצע מתגלגל שיעמיד, לדבריו, את לוחמי צה"ל בסיכון מיותר.
מנגד, השר בנימין בן-אליעזר (עבודה) גילה התנגדות נחרצת לכניסה קרקעית. "עמדתי האישית, והיא פרי של ניסיון של הרבה שנים, היא שכל ניסיון כניסה קרקעית לרצועה תביא לשהייה של חודשים רבים ואין לה שום תכלית", אמר הערב בראיון לגלי צה"ל. "מה אתה משיג מזה? האם כתוצאה מזה שאתה נכנס ותופס חלק פתרת את הבעיה? אנשים יורים מתוך הבתים שלהם ומתוך חצרות בתי ספר".
אולם בדבריו לא שלל בן-אליעזר אפשרויות תקיפה שונות. "הייתי מרחיב את מעגל הסיכולים, כולל
גם שר הביטחון, עמיר פרץ, שהתראיין לערוץ 10, אמר כי למרות שלא התקבלה כל החלטה בקבינט על כניסה לעזה, קיבל צה"ל יותר חופש פעולה. "קיבלנו יותר אפשרויות לפעול על פי החלטתנו", אמר. "בואו לא ניגרר. ברגע שנחליט שהולכים לפעולה מקיפה, היא צריכה להיות פעולה מכריעה. ארגוני הטרור לא יכתיבו לנו את המתרחש באזור".
בדיון הבוקר, שהתנהל על רקע נחיתת שלושה קסאמים בנגב המערבי, התחלקה מערכת הביטחון לשתי עמדות מנוגדות. הצבא תמך בהרחבת הפעילות ואילו נציגי שירות הביטחון הכללי הביעו התנגדות. קציני צה"ל הציג בפני השרים מגוון אפשרויות פעולה מול החמאס, ובחדר החל ויכוח נוקב לגבי דרכי הפעולה.
בפיקוד הדרום מוטרדים מאוד מכך שהחמאס ניצל את החודשים האחרונים, שבהם היתה רגיעה יחסית, כדי להבריח כמויות עצומות של נשק אל תוך רצועת עזה וכן כדי לאמן לוחמים. השילוב של אימונים מסודרים ואמצעי לחימה מתקדמים עלול להציב בפני צה"ל אתגר חסר תקדים אם יוחלט על פעולה עמוקה ברצועה, ואולם בפיקוד הדרום סבורים כי ככל שהעימות יתרחש מוקדם יותר, כך תקטן הסכנה לכוחות הפועלים.
ואילו על פי העמדה של השב"כ, ישראל אינה צריכה להתערב במאבקים הפלשתיניים הפנימיים. עוד נטען כי פעולה נרחבת ברצועה עלולה להביא יותר נזק מאשר תועלת, שכן היא יכולה למוטט את המוסדות האזרחיים של הרשות הפלשתינית.
הסיבה העיקרית שבגללה מתנגדים בשב"כ לפעולה נרחבת היא החשש שכאשר צה"ל ייסוג בסופו של דבר מהרצועה, החמאס ישקם במהירות את יכולותיו והמצב יהיה אפילו יותר גרוע מאשר כיום. בכל מקרה, סבורים בשב"כ, לא ניתן למנוע את השליטה של החמאס ברצועה באמצעות פעולה צבאית.
נא להמתין לטעינת התגובות
